דב חנין: "התנהלות חברות הסלולר מזכירה את התנהלות חברות הסיגריות"

הצעת החוק של חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ', אליה הצטרפו 17 חברי כנסת, מבקשת לקבוע כי לא תוצב אנטנה סלולרית במרחק הקטן מ-75 מטרים מ"מקום ציבורי מיוחד", הגדרה שתחת התיקון לחוק יכנסו אליה מוסדות לקשישים, לרבות דיור מוגן, מוסדות חינוך כבתי ספר וגני ילדים, מעונות לחוסים ובתי חולים. אם יתקבל התיקון לחוק, לא רק שהצבת אנטנות סלולריות סביב מוסדות אלה תאסר, אלא שגם האנטנות הקיימות יועברו למיקומים אחרים, בתוך שישה חודשים מכניסתו לתוקף של החוק המעודכן.

יוליה שמאלוב-ברקוביץ, יוזמת הצעת החוק | צילום: צביקה טישלר

שמאלוב-ברקוביץ' טענה בדיון כי חברות הסלולר מנהלות כנגדה מאבק, ששיאו התרחש אתמול, בעת שמנכ"ל מירס, אברשה בורשטיין, האשים אותה כי אם תעבור הצעת החוק ייפגעו שירותי הביטחון והבריאות בישראל. "אם הייתי חושבת שחברות הסלולר עשו הכל בכדי להפחית את הקרינה, לא הייתי צריכה לפעול בעצמי", אמרה שמאלוב-ברקוביץ' בדיון.

ח"כ דב חנין, שניהל את הישיבה, טען כי התנהלות חברות הסלולר מזכירה את התנהלות חברות הסיגריות לפני כמה עשורים, בעת שלא היה ברור אם קיים נזק מחשיפה לעשן סיגריות, ולמעט הפרחת איומים על הפגיעה בכיסוי הסלולרי והגדלת הקרינה הן לא מבצעות פעילות משלימה, כמו למשל לעודד חקיקה שתזהיר את המשתמשים מהקרינה. "אם החברות לא ישתפו פעולה במטרה להגיע לפיתרון שיהיה לטובתן ולטובת הציבור, אנחנו נאלץ ליישם את הפיתרון באמצעות חקיקה", אמר חנין.

"הציבור יהיה שקט, אך יספוג קרינה רבה יותר"

פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר שבמרכז הרפואי שיבא, אמרה בדיון כי החוק לוקה בחוסרים רבים, ובין השאר מבלבל בין הגדרות שנלקחו מתחום הקרינה החשמלית ומנסה ליישמן בעניין קרינה סלולרית. "הרחקת האנטנות אינה הפיתרון, כיוון שייתכן שהיא תספק שקט פסיכולוגי לציבור, אך למעשה תרע את מצבו מבחינת הקרינה הנפלטת מהטלפונים עצמם", אמרה סדצקי. לדברי סדצקי, הנושא מורכב ולא ניתן לקבל לגביו החלטות המתקבלות באופן חד צדדי ללא בחינת השפעותיהן.

הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה, ד"ר סטיליאן גלברג, אמר בדיון כי "העמדה המקצועית של המשרד היא שיש להקים אנטנות על מוסדות ציבור, בדומה לחקיקה הקיימת בארצות הברית, כיוון שלאור השימוש הנרחב בטלפונים סלולריים יש עדיפות להצבת אנטנה מעל המשתמשים ולא במרחק של 200 או 300 מטרים מהם".

עו"ד תמר גנות, מהפורום לסלולריות שפויה, טענה כי הגדלת כמות האנטנות על מנת לספק את שירותי התוכן של חברות הסלולר לא נידונה, וכי את שירותי הקול של החברות ניתן לספק בהתבסס על פחות אנטנות. נציג נוסף מהפורום, המהנדס רן דישון, טען כי הצעת החוק הנוכחית אינה מספקת, ויש להגדיל את המרחק בין מוסדות הציבור והאנטנות ל-250 מטרים, ו

לגבש מנגנון של ועדת חריגים שתאפשר הקמה של אנטנות במרחק קטן יותר.

נציגי משרד התקשורת שנכחו בדיון התנגדו להצעת החוק במתכונתה הנוכחית, ואף טענו כי חוסר הכיסוי הסלולרי, שייגזר מהסרת האנטנות, ימנע בשעת חירום את האפשרות להתריע בפני האזרחים על סכנות.

בסיכומה של הישיבה ביקש חנין מהצדדים להעביר מידע נוסף במטרה לקיים דיון נוסף בנושא בעתיד, לאור הבעיות בניסוחה הנוכחי של הצעת החוק. שמאלוב-ברקוביץ' אמרה לאחר מכן כי גם אם הצעת החוק תשונה, היא תמשיך לקדם את הנושא.