אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מג'יק יחזיר את הפוטבול ללוס אנג'לס צילום: איי פי

מג'יק יחזיר את הפוטבול ללוס אנג'לס

שתי קבוצות פוטבול עזבו את השוק הגדול בארצות הברית מפני שלהתחבר לשכונות העוני הרבות בו לא משתלם כלכלית. מג'יק ג'ונסון, הפנים הזוהרות של אל.איי, מנסה להחזיר את הפוטבול לעיר - היישר לתוך השכונות שמהן ברח הפוטבול

09.01.2011, 10:35 | ניצן פלד

בלוס אנג'לס אין קבוצת פוטבול מקצוענית. זו עובדה. עובדה שלחלוטין לא מתיישבת עם הצורה שבה הספורט האמריקאי פועל - שבו המועדונים הם זכיינות שאפשר להעביר מעיר לעיר. אבל 2011 יכולה להיות השנה שבה התושבים של אל.איי ירשו לעצמם לחזור ולהאמין שבקרוב הם שוב יהיו חלק מה־NFL, הליגה הגדולה והחשובה בארה"ב. וכמו בהרבה מאוד מקרים שבהם התעוררה תקווה בעיר הזאת בשלושים השנים האחרונות, יש שם אחד שאחראי לכל זה: מג'יק ג'ונסון. 

מג מג'יק ג'ונסון. "לוס אנג'לס טיימס" דיווח שהוא מימש נכסים בכ־100 מיליון דולר. השאלות החלו לצוץ: מה מג'יק מתכוון לעשות עם הכסף? למה מכר את חלקו בלייקרס? בסוף נובמבר הוא ישב אצל ג'ימי קימל ונתן תשובה: "אני רוצה להחזיר את ה־NFL ללוס אנג'לס" | צילום: איי פי מג

שתי הקבוצות עזבו

לוס אנג'לס היא השוק הכלכלי הגדול ביותר בארצות הברית, לפני טקסס וניו יורק, והתוצר הגולמי הכללי שלה היה ממקם אותה בטופ 10 של מדינות העולם. לוס אנג'לס היא גם שוק התקשורת השני הכי גדול בארצות הברית, עם 5.65 מיליון בתים שבהם לפחות טלוויזיה אחת (7.49 מיליון בניו יורק - הראשונה, 3.5 מיליון בשיקגו - השלישית). בלוס אנג'לס יש לא פחות מתשע קבוצות ספורט מקצועניות. רק בניו יורק יש יותר. ועדיין, למרות כל זאת, ב־13 ערים ברחבי ארצות הברית התושבים יכולים לומר לעצמם בכל בוקר בגאווה שהם מיוצגים על ידי קבוצה מקצוענית בכל אחת מארבע הליגות הגדולות (NFL, MLB ,NBA ו־NHL) - ואף אחת מהערים האלה היא לא אל.איי.

הרבה דברים היו צריכים לקרות בצורה מאוד מסוימת כדי שזה יהיה המצב. ראמס, מועדון שהגיע מקליבלנד ללוס אנג'לס ב־1946, אמנם שמר על השם "לוס אנג'לס ראמס" עד שעזבלסנט לואיס ב־94', אבל משנת 80' עבר לשחק באנהיים, פרבר דרומי ודי גדול של לוס אנג'לס. בסופו של דבר, כשג'ורג'יה פרונטייר, שהיתה הבעלים של המועדון, החליטה להעביר אותו מפני שלא הסכימו לבנות לה אצטדיון משל עצמה במימון הציבור, אף אחד לא התרגש ממש. זה לגמרי לא היה המקרה עם ריידרס, שעזבו גם הם אחרי עונת 94', ובבת אחת הותירו את לוס אנג'לס מחוץ למשחק.

הסיפור של הקבוצה, ששיחקה בעיר המלאכים בין 82' ל־94, והחיבור המיידי שהיה לה עם האוכלוסייה העירונית (מילה מכובסת לשחורים, היספאנים, רד־נקס ויתר אוכלוסיות שוליים דלות אמצעים), מתואר בצורה יפהפייה בסרטו הדוקומנטרי של הראפר אייס קיוב,Straight Outta LA (חלק מהפרויקט המונומנטלי 30 for 30 של ESPN). הנרטיב הוא כזה: בשנות השמונים לוס אנג'לס היתה מרכז העולם הספורטיבי. המשחקים האולימפיים של 84' וההצלחה של מג'יק ואל.איי לייקרס שלו שידרו לעולם לוס אנג'לס נוצצת. אבל באותו הזמן אוכלוסייה גדולה בעיר - שחורה בעיקרה - התבוססה בעוני, בפשיעה ובמגיפת סמים שיצאו מכלל שליטה. וזה הקהל שנסחף אחרי מועדון ריידרס, על מדיו השחורים, סמל הפיראט שלו, וגם העובדה שהגיע מאוקלנד - שהיתה בירת הרצח של ארה"ב, בטח של קליפורניה.

אבל זה היה רומן קצר. הקהל הזה, שהפך את הסמל של הקבוצה למותג המזוהה עם תרבות הכנופיות, הבריח את המשפחות מהיציעים, ובסופו של דבר, כשהקבוצה התחילה להפסיד, גם מכירות המרצ'נדייז הגבוהות הפסיקו להשתלם, פרשת רודני קינג והמהומות שפשטו בעיר בעקבותיה הפכו את השהות של ריידרס בלוס אנג'לס, המזוהה עם הקהילה השחורה, ללא כדאית. כשהבעלים אל דייויס הבין שגם הוא, כמו פרונטייר, לא יקבל אצטדיון משל עצמו, הוא ברח עם הקבוצה בחזרה לאוקלנד (גם שם עדיין אין לו אצטדיון משלו).

