בלעדי ל"כלכליסט": תיק ההשקעות הסודי של רשות ניירות ערך נחשף

רשות ניירות ערך מנהלת תיק השקעות בהיקף של כ־200 מיליון שקל שאינו נמנה עם כספי התקציב השנתי, כך נודע ל"כלכליסט". כספים אלו, המכונים ברשות "עודפים", הצטברו לאורך השנים בעיקר מאגרת היתר פרסום תשקיף: מתברר כי לאורך השנים, ההכנסות מאותה אגרה היו גבוהות מהתחזיות של רשות ני"ע. מכיוון שרשות ני"ע נהנתה בעשור האחרון מהכנסות שהיו גבוהות מההוצאות, תפח חשבון "העודפים" לממדי ענק.

יש לציין כי לרשות ני"ע תקציב עצמאי המאושר מדי שנה על ידי ועדת הכספים של הכנסת ושר האוצר. כלומר, הרשות מממנת את פעילותה על ידי גביית אגרות שנתיות מהחברות הציבוריות; אגרת היתר פרסום תשקיף; ואגרות הנגבות מיועצי ומנהלי השקעות. מדי שנה מפרסמת הרשות את דו"חותיה הכספיים, ואולם במפתיע אין בדו"חות כל אזכור ליתרת העודפים המהותית. דווקא רשות ני"ע, הדוגלת בעקרון השקיפות, לא נתנה גילוי בדו"חות ליתרות העודפים ולאופן שבו הן מושקעות.

עשור של עודפים

כאמור, המקור העיקרי ליתרות הוא אגרת היתר פרסום תשקיף, האחראית לכשליש מההכנסות השנתיות של הרשות. מדי שנה עורכת הרשות תחזית שמרנית מאוד בכל הנוגע להכנסות הצפויות מגביית האגרה בשנה העוקבת. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בעשור האחרון ההכנסות מגביית האגרה היו גבוהות בעשרות עד מאות אחוזים מהתחזיות שהציגה הרשות בפני משרד האוצר וועדת הכספים בעת בניית התקציב.

הפער הגדול ביותר נרשם ב־2007 - שנת הגאות בהנפקות הציבוריות - שבה התחזיות עמדו על 13 מיליון שקל בעוד שההכנסות בפועל הסתכמו בכ־55.8 מיליון שקל, כלומר יותר מפי ארבעה.

למעשה, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מאז 1999 ההכנסות השנתיות מגביית אגרת התשקיף היו גבוהות בממוצע פי 2.17 מהתחזיות שהוצגו בפני האוצר וועדת הכספים. עודף ההכנסות מאגרה זו בלבד הסתכם מאז 1999 ביותר מ־170 מיליון שקל.

בעוד שההכנסות היו גדולות מהתחזיות, הרי שבצד ההוצאות המצב היה הפוך, ומאז 1999 הוציאה הרשות פחות מממה שחזתה (למעט ב־2002 שבה היתה חריגה קטנה). גם התכווצות ההוצאות בפועל לעומת ההוצאות החזויות תרמה את חלקה ליצירת היתרות המהותיות שהצטברו בקופת הרשות.

יתרה ליום סגריר

ברשות ני"ע מסבירים כי יתרות עודפים אלו נועדו למימון הפעילות בעתות משבר, שבהן ההכנסות עלולות שלא לכסות את ההוצאות הכרוכות בעבודת הפיקוח. ואולם דווקא המשבר החריף ביותר בתולדות שוק ההון לא נתן את אותותיו בשורת ההכנסות של הרשות. ב־2008, שנת השיא של המשבר, הסתכמו הכנסות הרשות ב־148 מיליון שקל לעומת תחזית הכנסות של 117 מיליון שקל ולעומת הוצאות של 108 מיליון שקל בלבד. במילים אחרות, לא זו בלבד שהרשות לא נזקקה לאותה רזרבת חירום, אלא שהיא אף הצליחה להגדיל את יתרת העודפים ב־40 מיליון שקל נוספים.

זוהר גושן הוביל במהלך הקדנציה שלו כיו"ר רשות ני"ע כמה רפורמות מהפכניות, ובמהלך משבר האשראי הוא נקט צעדים תקדימיים שהגבירו משמעותית את השקיפות בשוק ההון ואת יכולתם של המשקיעים להעריך נכונה את יכולת החזר החוב של החברות הציבוריות. עקרון שמירת הרזרבות לשעת חירום הוא בהחלט מובן וראוי, ואולם היקף הרזרבות גבוה כיום פי 1.5 מהתקציב השנתי ופי 1.7 מהתקציב השנתי המנוצל בפועל. כלומר מדובר ברזרבה היכולה לשרת את צורכי התקציב של הרשות למשך תקופה של שנה ושמונה חודשים, וזאת תחת הנחה מרחיקת לכת שלפיה בכל אותה תקופה לא ינבעו לרשות כל הכנסות מגביית אגרות.

תרחיש כה קיצוני יכול להתקיים רק עם חיסולו של שוק ההון הישראלי. לכן, בהינתן רזרבות כה גדולות מצד אחד, והמשך קיומן של פעולות הונאה בשוק ההון מצד שני, ראוי לשקול הפניה של חלק מהעודפים לפעולות אכיפה - או לחלופין להקטין את נטל האגרות הנגבות מהחברות והיועצים.

רשות ני"ע בתגובה: "אנו מנהלים בקרה שוטפת על העודפים, אשר נדרשים בימי שפל בשוק ההון (שבהם חלה ירידה בהכנסות מגביית אגרות) לשם מימון עלויות הפיקוח ובמיוחד בעתות אלו שבהן נדרשת העמקת הפיקוח. מאחר שהרשות הנה גוף עצמאי לחלוטין, עודפי הרשות חיוניים הן לצורך מימון שוטף של התקציב השנתי ופערי העיתוי שבין ההוצאות להכנסות, והן בשל העובדה כי בשנים של שפל בשוק ההון, הישענות על הכנסות מאגרות שמתואמות עם התנודתיות בשווקים עשויה לפגוע ביכולת הרשות לממן את העלויות שלה.

"תקציב הרשות הנו תקציב עצמאי, המאושר על ידי שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת. הרשות מדווחת מדי שנה לאוצר ולוועדת הכספים על ביצועי התקציב ומגישה להם את הדו"חות הכספיים. עודפי הרשות מנוהלים במסגרת מדיניות השקעה שמרנית ביותר באפיקים ממשלתיים, מק"מ ופיקדונות. כספי הרשות מנוהלים על ידי שלושה מנהלי תיקים שנבחרים במכרז (המתקיים אחת לכמה שנים). הרשות לא מעורבת בניהול תיקי ההשקעה. דיווח על מצב החשבון מועבר לאגף התקציבים באוצר ולוועדת הכספים בכנסת".