אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אני מוטרד מהצביעות של אנשי העסקים" צילום: אלכס קולומויסקי

"אני מוטרד מהצביעות של אנשי העסקים"

יובל שטייניץ מברך על גילוי הגז במאגר לווייתן, אבל לא שוכח את "הקמפיין המתלהם של חברות האנרגיה המסתתרות מאחורי משקיעים קטנים"; מרוצה מנתוני הצמיחה אך לא מחוסר הפרגון לאוצר ובטוח שמחירי הדיור יירדו אי שם באמצע 2011. "סחרחורת עליית המחירים נבלמה. רואים שינוי כיוון"

02.01.2011, 06:59 | שאול אמסטרדמסקי, אמיר זיו וגולן פרידנפלד

יום שישי, ירושלים, לשכת שר האוצר. בחולצת כפתורים כחולה, ללא עניבה וז'קט, אחרי שבוע מספק מאוד מבחינתו - שבו הצליח לאשר בכנסת את תקציב המדינה לשנתיים הקרובות, ולהביט כיצד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת כלפי מעלה את נתוני הצמיחה של המשק הישראלי בשנה האחרונה - יובל שטייניץ מרגיש מצוין. הוא מרשה לעצמו להתרווח בכורסה בלשכתו. אחרי שבוע כזה, אין לו עוד ספק לגבי חלקו במצבה מעורר ההתפעלות של כלכלת ישראל עם כניסתה לשנת 2011.

"אפשר לחשוב שזה מקרי", אומר שטייניץ בראיון ל"כלכליסט". "נכנס שר אוצר חדש, מכריז על מדיניות אנטי־משברית חדשה ותקציב דו־שנתי, ופתאום כל הנתונים משתנים והמשק צומח. אבל אפשר גם לבוא ולהגיד שאולי זה לא לגמרי מקרי. יש אנשים שמאמינים במקריות. שיבושם להם".

פישר. "מדיניות ההתערבות היתה נכונה", צילום: אוראל כהן פישר. "מדיניות ההתערבות היתה נכונה" | צילום: אוראל כהן פישר. "מדיניות ההתערבות היתה נכונה", צילום: אוראל כהן

אז איך יכול להיות שמי שנהנה מהקרדיט לטיפול במשבר הוא דווקא נגיד בנק ישראל סטנלי פישר?

"תשאלו את עצמכם. כשאני נכנסתי לתפקיד, התחזית שלנו ושל בנק ישראל היתה צמיחה של 1% בלבד ואבטלה שתגיע ליותר מ־10%. אם זה היה קורה, ההפגנות והמחאה של התקשורת היו רק מול משרד האוצר. אף אחד לא היה מפגין מול ההסתדרות או מול בנק ישראל. לכן, אם הצלחנו למנוע את הגורל הזה, מגיע קרדיט מסוים לאוצר. לא יכול להיות שהאוצר אשם בכל הכישלונות, אבל כשיש הצלחות האוצר אינו רלבנטי. התקשורת צריכה לשאול את עצמה אם היחס לאוצר הוא הוגן או לא".

גם בלי חשבון נפש מצד התקשורת, שטייניץ יכול להיות רגוע. התקציב הדו־שנתי הוא עובדה מוגמרת, היסטוריה ישראלית ועולמית. ואמנם, המשלחות הכלכליות הבינלאומיות שביקרו בישראל בשנה החולפת ציינו לחיוב את המהלך הזה. עם זאת, למרות התשבוחות, מדינות העולם טרם מיהרו לאמץ את המהלך ששטייניץ כה גאה בו. לשאלה מדוע זה כך יש לשטייניץ תשובה מפתיעה.

"לי יש הוכחה פילוסופית־כלכלית שהתחלתי לגבש אותה עוד כשהייתי באקדמיה, ושמראה שברמה לאומית תקציב חד־שנתי הוא פשוט טיפשות, דבר בלתי הגיוני בעליל. זה משהו שאפשר להוכיח אותו. לכן, אין לי ספק שבתוך עשור נראה הרבה מדינות עוברות לתקציב דו־שנתי. אני עשיתי את זה מיידית כי אני יודע שתקציב חד־שנתי הוא איוולת, טעות כלכלית שכל העולם חוזר עליה במשך מאות שנים פשוט כי איש מעולם לא שאל את השאלה, אם זה נכון או לא נכון. אף אחד לא העלה מעולם את הספק הפילוסופי".

