סל התרופות: המנצחים הגדולים - קשישים וילדים

"בהחלטות הוועדה יש משמעות חברתית ורפואית למגוון רחב של מחלות": כך מסכם פרופ' רפי ביאר את דיוני סל התרופות לשנת 2011. כ-430 תרופות וטכנולוגיות בעלות של יותר משני מיליארד שקלים הוגשו השנה לסל התרופות. לדיונים הסופיים העפילו כ-80 תרופות וטכנולוגיות בלבד, כ-60 מהן נכנסו בסופו של דבר לסל התרופות - בעלות של כ-300 מיליון שקלים. התרופות והטכנולוגיות שנכנסו השנה לסל יסייעו ויקלו על כ-232,138 חולים, בתוכם כ-168 אלף תינוקות שיקבלו חיסון נגד וירוס הרוטה.

 

בפנים: ניטור סוכר לילדים חיסון לתינוקות ופגים

בין התרופות והטכנולוגיות שנכנסו ניתן למנות מתן מימון של כ-3,000 שקל לרכישת מכשירי שמיעה לכ-20 אלף בני 65 ומעלה, והכנסתן של טכנולוגיות לריפוי פצעים קשיי ריפוי עבור 4,000 איש. מדובר בטכנולוגיות שעשויות למנוע קטיעת גפיים בחולי סוכרת, ותופעל גם תוכנית לאומית להגברת המודעות לנושא. אחת הבשורות של הוועדה השנה היא מתן "אפליה מתקנת" לטכנולוגיות שבשנים קודמות נדחקו מחוץ לסל על ידי תרופות מאריכות חיים. טכנולוגיה נוספת שתסייע לרבים היא מכשירי הניטור למדידה רצופה של רמת הסוכר בילדים חולי סוכרת ובנשים הרות חולות סוכרת. הסנסורים יינתנו לכ-400 ילדים ו-200 נשים.

   

כמו בשנים קודמות, חלק ניכר מתקציב הסל (שליש ממנו) מוקדש לתרופות לחולי סרטן. בין התרופות שנכנסו ניתן למנות את המבטרה והדוקסיל לחולות בסרטן שד, ג'בטנה לטיפול בסרטן הערמונית, תרופה שלפי המחקרים מאריכה את הישרדות החולים בפחות מחודש וחצי, הרצפטין לסרטן גרורתי של הקיבה, התרופות ולקייד ורבלימיד למיאלומה נפוצה, וארביטוקס כטיפול קו שני לסרטן המעי הגס.

כמו כן אושר מימון לשימור פוריות לנשים העומדות בפני טיפולים כימותרפיים, ובכך הושוו התנאים לגברים שמקבלים שימור זרע לפני טיפולים אלו.

החלטה נוספת נוגעת להכנסת חיסון חדש לתינוקות נגד וירוס הרוטה שגורם לשילשולים ומהווה את אחת מסיבות האשפוז העיקריות אצל ילדים ותינוקות. עלות החיסון לכלל התינוקות עומדת על 17 מיליון שקלים, והוא מיועד להיקף של כ-168,875 תינוקות שיוולדו השנה. חיסון נוסף שנכנס הוא ה-Palivizumab המיועד לפגים שנולדו בשבוע ה-32 להריון, ומחושב לפי צפי של 361 פגים שיוולדו ב-2011.

גם חולים במחלות נדירות קיבלו השנה מענה: הוועדה החליטה לכלול בסל תרופה עבור שישה חולים במחלה נדירה המתבטאת בחולשת שרירים, תרופה לטיפול בשמונה חולים במחלה אלרגית נדירה ותרופה לטיפול ב-100 חולים במחלת Lennox-Gestaut, המתבטאת באפילפסיה קשה.

סעיף שנוי במיוחד במחלוקת שאושר היה פינוי פצועים במסוק, בעלות של ארבעה מיליון שקלים. הפינוי מיועד לחולים שלא נפגעו בתאונות דרכים. מדובר בסעיף תקציבי שאינו ניתן דרך קופות החולים והתעוררו שאלות רבות בנוגע למנדט של הוועדה להחליט בנושא.

קבוצת תכשירים נוספת שנכנסה היא מזון רפואי לתינוקות בתת-תזונה ולתינוקות שסובלים ממחלות מעי דלקתיות וכן מזון מיוחד לחולי דיאליזה. מדובר בטכנולוגיות שכבר שנים מועמדות לסל, אך זו הפעם הראשונה שהן נכנסות.

תרופה פורצת דרך שנכנסה השנה לסל היא הפרדקסה, מדובר במדלל דם שמחליף את התרופה הוותיקה קומדין, ללא צורך בתזונה מיוחדת או בדיקות דם מיוחדות. מדובר באחת התרופות היקרות שהוגשו לסל בהיקף של 250 מיליון שקל. בסופו של דבר היא נכנסה בהיקף מצומצם של עשרה מיליון שקלים, ותינתן לכ-2,300 חולים.

בחוץ: תרופת קנאביס וסכיזופרניה

 

התרופות והטכנולוגיות שנשארו מחוץ לסל הן בדיקת שקיפות עורפית לנשים הרות, התרופה גילניה לחולים בטרשת נפוצה, התרופה סטיבקס המבוססת על מריחואנה, תרופות פסיכיאטריות לסכיזופרניה, דיכאון וחרדה. תרופות לאלצהיימר ולפרינסון וכן ריטלין למבוגרים ירדו בשלב מוקדם יותר.

כמו כן, בניגוד להבטחותיו של סגן השר יעקב ליצמן כי ייכנסו תרופות "נגד השמנה" לסל השנה, אף תרופה מסוג זה לא נכללה ברשימת הישורת האחרונה ולא הוכנסה לסל.

באופן תקדימי בדיונים היתה תחושה שהשנה התקציב היה גדול מהרשימה שגיבשה הוועדה ובכמה שעות לפני סוף הדיונים, אף היה עודף מסוים בקופת הסל. עם זאת, חברת הוועדה אתי סממה ביקשה להדגיש כי "היתה תחושה שהיה עודף תקציבי ואני רוצה להזכיר שהעלינו השנה לתיעדוף סופי פחות טכנולוגיות, ויש אוכלוסיות כמו חולים פסיכיאטריים שעדיין יש עבורן חוסר בתרופות. תחושת הרווחה בסוף היתה מזויפת. לא נתנו מענה לכל האוכלוסייה". יושב ראש הוועדה, פרופ' רפי ביאר, אמר עם תום הדיונים כי הוועדה הגיעה "לתיעדוף אופטימלי בתנאי התקציב הזה".