שכר הטרחה ששילם גאידמק לוינרוט: 10 מיליון דולר

פרטים תמוהים נחשפו היום (ה') בדיונים המתנהלים במשפטו של עורך הדין יעקב וינרוט. בין היתר נחשף כי שכר הטרחה ששילם ארקדי גאידמק למשרדו של יעקב וינרוט בשנת 2003 היה לא פחות מ-10 מיליון דולר, וכי השותף הבכיר אחרי וינרוט, עו"ד בעז בן צור, לא ידע כלל על הכספים שנטל וינרוט לכיסו. הדברים נחשפו במהלך החקירה הנגדית שהובילה התובעת שרון כהנא במשפט השוחד בו מואשם וינרוט יחד עם איש המס שוקי ויטה.

כהנא שאלה: "תאשר לי שלא ידעת על הקמת חברה שאותה ביקש וינרוט להקים ועל כוונה שלו להעביר אליה כספים מייעוץ משפטי שהוא מקבל". על כך השיב בן צור, אמרתי שהייתה הבנה. גם אמרתי שהיה אמון ולכן לא שאלתי.

"זאת אומרת לא ידעת על מיליון דולר שהועבר לחברת גבנה?"

"לא".

"רק לאחר פרסום בעיתונות ידעת את הדברים?"

"כן, למשל בפרשת הפטריארך היווני. ההבנה הזו שזה לא טיפול באמצעות המשרד, לא עניינים שקשורים לעורכי דין שמכינים כתבי טענות, לא עניינים בתיקים שתלויים ועומדים במשרד. ההבנה הזו כללה יעוץ כללי, אסטרטגיה, פעילות בחו"ל. הדברים הללו חוסים תחת זה".

"זה משהו שהוא מחליט בעצמו?"

"ניתן שיקול דעת שהסתמך על אותה הבנה בסיסית. גם לגבי חברת ספיר, גם על החברה הזאת לא ידעתי. גם וינרוט לא ידע על השקעות שעשיתי. זה לא בשיח שלנו".

כהנא המשיכה: "כאשר גאידמק שכר את שירותי המשרד הוא התחייב לשלם 10 מיליון דולר למשרד בתשלומים. לפי ההסכם הוא היה צריך לשלם כתשלום ראשון מיליון דולר ובהמשך הפקיד 200 אלף דולר מידי חודש. אני מציגה לך את החשבוניות שיוצאות בהתאם לטבלה. אתה יכול לראות ששליש מועבר לפיקדון עם קבלת הכסף. מה ידעת על העברת חלק מהכסף לפיקדון?"

"ידעתי שהשליש עובר לפיקדון, וידעתי שהוא נועד להבטיח ולשרת צד שלישי, אני לא זוכר את המהוות שלו. אני לא טיפלתי בתיק של גאידמק או צ'רנוי".

"אנחנו מדברים על סכומים מאוד לא מבוטלים. ההחלטה הזו התקבלה על דעת השותפים?

בן צור ענה: "לא הייתה החלטה. הייתה התייחסות. יש לי זיכרון על השליש. אני זוכר שזה קשור לצד שלישי, אני לא יודע מיהו".

כהנא שאלה: "אבל אני רוצה לספר לך לאן הגיע הכסף הזה. הכסף הזה שוכב בחשבון הפיקדון הזה ואחר כך יוצא ממנו ומשמש לרכישת המשרד שבו יושבים יעקב וינרוט אבי וינרוט. מר בן צור, אנחנו לא מדברים על תיק קטן, ואתה אומר שלא היה איכפת לך אם יש פיקדון או אין פיקדון?

בן צור ענה: "אני אומר, ידענו על השליש, אבל לעשות על זה אינקוואיירי וכו', לא עשיתי".

כהנא הקשתה: "ואם אין צד שלישי? מה תחושה שלך? אתה מבין שחלק ניכר מההכנסה שהייתה אמורה להיות שלך, הלכה למקום אחר. אין צד שלישי. זה רק סיפורים שסיפרו לך". בן צור ענה: "אני מודה לך על הדאגה, אבל בלי קשר היה מקובל שאדם שמביא תיק למשרד מקבל שליש מהתיק".

