דו"ח טכנולוגי: למה אפל צינזרה את אפליקציית ויקיליקס?

חכמים על מדליפים

סטיב ג'ובס, האיש ומאבקו למען הפיכת הרשת לדיסנילנד, אף פעם לא בחל בצנזורה פוליטית בחנות האפליקציות של אפל, האפסטור: תחת הסעיף המשונה של "איסור לעג לאישי ציבור", שמזכיר באופן מטריד חוק שהעביר לאחרונה רודן ונצואלה צ'אווז, החברה מחקה בעבר שורה של יישומים. בין הקורבנות: אפליקציה של זוכה פרס פוליצר, מארק פיורה, וגם אפליקציה שלעגה ל... אדולף היטלר. על פי ההגיון הזה, נראה שה"דיקטטור הגדול" של צ'פלין, לו היה יוצא היום, לא היה מגיע לאייפון.

עכשיו הלכה אפל צעד נוסף: היא הסירה אפליקציה של ויקיליקס, שלושה ימים לאחר העלאתה. מתקבל הרושם שמדובר ביישום דלוח למדי, שדורש כסף (ומבטיח לתרום אותו) עבור מידע שזמין בחינם ברשת. אבל זאת לא הסיבה לצנזורה: הנימוק הרשמי הוא ש"האפליקציה לא צייתה לחוק" ו"העמידה אנשים בסכנה". אפל אמרה בצדקנות שאפליקציות צריכות לציית לכל חוק.

וואלה. זה אומר שצריך להסיר את כל האפליקציות שקשורות איכשהו לאלכוהול, כי הן מגיעות גם לארצות מוסלמיות, שם אסור לשתות. איכשהו, לא נראה שזה יקרה. יתר על כן, אף בית משפט, בשום מקום בעולם, עדיין לא הרשיע את ויקיליקס באיזושהי עבירה על החוק. גם לא ברור אם מישהו עמד אי פעם בסכנה כתוצאה מההדלפות של ויקיליקס: זו טענה של מתנגדי האתר, שלא הוכחה עד כה.

ועוד תזכורת קטנה לג'ובס: ויקיליקס לא פועל לבדו. יש כמה עיתונים זניחים כמו "הניו יורק טיימס", ה"גארדיאן" ו"דר שפיגל" הגרמני, ששיתפו איתו פעולה בהדלפת המידע. אותה עבירה-לכאורה על החוק, אותה סכנה-לכאורה לחיי אנשים לא ידועים, שלא לדבר "לעג לאישי ציבור" – אבל את האפליקציות של העיתונים האלה אפל, בינתיים, לא מעזה למחוק.

אז צריך לומר שוב, עד שזה יהיה ברור לכולם: אפל לא מאפשרת למשתמשיה גישה לרשת, אלא לגירסה נקייה ומלוקקת שלה, בנוסח שנות החמישים. פעם החברה הזאת העמידה פנים שהיא חלק מתרבות הנגד. היום היא חברת הטכנולוגיה הריאקציונרית ביותר.

מועדון הגברים של עמק הסיליקון

נוהגים למכור לנו את חברות ההייטק כמוקד של ליברליוּת. ובכן, בתחום אחד, כמה מפתיע, הוא נשאר עמוק בשנות החמישים. קארה סווישר מתייחסת לנקודה הזו בטור נוקב.

היא בדקה מי מרכיבים את חבר המנהלים בשורה של חברות אינטרנט גדולות - פייסבוק, טוויטר, פורסקוור גרופאון וזינגה. אחר כך היא ספרה את מספר הנשים שיושבות בחבר המנהלים שלהן, וראה זה פלא – הוא היה עגול. מאוד עגול.

לכל החברות האלה, ציינה סווישר, יש בסיס גדול מאוד של משתמשות, שלעתים אפילו מהוות את הרוב. זה לא משתקף בקרב המנהלים של החברות השונות. לפייסבוק יש מנהלת בכירה, הסמנכ"לית התפעולית שריל סנדברג, אבל משום מה היא לא חלק מחבר המנהלים.

לחברות השונות היו, כמובן, הסברים ותירוצים. תמיד יש. רק המציאות לא משתנה.

  

התמונות האלה שלנו!

משפט רומאי זועף אומר: "ייעשה צדק, גם לו ייפלו השמיים". קודאק, חברת הצילום שעתידה מאחוריה ושמתקשה להסתגל לעידן הדיגיטלי, מיישמת אותו בימים אלה.

קודאק מנהלת תביעה נגד אתר שיתוף התמונות Shutterfly. לטענת קודאק, יש לה שורה של פטנטים רחבי היקף – רחבים כמו הערבה הרוסית, פחות או יותר – שמתייחסים להצגת תמונות באופן מקוון, וכאשר Shutterfly מציג תמונות הוא מפר את הפטנטים האלה.