עם תיאוריה פילוסופית הצלחת לשכנע שורה של כלכלנים שזה הדבר הנכון לעשות?

"ביום הראשון שלי בתפקיד אספתי ללשכתי את אנשי צמרת האוצר. בסוף השיחה אמרתי להם, 'תחזיקו חזק כי יש לי שתי פצצות שאני רוצה להטיל. הראשונה, אנחנו עומדים לעשות היסטוריה עולמית ולהנהיג תקציב דו־שנתי. השנייה, אם זה לא מספיק, אנחנו הולכים לעשות את זה בתוך חודש ימים בלבד'. הייתם צריכים לראות איך הם החווירו. הם היו המומים. לא האמינו שבשעה הראשונה שלו במשרד, השר הולך לעשות מהלך כזה. ראש אגף התקציבים אמר לי - אם אתה מורה לנו נעשה את זה, אבל אני לא יודע אם אפשר להתחייב לזמנים. אנשי החשב הכללי אמרו לי - אנחנו לא יודעים אם המחשבים יעמדו בזה. מנכ"ל המשרד אמר לי - אתה לוקח סיכון עצום אם תצליח אולי תקבל קרדיט, אבל אם תיכשל, כל האחריות תהיה שלך. הם אפילו הזעיקו לכאן את סטנלי פישר, בשעות הראשונות שלי כאן במשרד, לשכנע אותי שזו טעות ושאני ארד מזה. היום אנחנו יודעים מי צדק".

הדיון על תמלוגי הגז: "שישים שנה של הזנחה"

 

שטייניץ יודע שאין לו הרבה זמן להרגיש נינוח. את קרבות התקציב הוא אמנם ניצח, אבל כעת ניצבת בפניו משוכה גבוהה בהרבה - הקרב על מאגרי הגז הישראליים. זהו קרב שהוא מושקע בו באופן אישי עד צוואר. השבוע, לאחר שמאגר לווייתן הוא כבר תגלית מוכחת, הקרב הזה צפוי להגיע לשיאו עם פרסום ההמלצות הסופיות של ועדת ששינסקי, הבייבי השני של שטייניץ.

"אני מברך על גילויי שדה הגז לווייתן", אומר שר האוצר. "סוף סוף אנחנו מגלים שיש לישראל ולאזרחיה אוצרות טבע משמעותיים. אני מברך גם את החברות שעוסקות בחיפושים ובהפקת הגז, שצריכות לזכות ברווח נאה, אפילו גבוה, כמקובל בעולם. אבל גם המדינה ואזרחיה צריכים ליהנות מאוצרות הטבע שלהם - כמו שמקובל בעולם. לכן הקמנו את ועדת ששינסקי אחרי שישים שנה של הזנחת הנושא".

קידוח תמר. "המדינה ואזרחיה צריכים ליהנות מאוצרות הטבע", צילום: אלבטרוס קידוח תמר. "המדינה ואזרחיה צריכים ליהנות מאוצרות הטבע" | צילום: אלבטרוס קידוח תמר. "המדינה ואזרחיה צריכים ליהנות מאוצרות הטבע", צילום: אלבטרוס

אתה לא חושש שייווצר מונופול בתחום הגז?

"לא. משתי סיבות. ראשית, יש כאן חברות שונות במאגרים השונים. השותפות בתמר שונה מלווייתן ויש גם שותפויות חדשות שקודחות. שנית, צריך להזכיר שוב שמדובר בסוף במאגרי גז של מדינת ישראל. אלה אינם מאגרים של חברות האנרגיה והם לא בשליטתן. הם נותרו של מדינת ישראל ובשליטתה. חברות האנרגיה מקבלות רישיון לחפש גז וחזקה להפיק גז. אבל מי שאינו עומד בתנאי הרישיון או משחק משחקים אסורים, המדינה יכולה לנקוט צעדים כלפיו. לכן אני מציע שנחכה ונראה איך השוק הזה מתפתח. אם יימצאו מאגרים נוספים ממילא השוק לא יהיה ריכוזי כמו שהוא נראה עכשיו".

איך אתה מרגיש ביחס לקמפיין הציבורי האישי והאלים שמנהלים כלפיך מי שמכנים את עצמם "המשקיעים הקטנים בקידוחי הגז"?

