הסטודנטים למשפטים במכללות עתרו נגד דחיית מועדי ראיונות ההתמחות

אגודות הסטודנטים של ארבע מכללות ללימודי משפטים עתרו היום (ב') לבג"ץ נגד התיקון לחוק שאושר על ידי  שר המשפטים יעקב נאמן, הדוחה את מועד הראיונות לקבלת מתמחים לאמצע שנת הלימודים השלישית. הסטודנטים טוענים כי התיקון פוגע קשות בחופש העיסוק שלהם ויגרום נזק כבד בעיקר לסטודנטים מהמכללות, שלימודי המשפטים שלהם נמשכים רק שלוש שנים ולא שלוש וחצי שנים כמקובל באוניברסיטאות.

התיקון לחוק התקבל על רקע מה שהוגדר בלשכת עורכי הדין ועל ידי המשרדים הגדולים כ"כשל שוק", שכן התחרות בין המשרדים על הסטודנטים המצטיינים הובילה לקיום ראיונות יותר ויותר מוקדם, ובדרך כלל באמצע שנת הלימודים השנייה. האוניברסיטאות מצידן התלוננו כי אחרי שהסטודנטים כבר התקבלו להתמחות מידת ההשקעה שלהם בלימודים פוחתת. לפי התיקון נאסר על המשרדים לראיין מועמדים שלא הציגו אישור שהם באמצע שנה ג'.

את העתירה הנוכחית נגד התיקון הגישו הסטודנטים של מכללת נתניה, הקריה האקדמית אונו, המכללה למנהל והמרכז האקדמי למשפט ועסקים. הסטודנטים המיוצגים ע"י עורכי הדין אליעד שרגא, נורית ענבל ויונתן ליבצ'יק טוענים כי למעשה התיקון לחוק מותיר לסטודנטים למשפטים במכללות רק 3 חודשים בכדי למצוא מקום התמחות.

לפי הנטען בעתירה במצב החדש, ייווצר "צוואר בקבוק" של כ-3,000 סטודנטים בכל מועד ראיונות, אשר יעוטו על המעסיקים וייאבקו על כל מקום התמחות. מועמד שלא ימצא התמחות עד לתחילת תקופת ההתמחות במועד שלאחר סיום לימודיו, תתעכב השתלבותו במקצוע בחצי שנה לפחות.

לפי הנטען, בהינתן העובדה כי כבר כיום חשופים מתמחים רבים לניצול ולפגיעה בזכויותיהם, ובכלל זה תשלום שכר הנמוך משכר המינימום על אף עבודה במשך שעות נוספות רבות, עבודה שאינה עבודה משפטית וכו, ינחיתו הכללים מכה אנושה על סיכוייהם של המתמחים לא רק למצוא מקום עבודה בחודשים הספורים לפני סיום לימודיהם, אלא אף באשר לסיכוייהם להתמקח ולסכם על תנאי עבודה הולמים.

 

בעתירה טוענים עוד הסטודנטים, כי המהלך יחזק את המשרדים הגדולים ויפגע קשות במשרדי עורכי הדין הבינוניים והקטנים. לפי הנטען, סטודנטים מצטיינים שבעבר יכלו להתראיין לאורך כל השנה, ייאלצו להתמודד על משרות בחלון צר של מספר ימים, ולפיכך בהכרח יבחרו שלא להתראיין במשרדים הבינוניים והקטנים. מכאן שיקשה על משרדים שאינם מהגדולים ביותר לראיין ולהשיג מתמחים איכותיים. קידום התקנות הללו, נטען, יחסל את הסיכוי של מרבית הסטודנטים למצוא מקום התמחות ראוי. אין ספק כי מדובר בהגבל עסקי חמור שפוגע בעקרון התחרות החופשית כמו גם בחוק יסוד חופש העיסוק.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "הלשכה טרם קיבלה את העתירה בענין. יחד עם זאת, הן הלשכה והן שר המשפטים תמימי דעים בכך שהתקנת הכללים היא מכוח הסמכות הקבועה בחוק לשכת עורכי הדין. אל הלשכה הגיעו פניות בדבר כשל בשוק המתמחים ובתופעות לא רצויות עקב כך. בין השאר: משרדים נאלצו לקבל מתמחים במצב של אי ודאות באשר לכישורי המועמד בשל מיעוט ציונים; מתמחים נאלצו לקבל החלטות על מקום ההתמחות עוד בטרם גיבשו מידע מבוסס ומשמעותי על תחום ההתמחות אליו הם שואפים; העובדה שאדם התקבל להתמחות כבר בשנה השנייה – לעיתים בתחילתה – גרמה לעיתים לירידה ברצינות בלימודים; ולבסוף, בשל פער הזמנים שנוצר והתחלואים הפורטים לעיל, גברה התופעה של הפרת הבטחת התמחות, דבר שהותיר משרדים עם שוקת שבורה ומתמחים עם התלבטויות רבות ואי-נעימויות. לפני התקנת הכלל התקיים הליך בדיקה ושימוע מקיף, והכל היו תמימי דעים על הנחיתות שבכללים".