שאטרפליי, יש לציין, לא מקבל את הטענה הזו והגיש תביעת נגד. אבל התביעה של קודאק עלולה לסכן את כל הרעיון שמאחורי הצגת תמונות ברשת: דבורה בולד, מומחית לתחום זכויות היוצרים, אמרה לבי.בי.סי. שמדובר בצעד חסר תקדים, שהכניס את גוגל, יאהו וחברות אחרות לכוננות גבוהה.

הפטנטים של קודאק, לדבריה, מכסים תמונות שמאוחסנות במקום מרכזי ושאפשר להזמין העתקים שלהן. קודאק ציינה בעליצות, בתגובה, שיש לה לא פחות מ-400 פטנטים כאלה.

מומחים אומרים שאף שקודאק עשויה לנקוט בצעדים משפטיים נגד חברות רשת אחרות, בינתיים היא נמנעת מכך – בין השאר משום שלגוגל, למשל, יש ארנק כבד מספיק כדי לנהל שנים של מלחמת התשה משפטית נגד חברת הצילום. מי שנדפק, כרגיל, הם אתרים קטנים ועניים, שלמדו מאוחר מאוד שהממזרים מנסים לשנות את הכללים ושהם מודיעים על כך באמצעות כתב תביעה.

פס רחב או מוות

מהי הטכנולוגיה שבלעדיה חייכם אינם חיים? זו השאלה שהציב מכון זוגבי לכאלפיים אמריקאים. התשובה לא היתה צריכה להפתיע: הפס הרחב. 28% מהנשאלים אמרו שעליו הם לא מוכנים לוותר. למקום השני הגיע המייל, עם 18%.

כשהנסקרים נשאלו לאיזו טכנולוגיה היתה ההשפעה הגדולה ביותר על חייהם, הפס הרחב עדיין הוביל עם 24%. קרובה אליו מאוד ניצבה פייסבוק, עם 22%. החיפוש  של גוגל דידה למקום השלישי, עם 10%. גוגל צריכה להיות מודאגת מהנתון הזה, בהתחשב במאבק שהיא מנהלת נגד הרשת החברתית.

שאלות נוספות בסקר ביקשו מהנשאלים להעריך מה יהיה חשוב בעתיד. 40% חשבו ששתלים אלקטרוניים יעקבו אחרי מצבם הבריאותי של בני אדם, ועוד 43% חשבו שרובוטים ילמדו לעשות את מלאכות הבית. 43% חשבו – וזה אפילו נשמע סביר – שחקר תאי הגזע יוביל לכך שמדענים יוכלו לגדל איברים להשתלה על פי דרישה. כדאי יהיה להסתכל שוב על התוצאות האלה ב-2020.

קצרצרים

ונעבור לחדשה האווילית של היום: מתרבים הסימנים לכך שאכן יהיה סלולר שקשור לפלייסטיישן. לפי דיווחים שלא אומתו, הדבר הזה אמור להיות מוצג בפברואר, בכנס הסלולר העולמי השנתי, ולהגיע לידיים של צרכנים באפריל. זו, על כל פנים, הפנטזיה. מישהו באמת רוצה לקנות טלפון-פלייסטיישן? מה קרה לשרידי הכבוד העצמי של הרוכשים?

המשחק החדש בסדרת Call of Duty אולי מעצבן את הקובנים, אבל באקטיוויז'ן יורים כל הדרך אל הבנק: הוא גרף עד כה הכנסות של מיליארד(!) דולר. לרף הזה הגיע המשחק תוך שישה שבועות, בעוד שקודמו בסדרה נזקק לשם כך לחודשיים תמימים.

מיקרוסופט תפסה אמש את תשומת הלב התקשורתית, כשהודיעה שמכרה 1.5 מיליון מכשירים עם מערכת ההפעלה החדשה שלה, הווינדוז פון 7, בתוך כחודש וחצי. מספרים יפים, אבל פחות ממה שניתן לחשוב: היא אכן מכרה 1.5 מיליון יחידות – אבל לחברות סלולר וקמעונאים. לא ברור כמה מהמכשירים האלה אכן הגיעו לידיהם של צרכנים, ומיקרוסופט לא מסרה נתונים על כך. מה שכן ברור, מצד שני, הוא שיש למיקרוסופט מספר גדל והולך של מפתחי אפליקציות.

איביי, החנות המקוונת הגדולה בעולם, נוקטת צעד בלתי רגיל: היא מפנה משתמשים שמחפשים מוצרים, בין השאר, גם לחנויות הקרובות למקום מגוריהם. השירות החדש שלה, GiftsNearBy, מיועד לדחיינים שלא טרחו להזמין את מתנות החגים שלהם בזמן ורוצים בכל זאת להגיע לסוף השבוע עם מתנה. באיביי אומרים שמדובר בניסוי ראשוני, שייסגר באמצע חודש ינואר.

   

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"