דו"ח טכנולוגי: פייסבוק והתמונות שאתם לא רוצים שיראו

עוד סיבה להרחיק את הבוס מפייסבוק

מארק צוקרברג ממשיך במסע הצלב שלו לחיסול הפרטיות של המשתמשים, שמטרתו לשכנע אותם שאין דבר כזה יותר בעולם של ימינו. ככל שיותר אנשים מוותרים על פרטיותם, קל יותר לשכנע את האחרים, שעדיין מתעקשים עליה.

התרגיל הפעם נוגע לעיצוב מחדש של פייסבוק, שנכפה על כל המשתמשים החל מאתמול (ב'). מדובר בעיצוב ה-7,236 בערך של האתר, שמיועד לחסל סופית את שרידי התקופה של פייסבוק כאתר לבוגרי קולג' ולעבור לעשור החדש, שבו יש לה יותר מחצי מיליארד משתמשים.

הבעיה, כרגיל, היא שהטרשת החברתית מחליטה בשביל משתמשיה מה טוב להם. מתחת למידע על המשתמש בפרופיל שלו, מופיעות תמונותיו – שתויגו על ידי משתמשים אחרים. התמונות הללו לא בהכרח מחמיאות, אבל הן מקבעות את תדמיתו של המשתמש בעיני הצופים.

כמקובל בפייסבוק, הפיצ'ר הוא חובה. הוא קיים שם, לא יעזור בית דין. עכשיו עולות הצווחות השמימה, ואנשים מבקשים שיותר להם לצאת החוצה, כלומר לבצע opt out. כרגע האופציה הזו לא זמינה. אבל עצם הדרישה מעידה על הכניעה לפייסבוק: אנשים אשכרה מבקשים שיתאפשר להם לא להציג תמונות לא מחמיאות שלהם, במה שאמור היה להיות העמוד שלהם - ובפועל משמש כסניף ההכנסות של פייסבוק אצלם.

יש פתרון, והוא לנבור בהגדרות הפרטיות של פייסבוק, לשנות אותן, ולקבוע מי יוכל לראות תמונות שבהן תויגת. הפתרון המתבקש הוא "אף אחד בעולם", אבל אין אופציה כזו. תצטרכו להסתפק ב"רק אני". הסברים כיצד לעשות זאת מופיעים כאן. כדי להעלים תמונות ספציפיות, אפשר לעמוד עליהן וללחוץ על איקס. בפייסבוק, כמובן, דאגו לפרסם את עמוד הפרופיל החדש ולהציג אותו כ"דרך קלה יותר לספר את הסיפור שלך".

כשהתעמולה הצפון קוריאנית פוגשת את אומת האינטרנט

קוריאה הצפונית, המכונה לעיתים קרובות "הממלכה המתבודדת", פתחה לפני כמה חודשים חשבון טוויטר וחשבון יוטיוב - ובהמשך הכחישה כי הם שייכים לה. בין אם כן ובין אם לא, בשני החשבונות מופצת בעיקר התעמולה המגוחכת של המדינה. איזו טעות.

לפני כמה ימים, השתלטו האקרים אקטיביסטים (hacktivists) על שני החשבונות. ליוטיוב הם העלו סרטון מפוברק שבו נראה יורש העצר הצפון קוריאני, קים ג'ונג אוּן, כשהוא נוהג ברכב ודורס אזרחים צפון קוריאנים להנאתו. זה ודאי לא שימח את בנו של המנהיג היקר, קים יונג איל - שהוא בנו של הנשיא הרשמי של המדינה, קים איל סונג. סונג, אגב, מת כבר 17 שנים, וטכנית קוריאה הצפונית מונהגת על ידי גוויה.

