הון אנושי: עמוד דום, זה תשובה

אולם האירועים הווילה במזל טלה בגני התערוכה, שש בערב, חגיגות 60 שנה לדלק. איש עדיין לא הופיע. אסי ברטפלד מסתובב לצד הבמה, שעליה שתי רוכבות אופניים מפיקות את התאורה האחורית בדיווש מהיר. "אני כאן מהבוקר", הוא מתוודה, "דואג שהכל יהיה מסודר". אני שואל על ועדת ששינסקי. "עזוב אותך ששינסקי, תן יום אחד לשכוח את זה". אני עוזב ומציע הצעות אופרטיביות לעתיד החברה, כמו פיתוח של אנרגיה אטומית. הגז והדלק ייגמרו בסופו של דבר, אני מזכיר לו, והוא אומר: "זה רעיון טוב, זה נושא שעדיין לא הגענו אליו". אני מרוצה. הנה מגיעה הפריצה, אני חושב, בדרך לג'וב חיי בצוות החשיבה לאנרגיה אטומית.

חיה ויצחק תשובה נכנסים. הם נעצרים ליד דגם מוקטן של אסדת קידוח בתוך אקווריום. נפגשנו לפני שנה, אני אומר לו ונזכר שהוא היה הטייקון שחנך את המדור, אתה בטח לא זוכר. הוא לוחץ את ידי בחום ואומר: "בטח שאני זוכר. שנים אני מכיר אותך. לא השתנית". ודאי שהשתניתי, אני אומר, נולדה לי בת. אתה השתנית? "כן, השתניתי, יש לי ששינסקי על הראש", הוא אומר. פתאום נראה שזה באמת מכאיב לו, ואני בטוח שהוא - וכל מי שבא לחגוג איתו - בטוחים בצדקתם במאבק התמלוגים הזה.

אסי ברטפלד, צדיק בינו, יצחק תשובה ויונה פוגל | צילום: אוראל כהן

למשל, דוד כהן, יו"ר אבנר ומוותיקי עסקי הגז והנפט בארץ: "סגרו איתנו על משהו. איפה לא קדחתי? איפה לא חפרתי? פעם התקווה למצוא נפט היתה בסיני. רגע לפני שהמצרים הגיעו מצאנו שם נפט. ועכשיו אני אחרי גיל 80, ורגע לפני שאנחנו מוצאים גז ואולי גם נפט הם מעלים את התמלוגים וקונים את הנפט מהמצרים. אני רוצה עוד בחיי לראות את הגז יוצא בכמות מרשימה".

נאלצתי לעזוב את קפטן אחאב של הנפט היישר למלתעותיו של אלפרד אקירוב, במצב רוח לוחמני במיוחד: "בגלל אנשים כמו שלי יחימוביץ' אני לא עושה עסקים בישראל. ואם זה יימשך כך, הרבה אנשים יצטרפו אליי".

האולם מתמלא בהרבה אנשים שהיו מוכנים לאכול את יחימוביץ'. שרי אריסון לוחצת את ידי תשובה, ברטפלד וגבי לסט, שמקבלים את פני האורחים כמו הורי החתן. אני אומר לציון קינן שזה מזכיר את החתונה של הבן שלו, והוא אומר: "כן, אבל אצלי היו אלף איש, וזה מקום קטן יותר". ואז פגשתי את יאיר סרוסי. איכשהו הם תמיד מגיעים יחד. על דש החולצה שלו סיכה שנראית כמו דגל אדום. "זה הסמל של בנק הפועלים", הוא ממהר להרגיע, "זה ההפך הגמור מקומוניזם. זה הכי קפיטליסטי שיכול להיות". אחר כך הוא אומר: "אנחנו לא מממנים לתשובה את הקידוח, כי אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם מימון פרויקטים כאלה". אני שואל את צדיק בינו למה גם הוא לא בענייני הגז. "חביבי, מותק, אני רק בדאון סטרים", הוא אומר.

משה טרי ויורם טורבוביץ' | צילום: אוראל כהן

את גבי רביד אני שואל על רועי ורמוס. היא אומרת בחיוך מיתמם: "תראה איך הגלגל מסתובב לו, בדיוק מה שהם עשו לי הם עושים גם לו". אני שואל אם תחזור לנהל את פסגות, והיא משיבה: "אני לא שוללת את זה, תראה, דברים כאלה משתנים במהירות עצומה. זה נורא מה שעשו לורמוס, פשוט זרקו אותו להתמודד עם כתב האישום".

באחת הפינות החשוכות באולם אני מבחין בצמד המוחות שמאחורי מאבק התמלוגים, יורם טורבוביץ' ורונן צור. הם מסרבים לדבר על ששינסקי, וצור, אוחז בגביע, רק אומר: "כל מה שאני יכול להגיד לך זה שהיין איכותי".

הנאומים מתחילים, אבל כולם ממשיכים לדבר. הגבעטרון עולים עם "בת 60", ומשרבבים את שמו של תשובה לשיר. כשהוא עולה לדבר, כולם סוף סוף משתתקים. טורבוביץ' קוטע את השיחה עם איתמר דויטשר, שאומר לו: "עמוד דום, זה תשובה". טורבוביץ' מגיב: "למה שאני אעמוד דום, זה לא ששינסקי". תשובה מספר איך כשחטף את דלק לרקנאטי הם הציעו לו 20 מיליון דולר כדי שייסוג מהעסקה, ובכיר שעומד לצדי אומר שבנק הפועלים מכר אז את המניות לתשובה רק כדי לדפוק את הרקנאטים.

בסוף האירוע אני תופס את אלעד תשובה, בהופעה פומבית ראשונה עם בת הזוג שלו בשנה האחרונה רוני היימן. הוא מדבר בעיקר על הכלבים שלו, ועל זה שהוא מאוד אוהב לגור באזור רחוב ירמיהו. את השיחה קוטע יו"ר פסגות היוצא אריק שטיינברג, שאומר לתשובה הצעיר: "חיכיתי לשוחח איתך כל הערב. סוף סוף אתה מתפנה?". תלמדו, ככה מתקדמים בחיים.