כהנא המשיכה בקו חקירה אגרסיבי: "אנחנו לא עוסקים בכספים שאינם ב'מיינסטרים' של המשרד. זה הסכם של שכר טרחה עם המשרד. בהנחה ואלה כספים שמגיעים למשרד, ואם אין צד ג', אתה חושב שיש לך זכאות בכספים האלה?".

בשלב הזה קם אחד מסנגוריו של וינרוט, עורך הדין נבות תל צור ואמר: "אי אפשר לשאול עד "אם רימו אותך, מה עמדתך?”. אם רימו אותו – אני אומר שזה לא בסדר. אבל אין בסיס לשאלה הזו".

השופט גלעד נויטל התיר את עצם השאלה, אך העיר לתובעת: "אבל אני מציע לוותר על החלק של עניין הזכאות או שנעשה מעשה אסור".

כהנא ניסחה מחדש: "האם ניסית לברר אם יש לך זכאות בכספים האלה?". בן צור ענה: "קראתי את הפרסומים ואת כתב האישום. הדברים הם ברורים. ידעתי שיש עניינים, שנוסעים לחו"ל, לרוסיה, הם ידועים לי ביום יום. לכן אני מגבש תובנה כללית על הדברים. ואם אני מגיע למסקנה שאין בעיה, אז אין מבחינתי בעיה. לא ידעתי על התשלומים ששולמו, אבל ידעתי על המסגרת, על ההבנה, שבמסגרתה נעשים דברים".

"זה אומר שלא ידעת על 15 מיליון שקל שעוברים לחברת ספיר. גם לצ'רנוי היה הסכם שכר טרחה. גם הוא על מיליונים רבים. אתה ידעת שהוא מעביר 3 מיליון דולר לחברה פרטית? בן צור ענה: "לא ידעתי ספיר, לא ידעתי 3 מיליון דולר".

כהנא המשיכה בחקירה: "אני מבינה שהייתה הבנה כללית, אבל אני לא סתם שואלת על השאלות האלה, זה לא סכום זניח אני מראה לך את דו"ח השותפות לשנים 2002 – 2003. אנחנו יכולים לראות שהמחזור של כל המשרד עמד על 33 מיליון שקל. הסכומים שאני מדברת עליהם, הם 32 מיליון שקל רק לחברת ספיר".

בשלב זה ביקש סנגור נוסף של וינרוט, עודד גזית, להתנגד לשאלה. וינרוט הורה לגזית "עזוב, עזוב, אל תתנגד". השופט נויטל התערב ושאל את וינרוט: "לנאשם 2 יש משהו להעיר? ההערות הציניות האלה אינן מקובלות. וינרוט קם ואמר: "כל הנושא הזה, ה"רמיות" שנעשו במשרד, אף פעם לא הבנתי מה הרלוונטיות לתיק הזה. אני לא באתי לפה להעיד על שמי הטוב. לא הצגתי את עצמי כמי שאינו מרוויח, רק חורה לי שהמשרד נפרש כאן לאורך ולרוחב, שמציגים אותי כאילו שיחדתי את בן צור עם תיקים ממשרדי, שכל המספרים של המשרד עפים החוצה. שותף שלי לשעבר מוטח פה כך". נויטל ענה: "אין צורך להעיר לסנגורים שלך בציניות שלא יתנגדו. ההערה הצינית הזאת לא הייתה במקומה".

כהנא המשיכה: "המשרד שבו אתה שותף זוכה למחצית מההכנסות שלהן זכאי משרדך, זו הייתה הבנתך?". בן צור ענה: "ההבנה שלי הייתה שהפעילות של המשרד נכנסות לתוך החשבון המשרדי. ומה שלא נכנס לאותה הבנה, לא נכנס למשרד. האם ידעתי על ה-32 מיליון שקל - לא".

בשלב זה שאלה כהנא: "מעולם לא שטחת דברים אלה בפני אף אדם שאתה רוצה להגיש תביעה?

בן צור ענה: "לא. לא היה רצון ולא שקלתי".