אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"המס על רווחי גז הוא פסול, בלתי חוקתי ונועד להסוות את הדיון על תמלוגים" צילום: עמית שעל

"המס על רווחי גז הוא פסול, בלתי חוקתי ונועד להסוות את הדיון על תמלוגים"

פרופ' דוד גליקסברג שכתב עבור חברות הגז חוות דעת על המיסוי, אומר כי ועדת ששינסקי ידעה ששינוי התמלוגים לא יעבור את בית המשפט העליון ולכן בחרו לעקוף את המשוכה. "אם רוצים להטיל מס על רווחי גז, למה שלא יעשו זאת גם על סלולר ונדל"ן?"

04.01.2011, 15:46 | רויטל חובל

פרופ' דוד גליקסברג, מומחה למיסוי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, יוצא היום (ג') להגנת שותפויות הגז ונגד ועדת ששינסקי.

גליקסברג, שייעץ בעבר לחברות הגז ואף כתב עבורן חוות דעת מיסויית, אמר בכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה, כי הטלת מיסוי מיוחד על הגז הוא אפליית סקטור חיפושי הגז והנפט. לדבריו, אם משרד האוצר רצה לתקן את חלקה של המדינה ברווחי הגז, היה עליה לעשות זאת בשינוי חוק הנפט וגובה התמלוגים, אך ועדת ששינסקי חששה לעשות זאת. על כן, שינוי המיסוי היא דרך עקיפה לעשות כן, אך לדבריו, השינוי לא יעמוד במבחן המשפטי.

"יש תמלוגים ויש מס. לכל אחד מהם יש תפקיד אחר", אומר גליקסברג. "התמלוגים הם דמי שימוש בנכס, כמו ששוכרים דירה. מערכת המס נועדה לקבוע את החלק של כל אחד מהפריטים במימון הממשלה. עקרון היכולת לשלם הוא בסיס המרכזי להטלת מס. השיח הציבורי שמתנהל לגבי תמלוגי הגז הביא להעמסה על מערכת המס. הדיון לגבי חלקו של הציבור ברווחי הגז הוא שאלה קניינית. אבל צריך לציין כי שאלת המס אינה נגזרת של ממה הוא קיבל את הרווח, האם זה מסלולר, גז או נדל"ן. לכן, בזווית המיסויית, המס הוא פסול ובלתי חוקתי ונועד להסוות דיון לא שקוף לחלוטין בשאלה הבסיסית, שהיא השאלה הקניינית".

גליקסברג התעלם בנאומו משיעור חלקה של המדינה ברווחי הגז והשינוי בדו"ח ששינסקי הסופי שפורסם אתמול, וציין כי הוא בכוונה מתעלם האם שיעור ה-government take צריך לעמוד על 62% או 52%.

יחד עם זאת, לדברי גליקסברג, "מושג ה "government take" נועד למסך את השאלות העדינות ביותר מבחינה משפטית ואנליטית שעולות מדיני הקניין. הטיעון לפיו מדובר בקניין המדינה ולכן מגיע לישראל חלק גדול יותר ממה שקיים היום לפי המצב הנוכחי, לא רלוונטי למיסוי, אלא רק לתמלוגים.

לדבריו, אם מצאו שיש טעות ולא תיקנו את שיעור התמלוגים, זה לא צריך להיות במגרש המיסויי, אלא צריך לתקן את חוק הנפט ולשנות את גובה התמלוגים. לקחת את השיקול הקנייני שזה רכוש המדינה ולשחוק את עקרון היכולת לשלם במערכת המיסוי", הדגיש גליקסברג, "זה שיקול פסול. התחושה של הוועדה שתיכשל ובית המשפט העליון עלול לזרוק אותנו במקרה של שינוי התמלוגים, כך על פי גורמי שלטון, הביאה לשינוי מערכת המיסוי".

במהלך דבריו חזר גליקסברג על האפליה שנוצרת עם מסקנות ועדת ששינסקי, שכן נוצר היטל מיוחד על רווחי גז. "נתפרה חליפה מיוחדת בדו"ח ששינסקי, הדברים כתובים שחור על גבי לבן, וכל מי שעוסק במסים שואל את עצמו למה לא תופרים את אותה חליפה לחברות אחרות כמו חברות סלולר, חברות תרופות וחברות הנדל"ן. נוצר מצב שבו יש שני אנשים שישלמו מס שונה כי אחד הרוויח מתרופות והשני הרוויח מגז. אם מדינת ישראל רוצה להטיל מס על הגז והנפט בגלל שהחברות מרוויחות הרבה כסף וכל הטיעונים הפופוליסטים, שיטילו מס על כל החברות. יש הרבה חברות שמרוויחות בדיוק כמו חברות הגז, שגם יטילו עליהם מיסוי פרוגרסיבי".

