משה לדור: "יוקם גוף פיקוח על הפרקליטות"

פרקליט המדינה משה לדור התייחס הערב בפאנל שנושאו "הפיקוח על הפרקליטות" לשביתת הפרקליטים. לדבריו, "התגמול לפרקליטים נשחק בצורה מאוד משמעותית, אך הפרקליטים לא שבתו. אין ספק שהמאבק צודק מאין כמותו. הפרקליטים נותנים פייט אמיתי בשירות הציבור. מה שמפריד בנינו לבין מדינת עולם שלישי היא פרקליטות איתנה. ברור שהם לא מצפים מהתגמול של חלק מאלה היושבים באולם, אבל אסור לו להישחק".

בהמשך מתח לדור ביקורת מרומזת על התנהלות האוצר: "עד היום לא נוהל משא ומתן אמיתי. השביתה הזו חוקית. הנזקים חמורים יותר ממה שנראים בתקשורת.  השיתוק הזה, היה צריך להרשים רבים, שהיו אמורים לומר מיד 'צריך לסיים את הסכסוך הזה'. וזה לא קרה. כי ננקטה גישה כוחנית (מתכוון לאוצר - א.ה.א) שלא אפשרה לסיים את השביתה".

לאחר מכן דיבר עורך הדין נבות תל-צור: "הרכבת הזו כבר יצאה מהתחנה. גוף ביקורת חיצוני יוקם. אובייקטיבי, על פי חוק. הוא יוקם כי יש צורך בגוף כזה. למה? כי היא הגוף החזק ביותר במדינה. והוא חורץ גורלות, ולא רק של ראשי ממשלה. יהיה מוסד שיטתי שיבדוק דברים בצורה יזומה”. בתגובה לדבריו של תל-צור ולשאלה מהקהל, אמר לדור: “יוקם גוף ביקורת. ואנחנו נצטרך לבחון את הדרך כיצד מקימים אותו בצורה מועילה. הבעיה היא שכולם מדברים בססמאות ואף אחד לא יודע איך זה באמת יתנהל".

שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, שאף הייתה פרקליטת המדינה, אמרה בפאנל כי יש לנסח קוד אתי לפרקליטים בשירות המדינה. ארבל אמרה: “הפרקליטות היא ארגון ערכי במהותו. אנשים שהפכו את השירות הציבורי לדרך חייהם. אולם אני משוכנעת בנחיצות של קוד אתי לפרקליטות, קוד אתי שיחייב פיקוח, שיבטיחו את דרכי התנהלותה של הפרקליטות".

עם זאת, אמרה ארבל כי יש לעשות זאת תוך שמירת חובה להבטיח את עצמאותה וחירות פעולתה של הפרקליטות ושיקול דעתה המקצועי. "זהו עיקרון שהוא ציפור הנפש של הפרקליטות", אמרה ארבל והוסיפה כי מעבר לחוק העונשין, התקשי"ר ותקנון האתיקה של לשכת עורכי הדין, למעשה, אין בידו של הפרקליט כלי פרגמטי שינחה אותו כיצד להתנהל בסיטואציות שונות.

לדבריה, "נימוק נוסף הוא תרבות ארגונית שיסייע בטיפול מהיר בהררי התיקים, וזאת מההיבט של האינטרס הציבורי. נדרש סטנדרט התנהגות גבוה כתנאי לאמון הציבור. כוחו של הקוד האתי ינבע מכך שהוא יהווה כלי חשוב להתמודדות עם מצבים מורכבים ולשאלות לא פשוטות. למשל, מצב שעליו להגן על מחדל חקירה חמור, על הסדר טיעון בעייתי, הגנה על החלטה לשחרר אסירים, הגנה על הבטחה שלטונית. אמנם חוק הענשין, כללי האתיקה של הלשכה והתקשי"ר מהווים קווי הדרכה, אך לא כלי פרגמטי למצבים המורכבים שבהם פרקליטים מוצאים את עצמם".

בעניין הקמת גוף לפיקוח על הפרקליטות אמרה ארבל כי גוף זה יהוה גורם שיחזק את אמון הציבור בפרקליטות. “גם אם גופי בקרה שכאלה אינם קיימים במקומות אחרים, הרי שנראה שיותר ויותר מדינות מאמצות את הרעיון של קוד אתי לפרקליטים בשירות המדינה. "לטעמי די במעין גוף מייעץ, גוף שיפעל ליד פרקליט המדינה, פרקליט מחוז בדימוס, שופט בדימוס. הדבר מחייב בדיקה ודיון מעמיק. גוף זה יעסוק בכל הנושאים שאינם בסמכויות הרבדים הפיקוחיים האחרים". ארבל שבה והדגישה: "גם כשמדברים על בקרה, יש לשמור על עצמאות שיקול הדעת של הפרקליט. אסור שפרקליט יושפע מכל שיקול שאינו ענייני ויש להיזהר מכל נ יסיון מוסווה לשים על הפרקליטים שלשלאות מזהב".

יו"ר הלשכה: "הנזק למערכת עצום"

יורי גיא רון, יו"ר לשכת עורכי הדין, התייחס לדברים ואמר: "אשר לשביתת הפרקליטים. כך היה צריך לעשות מהיום הראשון לקיים ישיבה עם כל הגורמים הרלוונטיים. אני חושב שהיועמ"ש הצליח בהתחלה משקבע את המתווה, אני אומר לו שיקבע שלב נוסף במתווה, עוד הישגים והטבות לפרקליטים. הנזק למערכת הוא עצום. אנו סובלים היום ונמשיך לסבול. חלק מההישגים שהשגנו בהתמודדות עם העומס ירדו לטמיון. אנו מתנגדים להטלת חובות דיווח על עורכי דין במסגרת חוק איסור הלבנת הון".