עיני וברוש יוועדו מחר עם בן אליעזר בעניין העלאת שכר המינימום

שר התמ"ת בנימין בן אליעזר ייפגש מחר (ג') אחר הצהריים עם עופר עיני ושרגא ברוש. השניים יציגו לשר את ההסכם הקיבוצי על העלאת שכר המינימום והשלושה ידונו בצעדי ההמשך שלהם. שר התמ"ת קרא לשר האוצר יובל שטייניץ להצטרף לפגישה ואמר: "זו ההזדמנות שכל שכבות האוכלוסיה ייהנו מפירות הצמיחה במשק". בראיון לקול ישראל אמר בן אליעזר כי "אם שטייניץ לא יגיע לפגישה עם ברוש ועיני, אחתום על צו ההרחבה לשכר המינימום".

בן אליעזר בקול ישראל: אם שר האוצר לא יבוא מחר לפגישה עם ברוש ועיני, אחתום על צו ההרחבה לשכר המינימום

העלאת שכר המינימום, אם תיושם על ידי משרדי הממשלה, תעלה לאוצר לפחות 200 מיליון שקל בשנה - כך עולה מחישוב "כלכליסט". זו אחת הסיבות העיקריות לכך שמשרד האוצר מיהר להגיב אתמול בהתנגדות נחרצת על ההודעה הדרמטית שיצאה ממסיבת העיתונאים של יו"ר ההסתדרות עופר עיני ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, על העלאת שכר המינימום. העלות התקציבית מוערכת על בסיס העובדה שהמגזר הציבורי מעסיק כ־80 אלף עובדי קבלן, שחלקם הגדול משתכרים שכר מינימום.

כפי שפורסם אתמול, בתום משא ומתן חשאי שנמשך כמה שבועות, הודיעו אתמול ארגוני העובדים והמעסיקים כי שכר המינימום יעלה בהדרגה מרמה של 3,850 שקל בחודש ל־4,300 שקל בחודש. ההסכמה עוגנה בהסכם קיבוצי ועתידה להתבצע בשתי פעימות: פעימה ראשונה בסכום של 250 שקל ביולי הקרוב, והשנייה באוקטובר 2012, בסכום של 200 שקל.

עם זאת, באפריל הקרוב צפוי שכר המינימום לעלות בכל מקרה בכ־150 שקל. לפי החוק הקיים, שכר המינימום צמוד לשכר הממוצע במשק - מדי אפריל מחושב סכום של 47.5% מהשכר הממוצע, ואם סכום זה גבוה משכר המינימום הנוכחי, האחרון מתעדכן ועולה בהתאם.

עופר עיני ושרגא ברוש, אתמול במסיבת העיתונאים | צילום: עמית שעל

בתגובה להודעת ההסתדרות והתעשיינים הזהיר אתמול משרד האוצר כי העלאה מהירה של שכר המינימום תפגע בתחרותיות של המשק, ותגדיל את האבטלה. "המשבר העולמי עדיין לא חלף, האבטלה במדינות רבות בעולם עולה וממשלות רבות עורכות קיצוצים בתקציב", כתב האוצר בהודעה שפרסם, "ולכן אנו סבורים כי ההחלטה להעלות באופן מהיר וחד את עלויות ההעסקה במגזרי התעשייה והאבטחה עלולה לפגוע במאמצי הממשלה ואף להביא לגידול לא רצוי בשיעור האבטלה. מהלך זה צפוי לפגוע בתחרותיות של המשק הישראלי, במיוחד בתקופה של התחזקות המטבע המקומי".

"שהאוצר לא יהיה מוטרד"

ישנם שני מסלולים עקרוניים ליישום ההסכם הקיבוצי: האחד הוא בחקיקה ותיקון החוק הקיים, והשני הוא בצו הרחבה, שיחיל את ההסכם הקיבוצי על כלל העוסקים. עיני וברוש אמרו כי עדכנו בימים האחרונים את שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר, וכי הוא תומך במהלך. בתמ"ת אמרו אתמול כי בניגוד לאמירות הנחרצות של עיני וברוש, שר התמ"ת עדיין לא התחייב לחתום על צו הרחבה וגם הוא מעדיף חקיקה רגילה על פני צו הרחבה. "השר בן אליעזר מברך על כל צעד שיביא להעלאת שכר המינימום, כל עוד הצעד ייעשה בהידברות עם הגורמים הרלבנטיים בממשלה", נמסר מהתמ"ת.

