חברות הענק ינסו לדוג אקדמאים ערבים באוניברסיטאות

כ-30% מהאקדמאים הערבים בישראל מובטלים ו-24% מהאקדמאיות הערביות התייאשו ממציאת עבודה ההולמת את כישוריהן. יוזמה יצירתית משותפת לממשלה ולהתאחדות הסטודנטים תנסה לפתור את משבר התעסוקה שמאיים להעצים את הפערים בחברה הישראלית.

בפעם הראשונה נערך בשבוע שעבר באוניברסיטה העברית יריד תעסוקה ענק שכולו מוקדש לסטודנטים בני מיעוטים. היריד - בו השתתפו חברות כמו טבע, צ'ק פוינט, בנק לאומי, IBM, מירס, סיסקו, ו-HP, ביקש לתקן ולו במקצת את תמונת המצב העגומה של האבטלה הפושה בקרב אקדמאים ערביים.

היוזמה נולדה לאחר סקר שערכה התאחדות הסטודנטים שגילה כי שוררת בין 20-30% אבטלה בקרב האקדמאים הערביים. בנוסף, רבים מהם חוששים שלא יוכלו למצוא בעתיד עבודה. חסאן טופארי מהתאחדות הסטודנטים, יחד עם אנשי השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן, רתמו בחודשים האחרונים את חברות הענק לרעיון ייחודי: מפגש בלתי אמצעי בין החברות לסטודנטים. לדברי טופארי, "החברות דווקא נענו ברצון. הן יודעות שדרך העסקת ערבים, הם יוכלו לפנות לפלח שוק ענקי עם צרכנים רבים. בנוסף הם גם הבינו שהבוגרים הערבים נאמנים למקום עבודתם ולא סוטים הצידה".

מסיור בדוכני החברות ביריד שנערך בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית ביום שני נראה כי רבות מהחברות הפנימו את היתרונות בהעסקת אקדמאים ערביים. אחראי הסורסינג בחברה הערבית של manpower, עלאא שרקיע, טוען כי "חברות כמו טבע, הבנקים והסלולר זקוקות לדוברי שפת אם בערבית. אנו עורכים 15 השמות בחודש".

מלבד חברות ההשמה פועלות גם עמותות כמו קו המשווה - עמותה שהקים דב לאוטמן במטרה לאפשר לאקדמאים ערבים לעבוד במקצוע שלהם. בשנים האחרונות עזרה העמותה ל-270 בני מיעוטים להשתלב בשוק העבודה, בין השאר ב-HP וכיל. עם זאת, קיימים חסמים פנימיים גם בתוך החברה הערבית שמפריעים לאקדמאים להשתלב במעגל העבודה. "יש חוסר מוטיבציה להתמודד, והאקדמאים חוששים מתרבות ושפה שונה", מלין ברנרד טנוס, פעיל בעמותה.

חלק מהחברות גילו דרכים יצירתיות להתמודד עם ההבדלים התרבותיים. "גילינו שהעובדים הערבים ביישנים יותר", מספרת מנהלת הגיוס של מירס, גלית סקס. לדבריה, "שינינו את צורת האבחון והתאמנו אותה לתרבות שלהם, כך שלא נפספס אותם בגלל הביישנות. היום יש עשרות ערבים במגוון מחלקות במירס".

דרך נוספת, פשוטה יותר, שגילו אקדמאים ערביים על מנת להימנע מקונפליקטים בין-תרבותיים היא עבודה בחברות הייטק. ראזי מוקטרן הוא מהנדס ערבי שהתחיל לעבוד בצ'קפוינט לפני ארבע שנים ודחק בעוברים ושבים ביריד לעשות כמותו. לדבריו, "בחברות הייטק כולם משפחה ומתייחסים אחד לשני כמו אחים. אנו מריצים צחוקים על כולם. אני גם במחלקה הבינ"ל אז אנו בכלל מדברים באנגלית רוב הזמן". עם זאת, מתוך 1,000 עובדים כיום בצ'קפוינט רק 20 הם ערבים.

אחד הדוכנים הפופולאריים ביריד היה של חברת ההשמה ערבג'וב. לחברה פנו כ-10 אלף מחפשי עבודה - רובם אקדמאיים. חברות ההשמה והעמותות גם הן ממשיכות להילחם בתופעה דרך מתן סדנאות רב תרבותיות למעסיקים, ושכנוע הבאים בשעריהם להתמודד עם חסם המרחק, לשנס מותניים ולנסוע ממקום מגורם בפריפריה למקומות עבודה במרכז.

ראש הרשות לפיתוח כלכלי לאוכלוסיית המיעוטים, איימן סיף, אמר כי "החסם המרכזי זה החיבור הלא קיים בין הסטודנטים לחברות גדולות. הם שולחים קורות חיים אבל אחוז הערבים שמתקבלים לעבודה נמוך מאוד. ביריד כזה אנו עורכים חיבור כך שהחברות ייראו שלא מדובר בחייזרים, יכירו את הצעירים וייתנו להם הזדמנות". סיף מבטיח כי בהמשך השנה צפויים שלושה ירידים נוספים באוניברסיטאות ברחבי הארץ.

ברוורמן, שסייע להתניע את היריד, אמר כי "חייבים לפתוח את שערי החברות הגדולות והשירות הציבורי לבני המיעוטים. זה טוב לכלכלה וטוב ליהודים. עד היום, בגלל שיטת חבר מביא חבר זה לא קורה". ברוורמן מוסיף כי "כאן הבעיה היא לא חקיקה או ביטול הקצבאות כמו אצל החרדים אלא פשוט פתיחת שערים. יש כבר כח אדם מיומן".