סטנלי פישר: "המשבר העולמי הדגיש את היעילות שבהחזקת עתודות בעת משבר"

סטנלי פישר הוא עוף מוזר בשירות המדינה בישראל. כלכלן ידוע שחי רוב חייו בארצות הברית ועבר לישראל לפני חמש שנים, בגיל 61, על מנת לעמוד בראש הבנק המרכזי - תפקיד המקביל ליו"ר הפדרל רזרב בארצות הברית. הוא נאלץ ללמוד עברית ולהוציא אזרחות ישראלית. הוא שמר על יציבות הכלכלה לאורך שתי מלחמות ומשבר כלכלי עולמי. באוקטובר, מגזין יורומוניי הכתיר אותו לנגיד הבנק המרכזי של השנה. פישר התראיין לכתב ניוזוויק בירושלים, דן אפרון.

הגדלת את יתרות המט"ח בישראל ל-70 מיליארד דולר. חלק מהפרשנים קישרו את המדיניות הזו עם האפשרות שתפרוץ מלחמה עתידית עם איראן. האם זו הסיבה?

לא, אבל ישנם אספקטים שברצוני להדגיש. ישנם סטנדרטים לחישוב כמות העתודות שמדינה צריכה...חישבנו כמה אנחנו צריכים ואז הוספנו עוד קצת מכיוון שהמשבר הכלכלי העולמי הדגיש מחדש את היעילות שבהחזקת עתודות בעת משבר. שנית, כפי שכבר אמרנו, אנחנו נמצאים במצב גיאופוליטי מיוחד...ישראל השתתפה ביותר מלחמות ב-60 השנים האחרונות מרוב המדינות, ועלינו לשקול מה נעשה אם ניקלע שוב לסיטואציה מסוג זה.

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל | צילום: אוראל כהן

מה מדיר שינה מעינייך?

הגענו לשלב הזה במשבר במצב טוב יחסית. אנחנו אמנם לא מצליחים כמו סין או הודו, אך אנחנו במצב טוב בהרבה מרוב מדינות המערב. זה מרשים למדי. מה מטריד אותנו בטווח הקצר? 70% מהייצוא שלנו מיועד לאירופה ולארצות הברית. הם מהווים בין 40-45% מכלל הייצור שלנו, כך שלמעשה אנחנו תלויים מאד במה שקורה במדינות המפותחות. ויש שם בעיות.

כיצד אתה מכמת את ההשפעה של ההתאוששות האיטית של אמריקה על ישראל?

סקטור ההיי טק בארצות הברית הוא במצב טוב מהממוצע, ורוב הייצוא התעשייתי שלנו מיועד להיי טק, כך שאנחנו די מוגנים ממה שעשוי לקרות...אנחנו לא מייצאים הרבה למדינות שנקלעו עכשיו לקשיים.

דיברת על כך שההון האנושי והחינוך בישראל מהווים סיבות לדאגה. למה התכוונת?

ישנם מבחנים בינלאומיים לבחינת הישגים בחינוך, והדירוג של ישראל במבחנים הללו הוא נמוך מאד ובמגמת ירידה בשנים האחרונות. אחת הסיבות לכך היא שיש לנו כאן מערכת חינוך מופרדת. לחרדים יש מערכת חינוך עם חומר לימוד שונה לגמרי וזה לא כל כך טוב - אנגלית ומתמטיקה ומקצועות מסוג זה חסרים שם...כך שזו בעיה.

יש גם בעיה של בריחת מוחות בישראל. האם אתה יכול להסביר את התופעה?

התנאים בארצות הברית טובים באופן משמעותי. בוגר תואר ראשון בכלכלה ירוויח בעבודתו הראשונה בארצות הברית פי 3 או 4 יותר משהוא ירוויח בישראל. כמו כן, האוניברסיטאות שם מצוידות יותר. אנשים צריכים להקריב משהו כדי לחזור. בשנים הראשונות להקמת המדינה, אנשים לא עזבו את המדינה מסיבות של פטריוטיזם, אך התופעה הפכה להיות מקובלת לאחר שישראל הפכה להיות מדינה נורמלית יותר.

התופעות הללו - בריחת המוחות, בעיית ההון האנושי, החששות סביב תוצאות המבחנים, מעט מנוגדות להיגיון. כשחושבים על ישראל חושבים על "מדינת סטארט אפ" ו"עם הספר". האם זה שייך לעבר?

לא, אני חושב ששתי התופעות מתקיימות. העובדה שיש לנו סקטור היי טק שזכה להכרה עולמית ויצרנו טווח רחב של המצאות היא ראויה לציון. זה הכל תלוי אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה או הריקה.

מה הפתיע אותך בעבודה בישראל?

לא הערכתי עד כמה קשה להעביר דברים דרך הבירוקרטיה. זה קשה יותר משחשבתי. זה לוקח זמן והתמדה. אני גם לא הערכתי נכון כמה נעים לחיות בישראל. ברגע שיוצאים מהקונטקסט של הסקטור הרשמי, זהו מקום שמאד נחמד לחיות בו, וקשה לזרים להבין את זה.