כחלק מהתנגדות האוצר למהלך עשוי האוצר שלא להעלות את שכר המינימום של העובדים בשירות הציבורי, גם אם שר התמ"ת יחיל צו הרחבה. עם זאת, בן אליעזר ישקול בחיוב מהלך כזה במקרה שהמגעים עם האוצר ייכשלו. השאלה אם צו הרחבה חל גם על עובדי ממשלה או שהאוצר יכול להתנגד להחילו על עובדי ממשלה היא שאלה משפטית, הבהירו בתמ"ת, ותשובה עליה תינתן בשלבים מאוחרים יותר.

"אני מתפלא על שר האוצר שהודיע כי הוא מסרב לאמץ את ההסכמות בין העובדים והמעסיקים", מסר שרגא ברוש ל"כלכליסט", "אבל יכול להיות שמצב העובדים לא מעניין את שר האוצר. אותנו, המעסיקים, הוא מעניין, ואם אנחנו נוכל לעמוד בתוספת השכר - גם המדינה תוכל לעמוד בה. לפני כמה ימים הוביל שר האוצר את הכנסת לאישור תקציב שבו יש גזירות של 7 מיליארד שקל - מחציתן גזירות על המגזר העסקי. כשדיברתי איתו אז הוא לא היה מוטרד מכושר התחרות של המשק, ופתאום כשאנחנו מבקשים לשפר את מצבם של העובדים, הוא טוען שזה מה שיפגע בכושר התחרות של המשק? אני מציע לו לא להיות מוטרד ולהשאיר את הדאגות למגזר העסקי".

בנוגע לאיום שהאוצר לא יכבד צו הרחבה לגבי עובדי המגזר הציבורי אמר ברוש: "החוק בישראל חל על כולם, ולכן אם יהיה צו הרחבה הוא יחול במסגרת החוק על כל העובדים במשק, ובכלל זה עובדי המגזר הציבורי. אני מציע לשר האוצר לא לצאת באמירות שהוא לא יכול לעמוד בהן".

עיני וברוש צפויים לפרוש השנה מתפקידם, ורגע לפני הפרישה, הם הגיעו להסכמות שעתידות להתממש לאחר פרישתם. אלא שמה שעומד בדרכם כרגע הוא הפיכת ההסכם הקיבוצי שעליו חתמו מהסכמה חוזית להסדר שיחייב את כלל העוסקים במשק. האופציה המועדפת על השניים, וגם זו שתייצר את מנגנוני האכיפה המשמעותיים, היא עיגון שכר המינימום החדש בחקיקה ראשית. אלא שלשם כך הם זקוקים לשר האוצר - שבינתיים מתנגד לכך. האופציה השנייה היא צו הרחבה, אך הסנקציות שבצדו קלות יותר לעומת חקיקה ראשית. אם יתמיד שר האוצר בסירובו, צפוי בן אליעזר לאשר את צו ההרחבה. גורמים במשרד התמ"ת הסבירו כי שכר מינימום מכוח הסכם וצו הרחבה אינו בר אכיפה פלילית, ולכן עדיפה חקיקה שתהיה מוסכמת על הממשלה.

בנימין בן אליעזר. אם יתמיד שטייניץ בסירובו, צפוי שר התמ"ת לאשר את צו ההרחבה | צילום: יוסי זמיר

בניגוד לבן אליעזר, שר האוצר יובל שטייניץ לא עודכן במהלך הצפוי ולמד עליו מהתקשורת. מקורביהם של עיני וברוש הסבירו כי להערכתם, שר האוצר היה "תוקע" את המהלך, ולכן בחרו במסלול "עוקף שטייניץ" והעדיפו להציב לו עובדות בשטח.

עיני אמר אתמול: "הבהרתי לאוצר בחודשים האחרונים שזו כוונתי. עמדת האוצר היתה אז שהם מתנגדים. אני מקווה שמרגע שהגענו להסכמה עם המעסיקים, אז גם האוצר יכבד את ההסכמה. לא דיברתי עם שר האוצר בימים האחרונים, אבל בחודשים האחרונים כן. יש לנו כבר הצעת חוק מוכנה ואנחנו מעדיפים שזו תהיה הדרך לטפל בנושא. אני רק אומר שאם האוצר ימשיך להתנגד יש לנו גם שוט - האופציה שאם זה לא יעבור בחוק, נרחיב את זה עם צו הרחבה".