על רקע האווירה הזו, שבה אפילו המותג שהיה הכי מזוהה עם האוכלוסייה העירונית של לוס אנג'לס ברח כל עוד נפשו בו, פרש מג'יק ג'ונסון מה־NBA והתחיל להשתפשף בעולם העסקים. הרעיון שלו היה להביא מותגים גדולים אל תוך השכונות העירוניות. ולא רק לכם זה נשמע משוגע לגמרי. בספרו "32 דרכים להיות אלוף בעסקים", כתב מג'יק שאנשי עסקים היו מגישים לו כדורי־סל כדי שיחתום עליהם, אבל "לא היו מוכנים לשמוע על להשקיע בשכונות השחורות".

הדמיית האצטדיון החדש של AEG בלוס אנג הדמיית האצטדיון החדש של AEG בלוס אנג'לס. מג'יק ו-AEG יעבדו יחדיו להביא קבוצת NFL לשוק התקשורת הגדול בארה"ב | צילום: רויטרס הדמיית האצטדיון החדש של AEG בלוס אנג

הקסים את השכונות

אבל מג'יק ג'ונסון הוא לא בדיוק האיש שיעזוב הכל כי מישהו אמר לו שהוא טועה. לאחר זמן מה הצליח מג'יק לגרום למשקיעים להבין שיש פוטנציאל כלכלי באוכלוסיות האלה, ושהשם שלו הוא "כרטיס הכניסה הכי טוב שמותג יכול לקשור לעצמו כדי לנצל את הפוטנציאל הזה", כפי שהגדיר אותו מגזין "פורבס". "מג'יק ג'ונסון אחזקות" צברה תאוצה, ואחרי שהתחיל מבתי קולנוע התרחב לתחומי אחרים: חדרי כושר, מסעדנות (בעיקר ברגר קינג וסטארבאקס). מג'יק העניק למקומות שבבעלותו זהות מעט אחרת, יותר מותאמת לאוכלוסייה הסובבת את החנות, ובמקביל הקים קרן שגייסה מיליארדי דולרים לפיתוח עירוני. הקרן הפילנתרופית השקיעה במבנים ובפרויקטים ציבוריים, והכסף שהכניסה מהמכירה שלהם הלך להשקעות הפרטיות של מג'יק. כמו על המגרש, כל מי שמסביב למג'יק, הרוויח.

בשיאו, בימים שלפני המשבר הכלכלי, מג'יק היה שווה כ־700 מיליון דולר ומאז שנהפך לאיש עסקים העסיק מאות אלפי בני אדם והעניק עשרות אלפי חוזים לקבלני משנה - רובם ככולם מקהילות חלשות.

ואז, בחודש אוקטובר האחרון, מג'יק ג'ונסון מכר באותו שבוע את חלקו בלוס אנג'לס לייקרס (4.5%, שלפי שוויו המוערך של המועדון על פי "פורבס", שווים ל־27 מיליון דולר), ו־105 סניפי סטארבאקס שהחזיק, בחזרה לרשת. "לוס אנג'לס טיימס" דיווח שהוא מימש נכסים בכ־100 מיליון דולר. השאלות החלו לצוץ: מה מג'יק מתכוון לעשות עם הכסף? למה מכר את חלקו בלייקרס? בסוף נובמבר הוא ישב אצל ג'ימי קימל ונתן תשובה: "אני רוצה להחזיר את ה־NFL ללוס אנג'לס".

בהמשך השיחה ובשבועות שעברו מאז התגלו עוד ועוד פרטים: מג'יק יושב על סכומים גדולים מאוד של כסף נזיל. זה לא רק 100 מיליון הדולר שמימש, זו גם הקרן הפילנתרופית שלו שבקופתה מיליארד דולר ו"מג'יק ג'ונסון אחזקות" השווה בין 500 ל־700 מיליון דולר - מה שאומר שלא תהיה לו בעיה להשיג מימון עתק. בנוסף, מג'יק מתכוון לעשות את זה עם חברת AEG - שהיא חברת קידום וארגון אירועי הספורט הגדולה בעולם, ושבבעלותה אצטדיונים רבים - בהם הסטייפלס סנטר, וקבוצות רבות - בהן לוס אנג'לס קינגס ולוס אנג'לס גאלקסי. ומאחר ש־NFL לא יתרחב, מג'יק ו־AEG שוקדים על מציאת בעלים קיים בליגה שיהיה מוכן להיכנס איתם לשותפות, ולהעביר את המועדון שלו ללוס אנג'לס. מג'יק ו־AEG כבר ידאגו לאצטדיון.

מאז שפרש ממשחק, מג'יק - שלאורך שנות השמונים היה הפנים של אל.איי הזוהרת - היה עסוק בעיקר בחדירה לאותן שכונות שאפילו ריידרס ברחו מהן. ואם הוא יביא קבוצת פוטבול ללוס אנג'לס, דבר שאין ראוי ממנו לעשות, זה לא יהיה רק מהלך הגיוני מבחינה כלכלית, זה גם יחזיר את הגאווה והכבוד לכל נפגעי טראומת ריידרס, האנשים האלה שגרים באל.איי, אבל לא בשדרות סאנסט. מג'יק כבר הוכיח ששני הדברים האלה הולכים יחד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות