צילום: צחי וזאנה
מעצבי השנה 2010
אניה פליט היא מעצבת השנה של "כלכליסט". בבחירה השתתפו 65 מעצבים מובילים, שדירגו את ששון קדם במקום השני ואת אליס דהן אחריו. ראיון והפקת אופנה מיוחדת עם המעצבים הזוכים
עם תום השנה אפשר לסכם ולומר שלמרות נקודת הפתיחה הקשה - כניסת הרשתות הזרות והחורף שמסרב להגיע - המעצבים הישראלים המשיכו להתפתח ולהנפיק קולקציות חדשות, חלקן מעניינות ופורצות דרך.
"כלכליסט" בחר לסכם את השנה החולפת בבחירת המעצב הישראלי שהיה הבולט ביותר ב־2010. הבחירה נעשתה על ידי הענף עצמו. 65 מעצבים ישראלים מוערכים התבקשו לבחור בשלושת המעצבים הישראלים שהיתה להם שנה מוצלחת במיוחד. שמות רבים עלו במהלך הבחירה: יוסי קצב עם מותגו סקצ', ויוי בלאיש, שפתח השנה חנויות במתחם הבשר בניו יורק, רוס אובטה, רוני בר ואחרים. אך שלושה מעצבים הוזכרו פעמים רבות יותר מכולם: ראשונה אניה פליט, ואחריה ששון קדם ואליס דהן. שלושתם מייצגים גישות שונות. האחת יוצרת בגדי איכות ושמלות ערב וכלה; השני משחק עם צללית הגוף בגזרות ובדים גדולים מהחיים; והשלישית מנפקת קולקציות אורבניות מדויקות ולבישות. "כלכליסט" מציג את שלושת מעצבי השנה לשנת 2010.
מקום ראשון: אניה פליט
בוגרת שנקר 2006 שייסדה מותג משלה זמן קצר אחרי סיום הלימודים. פליט גדלה ברוסיה. הוריה עסקו בפיסול בתוך סטודיו פעיל, והמשיכו לעסוק באמנות גם כשעלו לארץ, כשפליט היתה בת 9. פליט, שהתחילה בציור, הגיעה לשנקר ובמסגרת התמחות מקצועית במרקס אנד ספנסר הבינה שהמטרה שלה היא מותג עצמאי. אחרי שסיימה החלה לעצב טי שירטס עם הדפסים מקוריים, ואלה נמכרו היטב. ב־2008 השיקה קולקציית קז'ואל ראשונה בניחוח ערב, ונתנה לה את השם קליידוסקופ. כיום המותג של פליט כולל שלושה קווים: קו קז'ואל, קו שמלות ערב וקו שמלות כלה, שהיא מעצבת בפגישות מתואמות מראש. לפליט חנות בכיכר מסריק וסטודיו במתחם החשמל בתל אביב.
סגנון: פליט מעצבת מתוך מבט אמנותי, ופחות מתוך מחשבה על מה שהלקוחה מחפשת. היא מתמקדת בקווי הגוף הנשי ומשחקת בפרופורציות, והמותניים כמעט תמיד מודגשים ומהווים עוגן עיצובי עבורה. עיצוביה מעניקים תחושת זוהר אפילו בפרטי הבייסיק הבסיסיים ביותר. אלמנט מרכזי בבגדים הם הבדים האיכותיים הנבחרים בקפידה, שבהם המשי דומיננטי.
תגובה לבחירה: "מדהים ומאוד מחמיא, במיוחד כי אני לא הרבה זמן בתעשייה אלא חדשה יחסית, ולא כולם מכירים אותי".
מעצבים ישראלים מוערכים: ויוי בלאיש, פאולה ביאנקו וששון קדם.
מעצב מוערך מחו"ל: "ניקולה גסקייר, מעצב הבית של בלנסייגה, ממציא את עצמו בכל פעם מחדש. אני לא מתחברת לכל קולקציה, אבל מעריכה את החידוש התמידי".
אמרו עליה: רונן חן: "צווארוני הפליסה היפים שלה שבו את עיניי, ומשם כבר נחשפתי לקולקציה, שהיא מאוד רכה מצד אחד ומצד שני יש בה שפיץ".
מקום שני: ששון קדם
קדם החל לעצב לפני כ־18 שנה, כשזיהה את המצוקה בתחום המידות הגדולות דרך אשתו, שחיפשה בגדים. בעיצוביו הראשונים ניסה ליצור קווי מתאר חדשים לגוף ולמתוח את גבולות הגוף והבגד. השכלתו האקדמית מסתכמת בעשרה חודשי לימוד תדמיתנות במשרד העבודה, שאחריהם יצא מיד לדרך עצמאית ופתח חנות ראשונה, "קדם" בחולון. לפני כארבע שנים החל לעצב גם לגברים, במענה לדרישת חבריו, שרצו להתלבש כמותו. כיום קדם מפעיל ארבע חנויות וסטודיו.
