הגברת שיתוף פעולה בינלאומי תמנע משבר נוסף

ברבע המאה האחרונה נהנתה הכלכלה הגלובלית מתקופה יוצאת דופן של צמיחה יציבה ואינפלציה נמוכה. מה שכונה "הריסון הגדול" הרדים הרבה ממקבלי ההחלטות, והעניק להם תחושת ביטחון מזויפת בנוגע ליכולתם לנהל את הכלכלה ולהתמודד עם משברים פיננסיים.

אולם כש"הריסון הגדול" נהפך למיתון הגדול, צפו ועלו על פני השטח הפגמים המהותיים והרי־האסון בחשיבה הקונבנציונלית. אחד הבולטים שבהם הוא כישלוננו לקלוט את הזיקה בין המערכת הפיננסית לבין הכלכלה במובנה הרחב - כמו גם את הזיקה בין המדינות השונות. כיום, כשמקבלי ההחלטות מחפשים אחר פרדיגמות חדשות לניהול הכלכלה ב־2011 ולאחריה, הבנת הזיקות הללו חיונית כדי לקדם את הצמיחה הכלכלית ולצמצם את הסיכון ליצירת משברים.

מערכת פיננסית חזקה ויציבה יותר היא התשתית לכלכלה מצליחה. הדבר מחייב רגולציה חזקה, עם תקנות הגיוניות לשווקים ולמוסדות פיננסיים. כדי להבטיח שכולם נוהגים על פי הכללים, יש לפקח באופן הדוק על המוסדות הפיננסיים.

אין עדיין פיקוח

שטראוס-קאהן. "הכישלון העיקרי שלנו לפני המשבר היה היעדר דמיון" | צילום: יותם פרום

גם עם חוקים מצוינים ופיקוח יעיל, משברים עדיין יתרחשו - ולכן אנו נזקקים למנגנוני פתרון יעילים כדי להתמודד עם מוסדות שמסתבכים. לנוכח קשרי הגומלין החזקים בין המוסדות הפיננסיים השונים ועל פני הכלכלה כולה, אנחנו זקוקים למסגרת־על כללית לניהול סיכונים במערכת הפיננסית הכוללנית.

רבות כבר נעשה כדי לקדם רפורמה רגולטורית, ובראש ובראשונה ההסכם לחזק את הון הבנקים (באזל 3). עם זאת, אנחנו עדיין רחוקים מהפיקוח הדרוש ליישום אפקטיבי של החוקים, ומנגנוני פתרון אפקטיביים ומסגרות מערכתיות טרם הוגדרו באופן מספק.

אם נעבור לכלכלה במובנה הרחב יותר, למדנו שיש לאזן את הצמיחה כדי להיות איתנים. ברמה הלאומית, הדבר מצריך כלים למניעת מצב שבו חריגות במגזר אחד יפילו את הכלכלה כולה. ברמה הגלובלית, הדבר מחייב חלוקה שוויונית יותר של הצמיחה במדינות השונות, כדי למנוע חוסר איזון מערער. מהן ההשלכות של זה על המדיניות המאקרו־כלכלית? אסור למדיניות המוניטרית להתמקד אך ורק באינפלציה נמוכה ויציבה, ועליה להביט מעבר לה ולשים לב יותר ליציבות הפיננסית.

מדיניות זולגת

בממד הבינלאומי, המפתח הוא ההבנה כיצד מדיניות המאומצת במדינה אחת זולגת לאחרות. גישה זו עומדת בבסיס מאמצי ה־20־G להשיג צמיחה גלובלית חזקה, יציבה ומאוזנת. קרן המטבע הבינלאומית מאיצה אף היא את צעדיה בתחום, בעזרת "דוחות זליגה" על סין, גוש היורו, יפן, בריטניה וארצות הברית.

גם הבנה עמוקה יותר של הזיקות הפיננסיות ההדדיות בין המדינות השונות חשובה. בזמן המשבר היינו עדים למהירות שבה הון זרם ממדינות שקודם לכן נחשבו כהימור בטוח. כיום, רבות ממדינות אלה מסתחררות מצונאמי ממשי של הון חוזר.

מקבלי ההחלטות ברבות מהכלכלות המתעוררות מודאגים מכך שההון המוזרם אליהן יעלה את ערך המטבע המקומי, יערער את השווקים הפיננסיים, ויגרום להלהטת יתר של הכלכלה. התגובות שלהם נעות מקניית המטבע הזר כדי למנוע את ייסוף המטבע המקומי, אימוץ צעדים מגבילים על הון, ובמקרים קיצוניים גם דחיית הכסף לחלוטין. המצב נעשה מתוח, עם דיבורים על "מלחמות מטבע" וסיכון אמיתי של פרוטקציוניזם פיננסי.

אין ספק שדרושה לנו הבנה טובה יותר באשר למניעים להזרמות ההון הללו. עלינו גם לזהות מהי המדיניות הטובה ביותר לטפל בהם - מבלי לשכוח את ההשלכות של מדיניות זו על הכלכלה הגלובלית. עלינו לברר האם מערכת של חוקים גלובליים, שמטרתם לצמצם את תנודתיות הזרמות ההון, עשויה להתברר כיעילה.

ביטוח פיננסי גלובלי הוא נושא חשוב הקשור לכך. בדיוק כשם שמשפחה מגבה את חסכונותיה בביטוח, גם מדינות צריכות להיות מסוגלות להסתמך על רשת ביטחון פיננסית גלובלית. הרבה כבר הושג מאז המשבר, הודות להקצאת משאבים נוספים על ידי קרן המטבע הבינלאומית והפעלת כלים פיננסיים חדשים.

אנסה לקשור את כל זה יחד: כישלון המדיניות העיקרי שלנו בתקופה שלפני המשבר היה היעדר דמיון - לא הערכנו נכון עד כמה סבוכה נעשתה הרשת הכלכלית והפיננסית העולמית. הבה נבטיח כי הכישלון הבא שלנו לא ינבע מהיעדר שיתוף פעולה. עלינו לגשר על פערים ישנים - הן בתוך כל כלכלה והן בין הכלכלות השונות לבין עצמן - ולעבוד יחדיו כדי לבנות כלכלה גלובלית חזקה ועמידה יותר.

דומיניק שטראוס־קאהן הוא יו"ר קרן המטבע הבינלאומית