חברות כ"א בעד

בתגובה להודעה על העלאת שכר המינימום טענו חברות כוח האדם כי מדובר בצעד מתבקש. "יש לא מעט אוכלוסיות היום שאינן יוצאות לעבודה כי הן טוענות שזה לא משתלם להן, כמו אמהות צעירות למשל, ולכן מדובר בעיניי בצעד שיעודד מגזרים שהעדיפו עד כה גמלאות או קצבאות, להצטרף לשוק העבודה", אמרה יו"ר מנפאואר דליה נרקיס. "מבחינתנו אין שום שאלה - לא נסכים לעבוד עם מעסיק שאינו משלם לעובדים את שכר המינימום החדש ואת התנאים הנלווים", אמרה נרקיס.

גם צביקה קינג, מנכ"ל חברת כוח האדם תפקיד פלוס ויו"ר איגוד החברות למשאבי אנוש באיגוד לשכות המסחר, בירך על המהלך ואמר: "אני מעריך שההשפעה הגדולה של ההסכם תהיה בעיקר בפריפריה, כי באזור המרכז קשה מאוד למצוא היום עובדים בשכר מינימום. כוחות השוק העלו את השכר בכ־5%, כך שההסכם היום הוא רק תיקון טבעי של המצב שקיים ממילא".

לעומתם היו שהתנגדו אתמול למהלך: אלי כהן, מנכל תרמוקיר תעשייה לבנייה ירוקה, אמר אתמול כי "התעשייה המסורתית לא תוכל להתמודד עם גזירה שכזאת. המשמעות של העלות החדשה למעסיק היא של 25% תוספת בשכר. מצב כזה יחייב את ההנהלות במפעלים להיות יצירתיים, לשלם עבור שעות נוספות, לתת הטבות ותמלוגים".

חברות רבות כבר התקשרו עם חברות שמעסיקות עובדי קבלן להסכמים ארוכי טווח. כעת צפוי תיקון של החוזים הקיימים, והמעסיקים וחברות כוח האדם עשויים לגלגל זה על זה את התוספת. המצב עשוי לעודד פתיחה מחדש של חוזים שנחתמו רק לאחרונה בין מעסיקים לחברות כוח אדם, בטענה שתנאי המכרז השתנו. בהסתדרות ובלשכת התיאום אמרו אתמול כי הם מעריכים שמכיוון שמדובר במהלך מדורג, למעסיקים יש מספיק זמן להתארגן אליו.

כחצי מיליון איש עובדים בישראל בשכר מינימום (כ־17% מכוח העבודה), מרביתם עובדי קבלן. עם זאת, בניגוד לרוב המדינות המערביות, בישראל מתייחסים ההסכמים לשכר המינימום בבסיס ולא לשכר שמקבל העובד בפועל, הכולל גם שעות נוספות ועוד. לפי הערכות בהתאחדות התעשיינים, שיעור העובדים מכלל התעשייה שמשתכרים שכר מינימום כבסיס עומד על 25%. 

"ההסכם להעלאת שכר המינימום מייתר את מס ההכנסה השלילי"

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הגיב הבוקר להתנגדות משרד האוצר להסכם להעלאת שכר המינימום: "אין שום סיבה מדוע משרד האוצר לא יצטרף להסכם להעלאת שכר המינימום, מאחר ואין שום בעיה תקציבית כנגד העלאתו. אולם, משנחתם הסכם להעלאת שכר המינימום, יש לבטל כליל את המהלך המסורבל והמטעה של הענקת מס ההכנסה השלילי, ולפעול בדרך הוגנת כלפי אלה הנמצאים ברמות השכר הנמוכות. מס ההכנסה השלילי אינו יותר מאשר מתן קצבת סעד לאדם עובד ומהווה פגיעה בכבודו של העובד. זו דרך פסולה מיסודה, אשר הוצעה ע"י משרד האוצר כדי לחפות על אי העלאת שכר המינימום".

לין, אשר שימש בעבר כממונה על הכנסות המדינה, ציין עוד כי הפסקת השימוש במס הכנסה שלילי תשחרר את רשויות המסים מטיפול בתביעות פרטניות רבות שצריך להוכיח את אמינותן והדגיש כי "זו שגיאה חמורה לטעון שהעלאת שכר המינימום תביא ליצירת אבטלה, ההיפך הוא הנכון. העלאת שכר המינימום תקל על גיוס עובדים, תסייע לצמצם את האבטלה במשק, תעניק דחיפה נוספת לפעילות המגזר העסקי ותשפר את יכולת העסקים לצמוח".

נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון, יוצא היום בקריאה לשר האוצר, בעקבות חתימת ההסכם אתמול בין ארגוני המעסיקים להסתדרות, להעלאת שכר המינימום, לתקן את חוק שכר המינימום, כך שכל רכיבי השכר ייכנסו להגדרת שכר המינימום ומההסכם החדש לעדכון השכר ייהנו רק אלו המשתכרים באמת שכר מינימום.