סגנון: בגדים אוניברסליים בעלי נטייה למזרחיות ישראלית. הבגדים של קדם גדולים, אווריריים וארכיטקטוניים, והוא ממליץ ללבוש אותם בשכבות. החלקים התחתונים הם בסגנון שרוואל, בדרך כלל עם כיסים ענקיים ותפוחים, והחלקים העליונים הן טוניקות או גלביות. ההשראה העיצובית של קדם מגיעה ממקורות קדומים - גזרות ה־A הגדולות שלו עוצבו בהשפעתה של תקופת המקרא.
תגובה לבחירה: "לקבל פרגון מתוך התעשייה ולהיווכח שאני מוערך נותן חיזוק לדרך שלי. ההכרה בשפה שלי חשובה לי, כי הרבה מסתכלים אך לא כולם רואים".
מעצבים ישראלים מוערכים: טובל'ה, ויוי בלאיש, יוסף, קארן אוברזון, רזיאלה ואליס דהן.
מעצב מוערך מחו"ל: "יוז'י ימאמוטו. רואים אצלו את התהליך במבנה של הבגד. הבגדים שלו הם כמו מבוך, שאפשר לעקוב בו אחרי התפר מתחילתו ועד סופו".
אמרו עליו: רזיאלה גרשון: "מעצב מוכשר עם הרבה מעוף והרבה דרמה, שעדיין משרת את צורכי הלקוחה".
מקום שלישי: אליס דהן
דהן החלה את דרכה לפני כ־14 שנה בניו יורק, כשפתחה חנות יד שנייה שבה שדרגה ושיפצה את הבגדים לפי טעמה. כשחזרה לארץ בשנת 2000 פתחה את חנותה הראשונה, שיין, ברחוב מסריק בתל אביב, והחלה לעבוד עם מעצבים מקומיים. במהרה החליטה שהיא רוצה לעצב בעצמה, הקימה את המותג "מיס אליס", ובעזרתם המקצועית של תדמיתנים ותופרים החלה ללמוד את רזי המקצוע ולעצב קולקציות משלה. עיצוביה כוללים בעיקר פריטי בייסיק נקיים בניחוח אורבני. כיום לשיין שתי חנויות בתל אביב (במרץ תיסגר החנות ברחוב הרכבת מפני שהבניין שהיא שוכנת בו עובר שיפוץ), והשנה הציגה דהן את הקולקציה של שיין בתערוכה בניו יורק.
סגנון: דהן הוכתרה לא פעם כמלכת הבגדים האורבניים, והיא ללא ספק החלוצה בבגדי הקז'ואל בגוונים בסיסיים, האהובים בעיקר על בנות תל אביב והסביבה. פרטי הלבוש שלה נושקים למלתחה הגברית, עם גזרות מכנסיים המזכירות מכנסי סבא או מכנסי צבא עתיקים. הקולקציה האחרונה שלה מתמקדת בחלקים עליונים, כמו חולצות עם צווארונים מאורכים וז'קטים מצמר מלובד.
תגובה לבחירה: "אני לא יוצרת בגדי ערב וגלאם, ואני שמחה לראות שאוהבים ומבינים מה שאני עושה".
מעצבים ישראלים מוערכים: ויוי בלאיש, אניה פליט ורוז אבולעפיה.
מעצב מוערך מחו"ל: "אנדר קאבר. אני תמיד מוצאת משהו לקנות שם. סגנון לביש מחומרים נעימים ואיכותיים, יקר אך שווה".
אמרו עליה: איילה מרומי קינן לגוסטה: "כמעצבת אני מודעת לאתגר שבעיצוב מכנסיים יפים שהם גם מחמיאים. אליס עושה את זה כבר שנים, בסגנון אישי, לא תלוי טרנדים, ועם אפיל אמנותי".
המעצב הבינלאומי של 2010: אלבר אלבז
כששאלנו את המעצבים הישראלים מי המעצב הבינלאומי המצטיין של השנה, זכה באופן לא מפתיע המעצב הישראלי לשעבר אלבר אלבז, שמוביל את בית האופנה לנווין בעשר השנים האחרונות. אלבז, יליד מרוקו שגדל בחולון, הוא המעצב הישראלי המצליח ביותר בכל הזמנים. הוא בוגר שנקר שנת 1986, שעיצב בבתי האופנה גי לרוש, איב סאן לורן וקריזיה ובאוקטובר 2001 מונה למנהל האמנותי של לנווין. בבית האופנה הצרפתי הוא רשם הצלחה כשיצר קולקציות לבישות המקדשות את הגוף הנשי ומעניקות תחושה קלילה וחגיגית. עם מעריצותיו נמנות ניקול קדמן, קייט מוס ואחרות. H&M בחרו בבית האופנה לנווין לעיצוב קולקציה של המותג השנה. הקו, שהושק בנובמבר, יצר באז עולמי ותורי ענק והיסטריה גם בישראל. מלבד אלבז בחרו המעצבים גם בדריס ואן נוטן הבלגי, איזבל מארו ודמיר דומא.
4 תגובות לכתיבת תגובה