כצפוי: פישר השאיר את הריבית ללא שינוי - ברמה של 2%

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, החליט הערב (ב') להשאיר את הריבית לחודש ינואר 2011 ללא שינוי, ברמה של 2%. ההפוגה בהעלאות הריבית, זה החודש השלישי ברציפות, באה לאחר שמחודש ספטמבר בשנה שעברה ביצע בנק ישראל שש העלאות ריבית, בשיעור מצטבר של 1.5%.

מה שסייע לפישר הפעם להשאיר את הריבית ללא שינוי היא סדרת הנתונים המעודדים בתחום האינפלציה שפורסמה בשבועיים האחרונים: ב- 30 הימים האחרונים שינתה האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הבאים כיוון, וירדה בשיעור קל ל- 3.1% לעומת 3.2% בחודש נובמבר. מדד נובמבר עלה בשיעור אפסי של 0.1% וכתוצאה מכך האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור (מדד נובמבר 2010 לעומת מדד נובמבר 2009), מסתכמת ב-2.3% ונמצאת לכן רק מעט מעל אמצע תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%).

גם סעיף הדיור במדד המחירים הכללי, המבטא למעשה את השינויים בשכר הדירה, נותר בחודש שעבר ללא שינוי. בחוזי השכירות החדשים, אלה שנחתמו בחודשים אוקטובר ונובמבר, נרשמה אף ירידה קלה של 0.2%. במחירי הדירות בפועל, שאינם כלולים בחישוב המדד הכללי, נרשמה בחודשים ספטמבר-אוקטובר עלייה מתונה של 0.4% בלבד.

בהודעה הרשמית שפרסם הערב, שינה בנק ישראל את סדר הגורמים העיקריים להחלטת הריבית וציין במקום הראשון את פערי הריביות בין ישראל לבין המשקים המובילים בעולם, ואת השפעתם על תנועות ההון ועל שערי החליפין.

אולם הגורם המשמעותי ביותר בהחלטתו של נגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי הוערך כחשש שלו מהתחזקות נוספת של השקל מול הדולר והיורו. בבנק ישראל מודעים היטב לעובדה שהעלאה נוספת של הריבית בארץ ללא ביצוע מהלך מקביל בארצות הברית ובאיחוד האירופי מגדילה את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו. כתוצאה מכך גדלה האטרקטיביות של השקל, דבר שגורם להמשך התחזקותו של המטבע הישראלי ולפגיעה ביצואנים.

עוד ציין הבנק בהודעתו כי על פי הערכות חטיבת המחקר שלו, האינפלציה במהלך 2011 תסתכם ב-2.6%, תוך העלאה הדרגתית של הריבית לכ-3.3% ברבעון האחרון של השנה הקרובה. להערכת כלכלני החטיבה, המקור העיקרי של הסיכונים לפעילות הריאלית ולאינפלציה בישראל הוא ההתרחשויות בחו"ל וההתפתחויות בשוק הדיור בארץ.

בהמשך ההודעה, ציין בנק ישראל כי מרבית האינדיקטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה שהפעילות הכלכלית במשק הישראלי נמשכת בקצב שנתי של כ-4%. בתי השקעות בחו"ל עדכנו את תחזיות הצמיחה של ארצות הברית כלפי מעלה. יחד עם זאת, משבר החובות בכמה מדינות באירופה עלול להעיב על קצב ההתאוששות של מדינות אלה ומהווה גורם סיכון לקצב הצמיחה במשק הישראלי.

במשק מברכים

במשק נרשמה תמיכה בהחלטתו של הנגיד. יהודה טלמון, נשיא לשכת העצמאים והעסקים, אמר בתגובה: "אי העלאת הריבית היא הצעד הנכון בעת הזו. רק היום פורסם, כי מסתמנת האטה במשק. זו לא העת להכביד על המגזר העסקי בישראל". אורי יהודאי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים בירך אף הוא על ההחלטה.

מכלל פיננסים נמסר כי "כמעט כל הגורמים אותם משקלל בנק ישראל הצביעו על כך שנכון לא לעלות אותה". עוד העריכו בכלל כי ריבית פברואר תועלה ב-0.25%.

בדש ברוקראז' דווקא הסתייגו מההחלטה וציינו כי "בכל מצב אחר, נתוני רקע שקיימים כעת היו מצדיקים ריבית הרבה יותר גבוהה. יתכן שבתנאים אלו, בנק ישראל 'מותח את החבל' חזק מדי ומותיר את הריבית ברמה נמוכה יותר מדי זמן".