אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם לקחת מאהבת? צילום: shutterstock

האם לקחת מאהבת?

אצל מי שידעו שהם חייבים לבחור וזהו, המנגנונים הפסיכולוגיים שלהם גרמו להם ליהנות יותר ממה שבחרו. כשנדמה לנו שאפשר למצוא תחליף טוב יותר, רמת האושר שלנו יורדת

30.12.2010, 11:03 | דן אריאלי

פרופ' יקר,

יש לי שאלה מעט פרובוקטיבית אבל מהלב. למה אני מרגיש ממורמר מזה שיש לי רק בת זוג אחת? האם ההרגשה שלי תשתפר אם תהיה לי מאהבת?

בן

 

בן היקר,

מעניין. מעולם לא שמעתי על בעיה כזו. אני חושב שכדי לפתור אותה צריך תחילה לגלות איזה צורך שלך גורם למרמור. האם אתה ממורמר מזה שיש לך רק דירה אחת ומכונית אחת? כלומר, האם אתה אדם תחרותי והכמות מניעה אותך? אם כן, אז כלכלית יש לך מה לעשות, אבל עם בת זוג זה באמת קצת יותר מסובך.

אבל ייתכן שאתה פשוט נגד ההגבלות. ייתכן שאתה לא מבסוט מזה שמחייבים אותך להסתפק בבת זוג אחת וחושב, למה בעצם? ולזה באמת אין תשובה פשוטה.

האפשרות השלישית היא שאתה פשוט חושב שאתה מפסיד משהו בחיים. זו לא שאלה של למה אחת ולא שתיים, אלא הרצון שלך לחוות יותר דברים מבחינה מינית וזוגית. ופה, יש לי איזה סיפור שיכול לעזור לך.

רצון לחוות יותר דברים מבחינה מינית וזוגית, צילום: shutterstock רצון לחוות יותר דברים מבחינה מינית וזוגית | צילום: shutterstock רצון לחוות יותר דברים מבחינה מינית וזוגית, צילום: shutterstock

פסיכולוג האושר דן גילברט נתן פעם לקבוצת תלמידים בקורס צילום לבחור תמונה שצילמו, והבטיח להם שבעוד שבועיים הם יקבלו אותה מפותחת בגודל של פוסטר ענקי. אלא שלמחציתם הוא רק אמר שיקבלו את התמונה, ולמחציתם אמר גם שבמשך כל השבועיים האלה הם יכולים להתחרט ולבחור צילום אחר.

אחרי חלוקת התמונות שאלו את האנשים עד כמה הם מרוצים מהתמונות שלהם. התברר שבעלי זכות החרטה אהבו את תמונותיהם פחות. למה? כי האפשרות להתחרט מנעה מהם להתמסר ל"מערכת היחסים" עם התמונה. הם כל הזמן חשבו על תמונות אחרות. אצל מי שידעו שהם חייבים לבחור וזהו, המנגנונים הפסיכולוגיים שלהם גרמו להם ליהנות יותר ממה שבחרו. המסקנה של גילברט היתה שכשנדמה לנו שאפשר למצוא תחליף טוב יותר, רמת האושר שלנו יורדת.

ולכן, אם הסיבה היא השלישית, אני חושש שהתהייה המתמשכת שלך היא מקור המרמור. אם לא היתה לך ברירה, או אם פשוט היית מחליט שזו בת הזוג האחרונה שתהיה לך, כנראה היית ממורמר פחות ומאושר יותר.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
בהמשך ל - 2 - אל תיכנסו להרצאה של בארי שוורץ ב - ted. חבל על הזמן
ראשית,המרצה מזלזל מאד באנשים שבאו לשמע אותו והתלבש בצורה מחפירה שבודאי אינה מכבדת אותו, את ההרצאה שנשא, את הבמה ש - ted נתנו לו ואת הצופים. מעבר לכך, ניתן לסכם את 19 ומשהו הדקות בקצרה: חופש בחירה עדיף על היעדר חופש בחירה אך יותר מידי חופש בחירה עדיף פחות בהשוואה לחופש בחירה מוגבל. הסיבות הן: 1.כשיש הרבה אופציות בחירה - עבור כל אופציה שתיבחר, נסבול מעוצמת חרטה גבוהה יותר כי נאלצנו שלא לבחור בהרבה מאד אופציות. 2.כשיש הרבה אופציות בחירה, אנו משקיעים הרבה מאד זמן ומשאבים כדי לבחון את כולן - זמן ומשאבים שהיה ניתן לתעל לכיוונים מועילים יותר. 3.ריבוי האפשרויות יגביר את ציפיותינו ש"בטוח נבחר את האופציה הטובה המושלמת אם יש כל כך הרבה אופציות" - בפועל אנו בחרים אופציה טובה אך אף פעם לא טובה מספיק ואז הפער בין הציפיות לתוצאות מביא לאכזבה גדולה מאד. 4.בגלל מה שכתוב ב - 3 נגדיל גם את ההלקאה העצמית ונאשים את עצמנו על בחירה בינונית מתוך מגוון כל כך גדול של אופציות.
31.12.10
2.
בארי שוורץ - הפרדוקס של הבחירה
כדאי מאוד לצפות ב TED - Barry Schwarz - On the paradox of choice פרופסור שוורץ מפרט יותר על התופעה שדן אריאלי מציג כאן. שוורץ גם מציע כללים פשוטים העוזרים להתגבר על הבעייתיות שמוצגת כאן - ריבוי אפשרויות שדווקא פוגם באושר במקום לתרום לו. לטעמי הספרים של שוורץ הם מהמעניינים שקראתי בשנים האחרונות ונראה לי שפוטנציאל הפופלריות שלו עדיין לא מוצה. בהזדמנות זו תודה לדן אריאלי שמעשיר את חיי...
עמיר ש. , מרכז  |  30.12.10