אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המלך ריצ'רד צילום: איי אף פי

המלך ריצ'רד

המיליארדר סר ריצ'רד ברנסון נבחר לאיש שעושה הכי הרבה כיף בעולם. רועי קורן יצא למסע בניסיון לבדוק איך הוא עושה את זה

06.01.2011, 10:37 | רועי קורן

התעוררתי במטוס. ידעתי שאני חולם. יש לי שיטה: אם אתה טס במחלקה הראשונה של טיסת וירג'ין אטלנטיק בדרך לפגוש את ריצ'רד ברנסון ואתה לא דוגמנית־על או נלסון מנדלה, זה חלום.

ולמרות זאת, ישבתי במטוס וירג'ין רגיל ולא, למשל, בוירג'ין גלובל פלאייר, המטוס שאיתו ריצ'ארד ברנסון, בעלי קונצרן Virgin ומי שנחשב רשמית לאדם שחי הכי טוב בעולם, שבר את שיא העולם בהקפת כדור הארץ בטיסה רצופה ללא תדלוק. שבירת שיאי עולם היא אחד התחביבים שלו. הוא שבר את שיאי מהירות חציית האוקיינוס האטלנטי ביאכטה ובכדור פורח, וכמעט הקיף את העולם בכדור פורח ענקי עם שני חברים. הוא יצא ממרוקו ובסוף נחת בהוואי, שם השמיע, לפי הסיפור, את הטיפ האלמותי: "אם אתה יוצא להקיף את העולם בכדור פורח, אל תשכח נייר טואלט". אבל בחלום זו היתה טיסה רגילה. יש דברים שגדולים גם על החלומות.

ברנסון משווק, באירוע לקידום טיסות וירג ברנסון משווק, באירוע לקידום טיסות וירג'ין | צילום: רויטרס ברנסון משווק, באירוע לקידום טיסות וירג

כמעט 7 מיליארד בני אדם חיים בעולם, ומכולם בחר "ניוזוויק" להציב בשער גיליון סוף השנה שלו דווקא את פניו הוורדרדים והבלונדיניים של ברנסון, הטייקון הנהנתן שכבר שנים מראה לעולם אצבע משולשת בגודל של עמוד חשמל. התירוץ הרשמי היה שברנסון עובר להשקיע את הונו וקשריו במלחמה בהתחממות הגלובלית. הוא היה מהספקנים ושינה את דעתו אחרי ארוחת בוקר עם אל גור. אבל הבחירה בו סימלה עוד משהו. הפרצוף של ברנסון הוא הפרצוף של "אכול ושתה כי מחר נמות". זה הפרצוף שמשלב בין תעשיין טיטאני, בממדים של עשירי המאה ה־19, כאלה מהסוג שעל שמם קרויים בנקים ואוניברסיטאות באמריקה, לבין פלייבוי מהסוג שיש רק בסרטים שבהם רוברט דאוני ג'וניור משחק גיבור־על. פניו של איש שבגיל 60 הוא צעיר יותר ממארק צוקרברג וממורד המקום ה־212 ברשימת המיליארדרים הגדולים של "פורבס" הוא מצליח להיות יותר עשיר מביל גייטס. הפרצוף הזה, והמחשבות האלה, היו הדברים האחרונים שאני זוכר שעברו בראשי לפני שהתעוררתי במטוס.

ברנסון מחייך תמיד, בכל התמונות שלו בגוגל. יש לו, כמאמר השיר, חברים שעוזרים לשמוח. בערך 4 מיליארד כאלה, וזה רק ההון האישי שלו. קונצרן וירג'ין, שכל 200 ומשהו החברות שמרכיבות אותו הן בבעלותו הפרטית של ברנסון, מגלגל כ־18 מיליארד דולר בשנה ומעסיק יותר מ־55 אלף עובדים ברחבי העולם. קבוצת וירג'ין היא זו של רשת החנויות וירג'ין מגה־סטורס, של חברת התקליטים וירג'ין רקורדס, מפעילת הסלולר העולמית וירג'ין מובייל, ספקית הטלוויזיה הבריטית וירג'ין מדיה, המשקאות וירג'ין קולה ווירג'ין וודקה ואפילו הבנק וירג'ין מאני - גלגולו של בנק נורת'רן רוק שקרס במשבר האשראי ושברנסון רכש ומיתג מחדש. זה גם אותו הוירג'ין מוירג'ין גלקטיק - החללית האזרחית הראשונה שאמורה לצאת ב־2012 לטיסה היסטורית מחוץ לאטמוספרה, ושכל הכרטיסים לטיסה שלה - 200 אלף דולר לחתיכה - נמכרו לפני כמה חודשים.