לשאלת הרטרואקטיביות טען גליקסברג כי "היא אינה אסורה, למרות כל הפופוליזם. יחד עם זאת, אם מסתכלים על ההיסטוריה, מעולם לא שונה חוק עידוד השקעות הון רטרואקטיבית אלא כיבדו הסדרים".

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
לא צריך להיות פרופסור כדי.....?
לא צריך להיות פרופסור כדי להבין שדופקים אותך ,יש להם זיכיונות בני למעלה מעשרים שנה שהעבירו אות (סחרו בהם) בלי להשקיע בחיפוש , עכשיו הם רוצים את אותם תנאים במחירים של אז אין לזה אח ורע בעולם !!! בכל העולם הנאור היחס הוא 20:80 ליזמים ושמונים למדינה בעולם השלישי לוב,מצרים וכדומה 60:40 שישים למדינה כאשר באים לתקן אצלנו את היחס כמו בלוב ומצרים כמה צעקה של תנינים )אוכלים ובוכים) יאללה די גם זה הרבה שישינסקי למה התקפלת ??? היית משאיר את זה 80:20
dsh , דרום  |  04.01.11
6.
גליקסברג טועה ובגדול
גליקסברג שוכח כמה וכמה עובדות שאינן נוחות לחברות גז בנוגע להסדרי מס "מפלים" או שונים. למשל: העובדה שבניגוד לדברי גליקסברג בתחום המקרקעין דווקא יש הסדרי מס שונים ומשונים כולל מסי מחזור (רכישה ובעבר מכירה) ואגרות והיטלים שונים ומשונים; העובדה (המדהימה בטפשותה) שיש שיעורי מס שונים לתאגידים ולאנשים פרטיים; העובדה שחוק עידוד השקעות הון מפלה בקביעת שיעור מס נמוך להחריד, ויש עוד עשרות הסדרים ייחודיים החל בחברה לישראל והמשך בעשרות פטורים מסוגים שונים ומשונים; העובדה שיש אזורים בישראל בהם נקבע שיעור מס נמוך במיוחד, שלא לדבר על הפטור ממע"מ באילת שאין מגוחך ממנו. יש כמובן עוד עשרות אם לא מאות הבחנות דומות. מערכת המיסוי מלאה הבחנות והפליות משיקולי מדיניות שונים. גליקסברג צודק שניתן להעלות תמלוגים, וגם רטרואקטיבית, אבל דווקא המסלול המיסויי עושה יותר צדק משום שהוא מתייחס לרווחים בלבד ולכן מונע מצב שבו תוספת העלות תביא להפסד למשקיעים. נראה כמו מישהו שמחפש לכתוב חוות דעת עבור בעלי הון - ותו לא.
משפטן  |  04.01.11
5.
מוזר
כשבנק ישראל מתערב לטובת היצואנים, זה לא בלתי חוקתי כשמאפשרים פערי ריבית עצומים בין הצרכן לבנקים, זה לא בלתי חוקתי שמטילים מסים מיוחדים ל"עידוד הצמיחה", זה לא בלתי חוקתי כשמעניקים הטבות מס לחברות שממילא עושות מליארדים, זה לא בלתי חוקתי כשמוכרים בפרוטות משאבי מדינה לטייקונים, זה לא בלתי חוקתי כשנותנים הקלות אחרי המכרז לחברות שזכו שממילא לא התכוונו לעמוד בתנאים שהציעו, זה לא בלתי חוקתי אבל חס וחלילה שמישהו ינסה לגעת במליארד אחד מתוך ה80 ששותפויות הגז צפויות להרוויח, וזה כשהמדינה היא זו שתנהל את המאבק הבינלאומי מול הטוענות לבעלות על השדה, המדינה היא זו שתממן את הטיפול במקרה של פגיעה אקולוגית או חס וחלילה אסון או שריפה במתקנים, המדינה היא זו שמלכתחילה מכרה את הזכיון בנזיד עדשים ביחס לכל מדינה בעולם (שהיא לא דיקטטורה) זה יהיה כמובן, בלתי חוקתי לחלוטין.
04.01.11
לכל התגובות