התוקפים לא הסתפקו בכך, והעלו שורה של מסרונים לטוויטר, שבהם קראו לעם הצפון קוריאני להתקומם. הצפון קוריאנים הצליחו להחזיר לעצמם את השליטה באתריהם לאחר זמן מה, ונראה שההתקפה הגיעה מצד משתמשים עצבניים בקוריאה הדרומית. התקפה מוקדמת יותר על האתרים הצפון קוריאניים השתמשה בשיטת האקרוסטיכון המוכרת לכל מי שניסה אי פעם לעקוף צנזורה על טוקבקים: לכתוב טקסט שנראה כתומך בפרסום, אבל שהאות הראשונה בכל שורה בו מטמיעה מסר אחר. למשל:

שסטיב ג'ובס הוא מנהיג בעל חזון,

קבעו כבר הרבה מאוד אנשים,

רק ממורמרים יאמרו אחרת,

נראה לי

למרבה הצער, בהתחשב בכך שלתושבי קוריאה הצפונית אין גישה לרשת, ושאפילו מכשירי הרדיו שלהם בנויים כך שיקלטו רק תחנה אחת ושאי אפשר יהיה לכבות אותם, נראה שכל משחקי הרשת הללו לא הגיעו לתודעת העם השוכן בממלכה המבודדת, אלא לכל היותר לתודעת הצנזורים.

מי רוצה להשאיר את "תיקי הסטיות" בחושך?

ארגון הצופים בארה"ב נמצא בפני בעיה לא סימפטית: שורה של ארגונים למען שקיפות דורשים לראות את "תיקי הסטיות" שלהם, מידע שהארגון מתעקש שהוא סודי. בית משפט כבר הורה על פתיחה של חלק ניכר מהתיקים, והצופים מערערים – ומוצאים תומכות בלתי צפויות בדמות חברות הטכנולוגיה.

בניגוד שמה שאפשר אולי לחשוב, "תיקי הסטיות" אינם כוללים שיטות יצירתיות במיוחד לשימוש בחבלים. נכתב בהם על אנשים שבצופים הגיעו למסקנה שלא כדאי שיהיו בקרבת ילדים, ושיש לאסור עליהם להתנדב שוב. במילים מנומסות פחות, "תיקי הסטיות" מתעדים את המגע של ארגון הצופים עם פדופילים, במה שעלולה להתברר כשערוריה נוסח זו שזעזעה את הכנסייה הקתולית.

בניגוד לפדופילים המוגנים בכנסייה, הצופים לא חיפו על סוטים, ומנעו מהם גישה לקורבנות נוספים. אבל, מתקבל הרושם, בארגון גם לא דיווחו עליהם למשטרה. שישה קורבנות הגישו תביעה, אבל זה רק קצה הקרחון: יש, לפי הדיווחים, תיקים כאלה שמגיעים עשרים שנה אחורה. זה פוטנציאל עצום לתביעות נזיקין, שהצליחו להביא כמה וכמה סניפים של הכנסייה לסף פשיטת רגל.

אז הצופים מתנגדים לפתוח את התיקים לציבור: זה גם מה שאני הייתי עושה במקומם, ומקווה שאף אחד לא ישים לב. הסיפור המשונה הוא התייצבותו של ארגון בשם TechAmerica, שמאגד שורה של חברות טכנולוגיה, בהן מיקרוסופט וטקסס אינסטרומנטס, לצד הצופים.

הטענה של TechAmerica, שהוא איגוד תעשייתי, היא שחשיפת המידע תביא למצב שבו אי אפשר יהיה להגן על סודות מסחר – לפחות לא באורגון, שם מתנהל המשפט. הארגון מצהיר שאין לו כל עניין במקרה הספציפי הזה, אבל הוא חושש מהפרשנות הרחבה של בית המשפט, שיכולה למנוע הגנה על מידע סודי. מיקרוסופט, שהיתה צריכה את זה כמו חור בראש, ציינה שהיא אכן חברה ב-TechAmerica, אבל נמנעה מלהגיב על הפעולה הספציפית של הארגון. המשך יבוא.

שומרים על החוק, הא?

תעשיית ההקלטות, בארה"ב ומחוצה לה, מקפידה להדגיש שהורדת מוזיקה היא אינה חוקית (מה שנכון), ושהיא מזיקה לאמנים (גם זה נכון). אבל כשבאים עם טיעונים כאלה, רצוי להגיע בידיים נקיות.

לאחר שנים של מאבק משפטי, אישר בית המשפט העליון בארה"ב את הגשתה של תביעה ייצוגית נגד תעשיית ההקלטות שם. והאישור הזה אומר שלתובעים יש מספיק ראיות כדי שיהיה להם סיכוי טוב לנצח בתביעה.

במה מדובר? בקרטל, לפחות לכאורה. לטענת התובעים, שורה של אולפנים גדולים פעולה שיתפו פעולה בתחילת העשור כדי לקבוע מחיר גבוה מאד, 240 דולר לשנה לאדם, למכירת מוזיקה מקוונת לצרכן. תיאום המחירים הזה, טוענים התובעים, מנוגד לחוק, מונע תחרות, וכל מטרתו היא לדפוק את הצרכן הקטן.

ועל זה כבר נאמר, כורה בור – בו ייפול. הנסיון של תעשיית ההקלטות ב-2001 לאלץ את הצרכנים לשלם מחיר מופקע עבור מוזיקה הוביל לכך שגם הצרכנים החליטו לא לציית לחוק - ופשוט הורידו שירים ואלבומים. החברות הנתבעות יכולות להאשים בעיקר את עצמן במצב הזה.

קצרצרים

האם שבו הימים הטובים? מספר המשתתפים בתערוכת CES בלאס ווגאס, התערוכה המרכזית בתחום מוצרי האלקטרוניקה, עלה השנה ל-140 אלף, בהשוואה ל-126 אלף ב-2010 ו-113 אלף ב-2009, שנת השפל הגדול. מספר דומה של אנשים הגיע לכנס בשנים 2007 ו-2008; השיא שלו היה בשנת 2006, עם כ-152 אלף משתתפים.

תקלה משונה בווינדוז פון 7: לקוחות, בעיקר בארה"ב, מדווחים שהמכשיר שולח על דעת עצמו כמויות חריגות של מידע, בין 30 ל-50 מגה-בייט מדי יום, ושהוא עושה זאת תוך שימוש בחיבור הדור השלישי, גם כשיש אפשרות לחיבור WiFi. אחד המשתמשים דיווח שהמידע נשלח בלילה, כשהוא לא מקבל מידע אחר. מיקרוסופט לא הודיעה ללקוחותיה שהם צריכים להחזיק את המכשיר אחרת, אלא מסרה שהיא בודקת את הנושא.

תומכי אנונימוס, הזרוע הצבאית של פורצ'אן, יציפו בימים הקרובים את רחובות לונדון, במאבק על שתי מטרות הקרובות לליבם, אם אכן יש כזה: תמיכה בג'וליאן אסאנג', מנהיג ויקיליקס, והבעת התנגדות עזה לכת הסיינטולוגיה. הכנסיה הסיינטולוגית, גוף כל כך מושמץ (ובצדק) שהוא נאלץ לפעול דרך שלל ארגוני קש כדי שלא יזהו אותו, הוא מטרה ותיקה של אנונימוס - הארגון התפרסם כאשר הצליח, לפני כמה שנים, להפיל את האתר של הכת.

ואם כבר טרור מקוון, בית משפט גזר 22 חודשי מאסר על טרוריסט אחר של פורצ'אן, אשטון "טיירון" לאנדבי, בן ה-18. השרץ הקטן נהג להתקשר לבתי ספר ומוסדות אחרים ולהתריע בפניהם על פצצות שהטמין שם, שלא היו ולא נבראו. בשלב מתקדם של המזימה, גייס "טיירון" כספים מתלמידים כדי לשלוח איומים על פצצות לבתי הספר שלהם. מאחר ש"טיירון" כבר ישב 22 חודשים במעצר עד תום ההליכים, הליכי השחרור שלו החלו אתמול.

חבר פרלמנט בריטי בשם קרי מקארתי מצא שיטה ייחודית לפתור את חידת זהותו של רוצח שמטיל אימה על העיר בריסטול: הוא קרא לתושבי העיר להתייצב בהמוניהם בתחנת המשטרה ולמסור דגימת DNA. מקארתי התעקש שהרעיון מקורו בשוטרים עצמם, אך משטרת בריסטול הודיעה שאין לה כל כוונה ללכת בכיוון הזה. כשנשאלה דוברת המשטרה אם מהלך כזה יועיל למציאת הרוצח, היא אמרה באנדרסטייטמנט בריטי שמדובר ב"דעה אישית".

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"