תקועים בלובי: המלונות שייפתחו בישראל ב-2011
שמונה מלונות חדשים ייפתחו ב־2011 בישראל ורשתות יוקרה כמו קמפינסקי, וולדורף אסטוריה וריץ' קרלטון כבר הכריזו על כוונתן להגיע לארץ הקודש. השמות אמנם מבטיחים והתיירים מציפים את ישראל, אבל עם תפוסה של 66% בלבד, הענף עוד רחוק מלחזור לימי הזוהר שלו
שנת 2010 היתה שנת שיא בתיירות הישראלית עם 9.9 מיליון לינות של תיירים ועלייה של 26% מהשנה שלפניה. במקביל, הסתבר השנה שקמפינסקי, וולדורף אסטוריה וריץ קרלטון, מותגי היוקרה של תחום המלונאות העולמית, עתידים לעטר בשנים הבאות את פורטפוליו המלונות המנומנם של ישראל. אלה היו יכולים אולי לרמוז על התעוררות בענף, אבל מדובר באשליה.
למעשה, חוסר כדאיות כלכלית מצד יזמים, הליכי ביורוקרטיה ארוכים ומתישים וחוסר יציבות בתנועת התיירות לישראל בשל המצב הגיאופוליטי הרגיש, מובילים את ענף המלונאות המקומי לסטגנציה ארוכה, שמוצאת ביטוי באחוזי תפוסה של 66% בלבד ב־2010. אמנם פה מקימים מלון בוטיק בן 20 חדרים, שם פותחים שעטנז של בניין שכולל דירות מגורים ומתקרא מלון, אבל מלונות חדשים - במובן הקלאסי של המילה, נותרו תופעה נדל"נית נדירה.
בתעשיית התיירות מודים שאף שבשנתיים האחרונות רווחיות המלונות עלתה, הבעיה נותרה הזיכרון של העשור האבוד. גם היזמים וגם הבנקים זוכרים את השנים הקשות, לא ממהרים להסתנוור מההישגים בתחום ב־2010, ובעיקר חוששים לבצע השקעות חדשות.
השקעה במלונאות בישראל מסוכנת. אחרי שהיזמים מתמודדים עם הבירוקרטיה וההיתרים, בנייה של מלון, במקרה הטוב, נמשכת שלוש שנים. למעשה, מלון מחזיר את ההשקעה עליו תוך 15 שנה - תקופה ארוכה להשקעה בסיכון גבוה.
מעדיפים בנייה למגורים
סמנכ"ל תשתיות והשקעות במשרד התיירות, שי וינר, שם את הזרקור על ההתפתחויות האחרונות בענף. "הפרויקטים שכן צצים הם במרכז, שם הסיכון יותר נמוך והרווחיות גבוהה יותר. בנוסף, במרכז ניתן לייצר שילוב של מלונאות רגילה ומגורים". יוסי פישר, נציג הבעלים בחברות של אי.די.בי תיירות, מסביר כי "אין עדיין פריחה בבניית מלונות בארץ. היזמים עדיין מעדיפים בנייה למגורים, שם החזר ההשקעה מהיר בהרבה, וגם גובה התשואה. בנוסף, יש חוסר רצון בולט של הבנקים לממן עסקאות שמערבות מלונאות בלבד, עקב סיכון גבוה".
"אין באילת בשלב זה שום מלון בבנייה ולא צפויה פתיחת מלונות חדשים בעיר ב־2011", אמר ל"כלכליסט" מנכ"ל התאחדות המלונות באילת שבי שי. בטבריה, בדומה למקומות רבים בארץ, פנו לאפשרות המהירה והפשוטה יותר: שיפוץ מלונות קיימים. "בשנתיים האחרונות רוב המלונות בעיר עברו שדרוגים. זה יותר קל בירוקרטית", טוענת מנכ"לית התאחדות המלונות בטבריה, לימור פורטל־ללוש, "המטרה היא להרחיב את המלונות הקיימים במקום לבנות חדשים, הליך שלוקח הרבה זמן".
גם לעדי מאור, יו"ר התאחדות המלונות בחיפה ומנכ"ל מלונות דן בעיר, אין בשורות מעודדות: "לצערי, ב־2011 לא ייפתח אף לא מלון חדש אחד באזור חיפה, למרות הביקושים והתפוסות הגדולות בעיר. בתחילת 2012 ייפתח מלון בן 55 חדרים בשכונת הדר ועוד כשלושה מלונות נמצאים בתהליכים, כך שאולי יהיו אקטואליים בעוד שנתיים לפחות".
בירושלים אמור היה להיפתח ב־2011 מלון וולדורף אסטוריה, אולם תאריך היעד עודכן ועומד כרגע על הרבעון הראשון של 2012. גורם בענף טוען כי "בניית המלון התעכבה בגלל מכירה אטית של הדירות, שלא התקדמה בקצב שתוכנן".
"לא רואים משקיעים"
"אנחנו עדיין לא רואים זרם של משקיעים במלונאות", מסביר מנכ"ל התאחדות המלונות, שמואל צוראל, "רמת הרווחיות עדיין לא טובה ואי אפשר לבנות יזמות לטווח ארוך על סמך שלוש שנים טובות בתיירות, לעומת עשר שנים רעות. כדי לעודד יזמים לבנות מלון צריך לתמרץ גבוה ולא ליצור מפת אזורי עדיפות עגמומית. שלמלונאות תהיה רשת ביטחון כמו שיש לחקלאות בשנת בצורת. העניין הוא שאומרים שצריך לעודד בניית מלונות, ומנגד מוציאים את המלונאות מחוק ההסדרים של מס מופחת ועידוד השקעות".
לגבי מלונות שנבנים בשיטת ה־LeaseBack ולפיה הבעלים של הדירה יחויב להשכיר אותה במשך כתשעה חודשים בשנה לחברת ניהול, והיא תשווק אותה לתיירים, אומר צוראל: "זה אומר משהו לגבי כדאיות בניית מלונות בישראל. כנראה בניית מלון פחות כדאית, לעומת בנייה של שימוש מעורב".
לעומת הגורמים בשוק הפרטי, מנכ"ל משרד התיירות נועז בר־ניר נשמע אופטימי: "אנו מרגישים התעוררות גדולה בתחום המלונאות גם לפי הבקשות לקבלת מענקים לבנייה. כרגע הדבר המשמעותי הוא הרחבות ותוספות, זה הכי זמין, ויש גם התעוררות בהשבה לפעילות של מלונות שנסגרו". לדבריו, "יש לא מעט קרקעות למלונאות לעשור הקרוב. היזמים חיכו ב'הולד' כדי לראות אם יוכלו להפוך את הקרקעות למטרות מגורים. זה הפך לבלתי אפשרי עבורם, וכעת הם יצטרכו להשקיע במלונות או למכור את הקרקע למשקיעים אחרים".
11 תגובות לכתיבת תגובה