"כשהחלטתי להיכנס לעניין הזה, אחרי שהבנתי שמדינת ישראל מקבלת 0% תמלוגים על אוצרות הטבע שלה כי הם מקוזזים בידי הטבות המס שהיא מעניקה ליזמים, רבים הזהירו אותי לא להמשיך עם זה, גם מתוך האוצר. אמרו לי שהלחצים שאעמוד מולם יהיו כל כך אדירים, שאפילו אריק שרון התקפל מולם בעבר תוך חודש בלבד. גם ניסיון מאוחר יותר לטפל בנושא, ניסיון שאפילו כבר הגיע לכנסת, רוסק לחלוטין בידי הלוביסטים. אמרו לי, 'למה לך להכניס את הראש הבריא שלך למיטה החולה הזו? הרי ממילא הכסף הגדול לא יגיע במשמרת שלך, ובינתיים תספוג לחצים אדירים מגופים בעלי כוח עצום'. אבל אני השבתי לכולם - אמעל בתפקידי אם לא אטפל בזה, זו הזנחה פושעת שזה לא טופל עד היום.

ובינתיים, בכיס של האזרח הקטן "למרות העלאות המסים, הנטו של האזרחים יגדל" שטייניץ: "מי שמרוויח 5,000 שקל בחודש, ההכנסה הפנויה תגדל ב־1,500-1,600 שקל בכל חודש, אם לוקחים בחשבון גם את קצבאות הביטוח הלאומי ואת הרחבת מס ההכנסה השלילי לכל הארץ" שאול אמסטרדמסקי, אמיר זיו וגולן פרידנפלד, 3 תגובותלכתבה המלאה

"ואז החלטתי להקים את הוועדה. לא חשבתי שזה יהיה כל כך אגרסיבי. מה שכואב לי במיוחד זה לא הקמפיין והמודעות כלפיי אלא קמפיין הלחצים, ההטרדות וההכפשות שנוהל נגד פרופ' ששינסקי במשך חודשים. היה כאן ניסיון להשפיע על דעתו או לשבור אותו אישית בצורות לא כשרות. אני אפילו לא יודע מי עומד מאחורי זה. ברור שבסוף זה חברות האנרגיה, אבל אני לא יודע מי. להסביר זה בסדר, לקנות מודעות זה בסדר. אבל לקחת פרופסור מהאקדמיה, שהתנדב מתוך שליחות, להכפיש אותו ולפגוע בו באופן אישי מסיבות אינטרסנטיות - זה חציית קווים אדומים".

אתה ספגת איומים אישיים כמו פרופ' ששינסקי?

"אני לא יודע מה זה בדיוק איומים. לא אוימתי באופן אישי. ביטויים של 'למחוק אותו', או חברי מרכז או מפלגה שכנראה השקיעו בגז שאומרים, 'נפגע בו בתוך המפלגה' - כל זה היה. אבל לא הרגשתי מאוים לרגע. גם לא נלחץ לרגע. מה שמאוד הטריד אותי היה המסע נגד פרופ' ששינסקי, ובית המשפט העליון אכן גינה את המסע הזה. רק לאחר מכן המודעות עברו להתמקד בי ולא בו. אבל אני יכול לספוג את זה יותר, כי אני לא אדם פרטי".

ועדת ששינסקי: "ההמלצות לא ירוככו"

 

למרות העמידה האיתנה בלחצים, שעת המבחן האמיתית של שטייניץ ושל המלצות ועדת ששינסקי תחל כשהצעת החוק תגיע לממשלה ולכנסת. והנה, עוד לפני שהדבר קורה, נפוצות בשוק השמועות כי בגלל הלחצים מחברות חיפושי הגז, ההמלצות הסופיות שיוצגו השבוע יהיו גרסה מעודכנת, מרוככת, של המלצות הביניים.

מה יהיה קו הסיום של הסיפור הזה?

"שמדינת ישראל תעבור נורמליזציה. כלומר שמשטר התמלוגים והמסים יהיה דומה למקובל במערב, מה שיהווה שינוי דרמטי לעומת המצב כיום. אני משוכנע שבסופו של דבר ההיגיון, השכל הישר והאינטרס הציבורי ינצחו".

תעניקו ליזמים ערבויות ממשלתיות בשביל להקל עליהם להשיג מימון?