ברנסון רוצה לחלל, צילום: אי פי אי ברנסון רוצה לחלל | צילום: אי פי אי ברנסון רוצה לחלל, צילום: אי פי אי

אבל האיש הזה הוא לא סך עסקיו. מלבד הטיסות מסביב לעולם הוא רכש קבוצה במירוץ פורמולה 1 וזכה איתה במקום הראשון (ואחר כך באחרון), הוא חבר אישי של הזמר פיטר גבריאל ושל לארי פייג' מגוגל, הוא צנח ממסוק לחתונה שלו ולטקס חנוכת קו הטיסות של וירג'ין אטלנטיק ללאס וגאס. הוא כמעט נהרג בכמה פעלולי טיסה וצניחה - שאחד מהם היה מול המצלמות בסדרת הריאליטי שהיתה לו ב־2005 ברשת פוקס האמריקאית. לסדרה קראו "המיליארדר המורד". היא היתה הגרסה הברנסונית ל"המתמחה" - שילוב בין מבחנים עסקיים כגון מציאת דרך לשדרג את השירות במלון וירג'ין בהונג קונג לבין משימות עסקיות כגון עמידה על קצה כנף מטוס וזינוק אל קצה של כנף מטוס סמוך.

הוא קיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה אליזבת השנייה, הגיע למקום 85 ברשימת הבריטים הגדולים בכל הזמנים של הבי.בי.סי ולמקום 86 ברשימת הבריטים הגרועים בכל הזמנים של ערוץ 4 הבריטי. הוא הופיע בתפקידי אורח קטנים בסרטים "קזינו רויאל" ו"סופרמן חוזר", וב"משמר המפרץ", "חברים" ועוד כעשר סדרות טלוויזיה. והוא פרסונה נון־גראטה בהודו אחרי שב־2008 השתתף בסרט אקשן בוליוודי לצד מלכת היופי של הודו ניהה דופיה, ובאחת ההופעות הציבוריות שלו במדינה הניף את דופיה באוויר והפך אותה, עם הראש למטה והרגליים למעלה. כמו שהוא אוהב להצטלם עם בחורות.

ריצ'י ריץ'

פתאום אני במטוס אחר. גלגליו ניתקים ממסלול המראה פרטי ליד ניו יורק, והוא מסתובב ופונה לכיוון הים הקאריבי. גם בתוך חלום אני מזהה את המטוס הזה. זה מטוס דסאו פאלקון 900EX התלת־מנועי, ממטוסי המנהלים המפוארים בעולם, שעולה 40 מיליון דולר ומשנע 14 נוסעים במהירות שנושקת למהירות הקול. זה המטוס הפרטי של ברנסון. ואיך לומר, ברנסון לא הסתפק בדמי המפתח של 40 מיליון דולר. הוא הכניס כמה, שיפורים נקרא לזה. צגים גדולים מחוברים בתקשורת לוויינית לכל מה שאדם יכול אי פעם לרצות לראות על צג, כולל עדכונים מרחבי אימפריית וירג'ין. מלפניהם, מאחוריהם ומצדדיהם ריהוט עץ ברזילאי שחור וממורק עם גימורי עור רך ומשובח. הכל מתכוונן, קופץ, מתקפל. מטבח שהיה גורם לג'יימי אוליבר להחוויר, תא שינה עם מיטת אפיריון מוגבהת, ג'קוזי שארבעה אנשים יכולים לשבת בו בלי להרגיש מבוכה. אז לכאן הוא עולה בחורף המקפיא כשבא לו לנסוע לאנשהו. נגיד, לקיץ המפנק שבאי שלו. זהו האי נקר (Necker Island) שבאיי הבתולה. וירג'ין איילנדס, באנגלית.

את הזמן שנשאר לי אני מקדיש ללהשוות בינינו. זו דרך טובה לא להתרגש מאנשים חזקים. והאמת היא שהסיפורים שלנו דומים, של ריצ'רד ברנסון ושלי. בגיל 16 הוא נשר מבית הספר, שזה משהו שתמיד רציתי לעשות, והתחיל להסתובב במכונית ישנה ולמכור תקליטים שקנה מעודפי ייצור. בגיל 21 הוא פתח ברחוב אוקספורד את החנות הקטנה וירג'ין, חנות העודפים הראשונה לתקליטים. בגיל 22 הוא לקח את כל הכסף שהצליח לחסוך בחנות, ובנה אולפן הקלטות. אבל אף אחד לא רצה להקליט אצלו, מלבד אמני שוליים אלמונים שאף אחד אחר לא רצה להחתים. לאלמוני אחד כזה קראו מייק אולדפילד, והאלבום שהקליט אצל ברנסון שימש בפסקול הסרט "מגרש השדים" ונהפך לרב־מכר. ללהקה אלמונית אחרת קראו הסקס פיסטולס. ושוב אני מזהה את עצמי בין שורות קורות חייו. גם אני הייתי מחתים אותם.

