הצד של הבנקים: האם בנק לאומי מפחד?

בשאר אל־מסרי יודע שהוא תלוי עכשיו, במידה רבה, בבנק לאומי. הבנק, הנושה הגדול ביותר של דיגל עם חוב של כ־80 מיליון שקל, צריך לאשר כל הסדר עם בעלי האג"ח. וכדי להשלים השתלטות על החברה, ובעצם על פרויקט נוף ציון שבו הוא מעוניין, צריך אל־מסרי להתמודד גם עם החוב לבנק. עו"ד דב וייסגלס, נציגו של אל־מסרי בעסקה, הגיש לבנק לאומי הצעה להסדרת החוב כבר לפני יותר משבועיים, ולא שמע מהם מאז. "בבנק רוטטים מפחד, נוקטים גישה של שומר נפשו מצרות ירחק", טען השבוע וייסגלס בפני מקורביו.

עורך הדין סירב להגיב לפניית "מוסף כלכליסט", ואולם בשיחות עם האנשים הקשורים לעסקה אמר השבוע כי הוא לא מצליח להבין למה בנק לאומי לא יוצר איתו קשר, והעיר בציוניות כי אולי הבנק נרתם למאבק על שלמות הארץ. "לדובי לא ברור החשש הזה של לאומי, שנוהג כמו גוף מפוחד", אמר אחד מבני שיחו. "בדרג המקצועי בלאומי אומרים שההצעה מצוינת, אבל הם לא נותנים תשובה מתוך פחד. תמוה בעיניו של דובי שהאנשים בדרגי ההכרעה בלאומי, שלא בדיוק נמנים עם הציבור שרוקד על הגבעות עם M16, לא חוזרים אליו עם החלטה בעניין. מה גם שאל־מסרי הוא לקוח ענק מאחת המשפחות העשירות והמכובדות ביותר במזרח התיכון, עם קשרים לממשל האמריקאי. זו אימפריה שכל בנק נורמלי שלא אחוז בעתה היה נשכב למרגלותיה".

בבנק לאומי סירבו להגיב לדברים "מפאת החיסיון החל על יחסיו של הבנק עם לקוחותיו". עם זאת הדגישו בלאומי כי "השיקול המנחה את הבנק בפעולותיו הינו השיקול העסקי ולא כל שיקול אחר".