"אני לא בטוח שיהיה בזה צורך. אני חושב שוועדת ששינסקי לקחה את הדברים בחשבון, גם את שאלת המימון. הדו"ח הסופי, בעקבות השימועים שנערכו לחברות, יהיה כזה שיהיה בו ברור שהכל רווחי ושהמימון אפשרי".

יובל שטייניץ. "המאבק על כל שקל הוא בגנים של אנשי העסקים", צילום: אוראל כהן יובל שטייניץ. "המאבק על כל שקל הוא בגנים של אנשי העסקים" | צילום: אוראל כהן יובל שטייניץ. "המאבק על כל שקל הוא בגנים של אנשי העסקים", צילום: אוראל כהן

יש סיכוי שאחרי שמאגר לווייתן נהפך לתגלית מוכחת תחליטו להחריג את מאגר תמר מתוך המלצות הוועדה?

"אין סיבה בעולם להחריג משהו. מאגרי הגז והנפט שייכים למדינת ישראל, ובכל המדינות שהעלו בהן את המסים אף פעם לא החריגו דבר. זה גם בלתי אפשרי מבחינת דיני המסים. החרגה ספציפית של משקיע או של שדה גז מסוים אינה אפשרית.

"יכול להיות שבהמלצות תהיה הדרגתיות מסוימת מבחינת הכניסה שלהן לתוקף. כלומר, שנעלה את המסים באופן הדרגתי לאורך השנים. צריך להתחשב ולבדוק שמודל המיסוי אכן מאפשר רווחיות ומימון בכל המקומות. אבל אין סיבה שאזרחי ישראל יוותרו על החלק המגיע להם. מה יכולה להיות ההצדקה המוסרית לכך?

"ב־2003, בכנסת, אותן חברות אנרגיה נימקו את בקשותיהן לביטול החקיקה בכך שעוד לא התגלה מאגר גז גדול. הן אמרו לח"כים ולממשלה, 'אתם מבקשים לחלק ביצת זהב שעוד לא הוטלה'. אז הן אמרו 'מוקדם מדי', היום הן אומרות 'מאוחר מדי'. בסופו של דבר צריך להיות היגיון בסיסי".

האחים עופר: "לחצים מגופים חזקים מאוד"

 

למרות ההצהרות, שטייניץ מודה שאינו מקל ראש במורכבות האתגר הפוליטי שממתין להמלצות ועדת ששינסקי בכנסת. "רק השבוע סיימתי מאבק אחר שהיה פחות בכותרות, אבל גם הוא היה מאבק נגד לחצים לא קלים מצד החברה לישראל וכיל, שמאחוריהן עומדים גופים חזקים מאוד שהפעילו אלפי עובדים וניסו למנוע את החוק החדש לעידוד השקעות הון", הוא אומר.

איך הלחצים האלה באו לידי ביטוי?

"חודש וחצי לפני החקיקה בכנסת התחיל מסע לחצים אדיר מטעם כיל ומי שעומד מאחוריה. פתאום התחלתי לשמוע שנפגשים לא רק איתי אלא גם עם שרים אחרים ועם גורמים במשרד ראש הממשלה. בשלב מסוים הם הכניסו לעניין גם את העובדים. לחבר כנסת פופוליסט הרי קשה להגיד שהוא תומך באחים עופר. אבל להגיד 'אני תומך בעובדים' זה בסדר. לכן יש שיטה חדשה. לוקחים את העובדים ואומרים להם, נפטר אתכם אם לא תלכו למאבק שלנו. ואז כל מיני גופים פופוליסטיים פתאום דואגים לעובדים, ודורשים לתת לכיל הטבות מס של חצי מיליארד שקל בשנה שאינן מגיעות לה. בחברות הגז והנפט אין עובדים, אז בשביל זה המציאו את המשקיעים הקטנים. כי תמיד אתה צריך קטנים בשביל לגייס את הפופוליסטיים.

"השיא הגיע ממש לפני ההצבעות על החוק, כשהתחיל מכבש לחצים פוליטי על חברי ועדת הכספים. זה הגיע לכך שבהצבעה הראשונה הצביעו על כך שכיל תיכנס לתוך החוק, מה שהיה ממוטט את החוק לחלוטין מבחינה כלכלית ומשפטית, ואני נאלצתי להגיע לוועדה בעצמי, לנאום בפני חברי הוועדה ולבקש הצבעה חוזרת - ואכן בהצבעה החוזרת החוק אושר. כך שעברתי מאבק שלא זכה לכותרות, אבל היה הרבה יותר צפוף ואינטנסיבי עד להכרעה. לכן אני משוכנע שגם כאן, בעניין של הגז והנפט, האינטרס הציבורי ינצח".

יצחק תשובה. "אני מעריך יזמים ומשקיעים", צילום: סיון פרג יצחק תשובה. "אני מעריך יזמים ומשקיעים" | צילום: סיון פרג' יצחק תשובה. "אני מעריך יזמים ומשקיעים", צילום: סיון פרג

כשאתה עומד מול איש כמו יצחק תשובה - איש מאוד עשיר שעומד להיות עוד יותר עשיר, מול האחים עופר שנאבקים על עוד כסף - איך אתה מסתכל עליהם?

"אני מסתכל עליהם בהערכה. את האחים עופר לא פגשתי מעולם, אבל את תשובה כן. אני מעריך יזמים ומשקיעים ואת תרומתם למשק. אני משתדל להבין שהצורך להיאבק על כל שקל הוא בגנים שלהם. אחרת אתה כנראה לא מתעשר. הם משליכים את ההתנהלות בעולם העסקי גם כלפי המדינה, כאילו גם כלפי המדינה מותר להיאבק באופן כזה.

"לעתים הם חוצים קווים אדומים וזה לא מקובל עליי. אבל עצם העובדה ששיקולי הכסף והרווח אצלם עומדים במקום הראשון - זה טיבו של עולם העסקים ואני מקבל את זה כמציאות. אני צריך לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל והם על שלהם. לפעמים מטרידה אותי מידת הצביעות שלהם - כאילו זה אינטרס של המדינה שהם ירוויחו יותר, אחרת הם יפטרו עובדים או לא יפתחו את העסק. בסך הכל אני חושב שאנחנו צריכים לעודד יזמות ומשקיעים, ואני מתנגד לאווירת ה'עליהום' כלפי העשירים בישראל; עיני לא צרה בהם. עם זאת, צריך לקבוע להם גבולות וכללי משחק. האינטרס של מדינת ישראל לא פחות חשוב".

אם המלצות ששינסקי לא יעברו, תתפטר?

"ההמלצות יעברו. יהיה כאן שינוי דרמטי".

התוספות התקציביות: "שיניתי את סדרי העדיפויות"

 

כפי שהוא מעיד על עצמו, שטייניץ אכן מצטייר כטיפוס בלתי לחיץ. אולי זו העובדה שלא הגיע לתפקיד מתוך העולם הכלכלי - אף שנדמה שכעת הוא מעביר שיעורים בכלכלה אפילו לכל הכלכלנים המקצועיים שסובבים אותו - ואולי זו פשוט העקשנות שלו, ההחלטה להיצמד לנקודה אחת מבלי להרפות. אך חרף העמידה האיתנה שהפגין עד כה מול בעלי ההון, תקציב המדינה עצמו מבטא סדרי עדיפויות ישנים, כאלה שעשויים לעודד בטלה על עבודה.

המאבק שלך על כך שאזרחי ישראל ייהנו מאוצרות הטבע שלהם הוא מבורך. אבל איך אפשר להימנע מכך שאחרי שהכסף יגיע לקופת המדינה, הוא לא ילך למטרות בלתי ראויות כפי שקורה היום?

"אני חולק בתוקף על האמירה שהכסף אינו מגיע למקומות הנכונים. כשמסתכלים על התקציב, על השינויים המשמעותיים שבו, רואים שאין שינוי בתקציב הישיבות ובהסכמים הקואליציוניים. השארנו את ההסכמים על כנם משום שאם היינו פותחים משא ומתן קואליציוני חדש היו לוחצים עלינו לתת יותר, כפי שקרה בממשלות קודמות.

"מה שיש בתקציב הוא תוספות משמעויות בנושאים הנכונים. זה שנים מדברים כאן על הצורך להשקיע יותר בחינוך, והנה התוספת הכי ברורה וגדולה בתקציב הזה - כשמסתכלים על התוספות - היא לחינוך. זו הפעם ראשונה זה שנים שהתוספת לחינוך גדולה יותר מאשר לביטחון".

אף שהוא טוען כי מדובר בשינוי סדרי העדיפויות, לא לחינם מדגיש שטייניץ כי מדובר בתוספות תקציביות. שכן כל המהלכים שהוא מפרט בפנינו - תוספת של חצי מיליארד שקל ליצירת כיתות חכמות וממוחשבות בבתי ספר בפריפריה, תוספת של מיליארד וחצי שקל לרפורמה בהשכלה הגבוהה שנועדה להחזיר חלק מהמוחות הבורחים, תוספת של 700 מיליון שקל למעונות יום, וכן הרחבת תוכנית מס הכנסה שלילי לכל הארץ בעלות של 1.1 מיליארד שקל - כל אלה מהווים מעט יותר מ־1% בלבד מתקציב המדינה כולו, אף שמדובר בצעדים מבורכים.

העמידה במשבר: "העתיד יותר רלבנטי מההווה"

 

מבחינת שר האוצר, שנת 2011 נפתחת ברגל ימין. בשונה ממרבית המדינות המפותחות, מצבה של ישראל מצוין: האבטלה יורדת, הצמיחה עולה. מה שגרם להבדל הזה בין ישראל לשאר העולם, לשיטתו של שטייניץ, היא המדיניות הייחודית שאותה נקט מאז שנכנס לתפקיד.

"אני שר אוצר לטווחים ארוכים, כי כך עובדת הכלכלה", הוא אומר, "וזו גם הסיבה שיצאנו מהמשבר: משום שהמדיניות שלנו היתה מדיניות לטווח ארוך. זו היתה טעות של כמה ממדינות המערב שטיפלו קודם כל בהווה. אנחנו נקטנו מדיניות אנטי־משברית שונה כי העתיד רלבנטי יותר להווה מאשר ההווה עצמו. עובדה שבתוך חודשיים־שלושה הקריסה נבלמה, ובתוך חצי שנה עלינו חזרה למעלה".

אבל אולי קל לך להגיד את זה כי בישראל, בניגוד לעולם, לא היתה סכנה שהמערכת הפיננסית תתמוטט?

"מי שמקריב את העתיד כדי להציל את הכלכלה בהווה, ואומר שעכשיו אנחנו במצב חירום וצריך לירות את כל התחמושת, מי שמקריב את העתיד בשביל להציל את הווה, דופק את העתיד - ובניגוד למה שהוא חושב, דופק גם את ההווה. כי אם ברור שהקרבת גם את העתיד, זה מדכא את הפעילות הכלכלית בהווה. אם התמריצים שלך בהווה כל כך גדולים, החמצן שאתה נותן בהווה נהפך לפחמן דו־חמצני, ל־CO2. קצת חמצן לכלכלה במשבר זה טוב, אבל יותר מדי חמצן נהפך לרעל. עובדה שמבין כל המדינות המתקדמות, בזמן שכולן הולכות לתוכניות צנע, אנחנו היחידים היום שיכולים לעשות תקציב קצת מרחיב".

ומה יקרה למחירי הדיור בשנה הקרובה?

"אנחנו עושים מאמצים אדירים להשתלט על העניין הזה. זו ממש התקפה חזיתית שלנו בכל הגזרות. והנה, יש גידול משמעותי בהתחלות בנייה ב־2010. כך שלמעשה אנחנו כבר רואים שינוי בדינמיקה. הסחרחורת, שמקורה בעליית מחירים לא מבוקרת, נבלמה. עוד אין ירידה, אבל אני מניח שבמהלך שנת 2011, לקראת אמצעה, נתחיל לראות מגמה של ירידת מחירים".

ומה לגבי רכישות המט"ח של בנק ישראל, שלפי שעה לא נראה שהן עומדות להסתיים בקרוב?

"אני לא אכנס לפרטים בנושא הזה. אני חושב שהמדיניות של בנק ישראל לאורך המשבר היתה נכונה. גם היום יש שני כלים שיכולים להגן מפני התחזקות דרמטית של השקל או למנוע אותה - ריבית, או רכישת דולרים בשעת הצורך. לסכום האדיר של יתרות המט"ח (70 מיליארד דולר) יש אמנם עלות, אבל בסך הכל מדיניות ההתערבות היתה נכונה. הסכום הזה סביר בתוקף הנסיבות".

יש מי שחושב שתרחיש קיצוני בכלכלה העולמית - מעין ברבור שחור - עוד צפוי להגיע. מה תוכנית החירום שלך למקרה כזה?

"הדבר החשוב ביותר הוא לדבוק בקו שאנו הולכים בו, כי הוא קו של עידוד צמיחה גם אם המצב יהיה פחות טוב. יכול להיות שבמקרים כאלה נצטרך לבצע צעדים ספציפיים גם לטיפול בטווח הקצר, אבל עדיין לא נשפוך על זה את כל המשאבים שלנו. עם זאת, קשה לי להתנבא אם זה יקרה או לא, כי המצב בזירה הבינלאומית הוא של אי־ודאות גדולה מאוד. עוצמת זעזועי המשנה אינה ידועה".

תגיות

75 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

74.
הסכמים יש לכבד
ומעתה והלאה , יכול לדרוש כל סכום שיחפוץ, והיזם יעשה את חשבונו, אם מתאים לו. מה לא ברור? מעבר לזה שטיינץ כפילוסוף כנראה לא שמע על "הקומפאני", בכל מדינה גם בדמוקרטיות הגדולות בעולם, מי שמנהל את המדינה הם "הקומפאני" בעברית "החברה". שטיניץ שים לב לעובדה הזו, אם מוצאת חן בעיניך ואם לא.
אריה  |  02.01.11
73.
כל הכבוד שטייניץ תמשיך להלחם בטייקונים הגזלנים ובחבורות המהמרים!!!
משאבי הטבע שייכים לכלל התושבים ולא לקבוצת טייקונים גזלניים ופרומיל קטן של מהמרים תמשיכו להלחם למעו התושבים-יש להעלות את התמלוגים -מינימום 62 ואפילו יותר כל הכבוד שטייניץ כל הכבוד ששינסקי כל הכבוד שלי יחימוביץ בושה לך השר לנדאו
לא מהמר  |  02.01.11
72.
תגובה לכתבה של שר האוצר
ישר כח לשר האוצר ד"ר יובל שייניץ, תמשיך בדכך זו תהיה יותר תוקפני לגבי העשרון העליון ובעיקר ליזמים של מחפשי הנפט והגז. דבר אחד מפריע, לי למרות הצמיחה במשק וזה טוב מאד שימשיך כך גם בעתיד, אבל בכל זאת איך אתה מסביר על מספר גדול כל כך של ענייים בעיקר כמות הילדים שנפגעים מכך. העוני שישינו בארץ לא מקובל עלי ובטח לא עליך אני בטוחה, בנוסף אותם ילדים שהינם הקורבן של מדיניות זו. יתרה מזו העשירון העליון יודע טוב מאד לחגוג עם כל הסיוע שמשרדך יודע לתת, בנימוק שהינם המעסקים לכן מגיע להם. דבר נוסף שהייתי רוצה להוסיף הוא יותר הזרמה לאוכולוסיה שקשה מאד והם הגמלאים יש להגדיל את הקצבה לזקנים של הביטוח הלאומי . לסיום היה אם אפשר שלא לשמוע ולראות יותר אנשים שקשה להם. למרות שאני אלמנה מזה 22 שנים אני מודה שקשה מהיוקר המחיה בארץ , לכן יש לבוא לקראת אנשים כמונו אסיים בישר כח תמשיך כך.
אזרחית פשוטה , מבשרת ציון  |  02.01.11
71.
שטייניץ עומד בראש הצביעות ושואל למה כולם צבועים מסביבי
בעסקים צריך לדעת שחוזה זה הבסיס לאמון בין הצדדים וברגע שאתה שובר את האמון אף אחד לא יאמין לך יותר, שריפות צריך לכבות עוד לפני שהם מתחילות ראה אירועים אחרונים שעלו למדינה מיליארדים (רשויות מקומיות 850 במקום 400,פרקליטים מיליונים שאפילו לא ניתן להעריך ועברינים שצוחקים היום בגלל ליצנים כמוהו,שירותי הכבאות והסגה נמשכת וכו............... והרשימה עוד ארוכה. תעשה טובה למדינה תפרוש ומהר גרמת לנזק עצום גם למשק גם לאזרחים ואתה ממשיך לתת גיבוי. אני כאזרח צריך לשלם עוד 7% ארנונה בגלל שכמותך הממשלה נראית ביזיון החלשים נחלשים עוד העשירים נחלשים הממשלה נחלשת תפתח את העניים שלך.
עדי  |  02.01.11
לכל התגובות