ברנסון חוגג בהוואנה, צילום: אי פי אי ברנסון חוגג בהוואנה | צילום: אי פי אי ברנסון חוגג בהוואנה, צילום: אי פי אי

באמצע שנות השמונים, כשהיה בן 35, וירג'ין רקורדס כבר היו לייבל מצליח וחנויות וירג'ין היו רשת גדולה. אז הקים את חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק, הבייבי היקרה לו ביותר. לפי הסיפור, הטיסה של ברנסון בוטלה ברגע האחרון, והוא החליט לחכור מטוס פרטי והזמין את כל נוסעי הטיסה המבוטלת לטוס איתו בחינם. הנוסעים הללו נהפכו למשקיעים הראשונים בחברת התעופה שלו, שבה הוא משמש נשיא פעיל עד היום. המעורבות שלו בוירג'ין אטלנטיק יוצאת דופן, כיוון שבשאר החברות שלו ברנסון פועל לפי שיטה קבועה: הוא מקים חברות במסירות של סטארטאפיסט, ואז שוכר מנהלים ומשחרר את החבל - הוא עדיין מעורב מקרוב בחברת התעופה שלו ומשמש בה נשיא פעיל. ב־1992 הוא אפילו מכר את וירג'ין רקורדס ל־EMI בחצי מיליארד ליש"ט כדי להציל את וירג'ין אטלנטיק. ההסבר שלו למסירות היה שמזה הוא נהנה הכי הרבה, והוא כאן כדי ליהנות. כמוני.

חרטום המטוס מתלכסן מטה לקראת הנחיתה. האי נקר הוא מיצג נאה של איי הבתולה, קבוצת איי גן עדן טרופיים. הוא קטן - כל כולו 300 דונם. הגבולות שלו הם מה שאפשר לראות כשמסתכלים סביב בפארק הירקון. אבל במקום פארק הירקון יש בו צמחייה מרהיבה, חול בצבע זהב ואת המים הכי כחולים בעולם. האי הזה הוא מה שקלישאות על איים טרופיים היו לפני שהן היו קלישאות. ברנסן חכר את האי הזה עוד ב־1979, בפחות מ־300 אלף דולר, והתחייב לפתח אותו כמרכז תיירות. הוא עוד לא היה אז בן 30. הוא מעולם לא חיכה כדי להתחיל ליהנות מהחיים. עבד עם הסקס פיסטולס, קנה אי, חי. קצת כמו לעבוד בעיתון.

היום זהו אחד מאתרי הנופש היוקרתיים בעולם. לילה אחד בו עולה 53 אלף דולר, והוא מארח עד 28 אנשים בו זמנית ומשווק על ידי וירג'ין לימיטד רזורטס, החברה של ברנסון לניהול אתרי נופש יוקרתיים.

ברנסון מתעורר. בהשקת שירות וירג ברנסון מתעורר. בהשקת שירות וירג'ין משכנתאות באוסטרליה | צילום: בלומברג ברנסון מתעורר. בהשקת שירות וירג

אחריי לחלל

החשיכה הקאריבית ואוושת הגלים שהקיפו אותי כשנחתתי היו ממשיים במיוחד בשביל חלום, וכך גם קולה של המלווה שהתברר שהיתה לי, שאמרה לי שהסוויטה בלודג' של האורחים מחכה לי, שמיסטר ברנסון יפגוש אותי בבוקר ושאם אזדקק למשהו שלא אהסס כמובן ולילה טוב.

הסוויטות בנקר ענקיות - לפחות כך היו בחלום ובחומר השיווקי של וירג'ין לימיטד רזורטס. הרהיטים וחפצי האמנות שבהן מגיעים מכל קצוות העולם. את קירות העץ אפשר להסיט כמו תריסים, ולגלות מאחוריהם קירות זכוכית ואור שמש בוהק שממלא את החדרים. בכל סוויטה יש אולם רחצה עם שני ג'קוזי, של מים חמים ושל מים קרים, מקלחת שקופה גדולה דיה כדי לרקוד בתוכה עם חברים ושאפשר לראות ממנה את האוקיינוס, סאונה רטובה וסאונה יבשה, שתיהן תוצרת פינלנד, וחדר טיפולים שאפשר להזמין אליו מסאז'יסטים 24 שעות ביממה. גם ממנו רואים את הים, וגם מהאמבטיה שעל המרפסת. המטבח מרשים, אבל יותר קל להזמין ארוחה שהשף המקומי יבשל.

בין הבקתות יש בריכות פרטיות, ולאורך החוף יש מעגני סירות ומתקני ספורט ימי. קייט סרפינג - גלישת עפיפונים - היא עוד ענף ספורט שברנסון אוהב. וכשהוא אוהב משהו הוא הולך איתו עד הסוף. בחודש מרץ האחרון הוא ערך באי עם מייסד גוגל לארי פייג' את אירוע ה־Annual Kite Jam - ג'אם הקייט סרפינג הראשון. זה היה פסטיבל גלישה עם תערוכות ותחרויות, שגולת הכותרת בו היתה מירוץ על המים מהמעגן בנקר איילנד אל אנגדה, האי הסמוך. התצלום שבו ברנסון גולש כשמגבו תלויה, כמו תרמיל, דוגמנית לבושה באוויר בלבד, נחשב לתמונה מייצגת של חיבתו לתחביב ולאחד הסמלים של אורח חייו - אף על פי שהוא נשוי ואב לשלושה.

עם זאת, הפגישה עם ברנסון מתעכבת. הוא בדיוק גולש עכשיו, אומרים לי בחלום. עוד קצת סבלנות, ואפגוש את המיליארדר בעל השיער הצהוב והשיזוף המוגזם. בינתיים אני מנסה להירתם לחגורות ולאזן עצמי על קרש הגלישה, ובעיקר לוגם מהים. מעניין מה זה אומר.

ויהי ערב ויהי בוקר, יום שני. מדושן מאוכל מעולה ומריח ממיץ גויאבות, אני הולך לפגוש את ריצ'רד במעגן הסירות, שם ממתינה ה־Necker Nymph, "הנימפה של נקר איילנד". הנימפה היא כלי שיט יחיד במינו, משהו שג'יימס בונד היה מקבל אם היה מתנהג יפה. זו רחפת חשמלית, שיכולה לשוט על גבי המים, ואז פשוט לצלול למעמקים ולשוט במצולות לשעתיים. היא מאכלסת עד שלושה נוסעים, והיא קטנה. הנוסעים לא יושבים בתאים, אלא חגורים למושב, ובעת הצורך מרכיבים משקפות פלסטיות ומתחברים לבלוני צלילה. היא אחד הצעצועים שמוצעים לבאי האי, ואפשר להשכיר אותה ב־25 אלף דולר לשבוע.

מי שלא שם לחלוק איתי את ההתפעלות הוא ברנסון. אתמול סיפרו לי שהוא גולש. היום סיפרו לי שהוא טרוד בפעילות הפילנתרופית־ירוקה המתוקשרת שלו, זו שהכניסה אותו ל"ניוזוויק". למחרת היה עסוק עם וירג'ין אינטרפלנטרי, החברה האחרונה שהקים ושאם הטיסה לחלל של 2012 תעלה יפה, היא תהפוך לחברה הראשונה שתציע לעשירים טיולים מחוץ לאטמוספרה. הסיפורים המשיכו מדי יום, וחיוכו השזוף של ריצ'רד נשאר אצלי בעיקר בדמיון. לאט לאט הבנתי, גם בתוך החלום, שאף על פי שריצ'רד ברנסון ואני חיים באותו כדור ארץ, אנחנו ללא ספק מפלנטות אחרות.

התעוררתי באדום שבצומת הכפר הירוק. נזכרתי שהבטחתי להביא פיתות הביתה, ושהמסע ההזוי הזה, שהחל כנראה ביציאה מרמת החייל, מסתיים כאן, בצרכנייה ליד הבית במושב. מסקנה אחת היתה לי מהמסע ההזוי. אומרים שכשיודעים איך לחלום אז השמים הם הגבול. הם לא. כשיודעים איך לחלום אז הגבול הוא אדם אחד, שברגעים אלה טס איפשהו בין קנסינגטון שבאנגליה לנקר איילנד בקאריביים, או גולש עם דוגמנית על הגב. ואם עוצמים עיניים חזק חזק, כמעט אפשר לראות אותו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות