אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
על 5 מאמנים ואבי נמני אחד צילום: רויטרס

על 5 מאמנים ואבי נמני אחד

נחשו מה, בארצות הברית צריך להיות בעל רקורד מצוין כדי לקבל משכורת גבוהה. תשאלו את המאמנים העשירים ב-NFL

12.01.2011, 10:02 | אסף רותם

עשרת המאמנים בעלי השכר הגבוה ביותר ב־NFL הרוויחו את זה בזכות, ולא בחסד - כך עולה מסקירה של "פורבס", שפורסמה למרבה התדהמה באותו שבוע שבו פוטר אבי נמני מאימון מכבי תל אביב. לפי המספרים שמציגים אותם המאמנים, מתברר כי באמריקה אדם נשפט לפי ביצועיו על המגרש, ולא לפי קשריו בחדר העיתונאים: המאזן המשותף של המאמנים עומד על 59% הצלחה - שווה ערך ל־9.5 ניצחונות בממוצע לעונה - מה שאומר שהם העמידו קבוצות תחרותיות פעם אחר פעם, וברוב המקרים הגיעו לפלייאוף. המסקנה היא פשוטה: תרבות עיתונות הספורט באמריקה איננה מפותחת דיה.

אבי נמני. עשרת המאמנים בעלי השכר הגבוה ביותר ב־NFL הרוויחו את זה בזכות, ולא בחסד, צילום: ערוץ 10 אבי נמני. עשרת המאמנים בעלי השכר הגבוה ביותר ב־NFL הרוויחו את זה בזכות, ולא בחסד | צילום: ערוץ 10 אבי נמני. עשרת המאמנים בעלי השכר הגבוה ביותר ב־NFL הרוויחו את זה בזכות, ולא בחסד, צילום: ערוץ 10

הדרך למעלה - ארוכה

בראש החבורה נמצא ביל בלצ’יק, ללא ספק המאמן הטוב ביותר, היהיר ביותר והשנוא ביותר בעולם הפוטבול, ואולי בעולם הספורט האמריקאי בכלל. בליצ’יק, שמרוויח יותר מ־7 מיליון דולר לעונה, הוא סוג של מוריניו, אבל נוטה לחייך פחות. הוא לא ניחן ביכולות האימון האולטימטיביות של נמני, ולכן נאלץ להתחיל את קריירת האימון מלמטה, מה שאומר שדרכו אל ההצלחה היתה ארוכה, ודרכו אל הכסף הגדול - ארוכה עוד יותר. בליצ’יק עבד בתפקידים שוליים בבולטימור קולטס, תחת המאמן טד מרצ'יברודה. האחרון לא נחשב כמאמני היכל התהילה, אך לא פחות מחמישה מהמאמנים היום בליגה עבדו תחתיו - לרבות קן ווייזנהאנט מאריזונה קרדינלס (מספר 5 ברשימת המאמנים העשירים). משם המשיך בליצ'יק לדטרויט ליונס בשנות השבעים, לפני שהתקדם להיות מתאם ההגנה של ניו יורק ג'איאנטס, תחת ביל פרסלס, כאשר אלו ניצחו ב־1991 את הסופרבול. הוא עזב כשקיבל הצעה להיות מאמנה של קליבלנד, אבל כשל שם עם רקורד שלילי של 36 ניצחונות מול 44 הפסדים בחמש שנים. הוא חזר לקדנציה נוספת תחת פרסלס, וב־2000 קיבל לידיו את ניו אינגלנד פטריוטס. לאחר שהפך אותה לקבוצה הדומיננטית של הפוטבול בעשור הקודם, זכה סוף סוף בליצ’יק לחוזה הגדול שהגיע לו - 7 מיליון דולר לעונה - שעליו חתם ב־2007. באופן אירוני, מאז לא זכה שוב באליפות, אם כי השנה הוא וקבוצתו הם מועמדים רציניים לתואר.

מאמני־על בפוטבול הם מצרך נדיר, נדיר אולי יותר מאשר בענפי ספורט אחרים. ראשית, זהו ספורט שבו האסטרטגיה היא הברורה ביותר לעין, ולא בכדי. במשחק הזה תפקידו של מאמן הוא להחליט, פשוטו כמשמעו, על כל מהלך. שנית, בהיותו הספורט העשיר והנצפה ביותר, הלחץ עליהם הוא הגדול ביותר. כמו כן, פוטבול הוא הספורט הגדול היחיד שמשוחק בארה"ב רק פעם בשבוע, מה שמותיר לתקשורת זמן רב לפקפק במאמן ממשחק למשחק. בבייסבול משחקים כל יום ובכדורסל פעם ביומיים - כך שבענפים הללו מאמן יכול להוכיח את עצמו לבעלים ולאוהדים גם בזמן שמוטחת בו הביקורת. בנוסף, תנאי הליגה - מבחינה כלכלית ומבחינת פורמט המשחקים - קובעים שוויון חסר תקדים בין הקבוצות על המגרש, מה שמסנן הצלחות חד־פעמיות במהירות האור. לבסוף, מאמני הפוטבול במכללות זוכים לחשיפה אדירה, שכן שם האפשרות להעמיד שושלת היא נגישה יותר, מכיוון שגודל המכללה, המסורת שלה ומיקומה הגיאוגרפי קובעים את הצלחתה לא פחות מהמאמן שבראשה, אם כי הוא זה שלוקח את הקרדיט. במילים אחרות: לכל מאמן, גם הטוב ביותר, יש מחליף. ואת זה יודעים - ומכבדים - גם מאמני־על בפוטבול.

ביל בלצ ביל בלצ'יק. בשל הפכפכות הליגה בעידן השחקנים החופשיים ופורמט המשחקים הנוכחי, יכול מאמן להציג עונת נפל - פציעה יכולה לגרום לכך, וגם הזדקנות מואצת, שמובילה להידרדרות ביכולת של כמה שחקנים בו־זמנית | צילום: רויטרס ביל בלצ

ללא בינוניות

מה שלא תמצאו אצל המאמנים העשירים הוא בינוניות עקבית, כמו זו שהקפיד להציג אבי נמני במכבי. בשל הפכפכות הליגה בעידן השחקנים החופשיים ופורמט המשחקים הנוכחי, יכול מאמן להציג עונת נפל - פציעה יכולה לגרום לכך, וגם הזדקנות מואצת, שמובילה להידרדרות ביכולת של כמה שחקנים בו־זמנית. עונת נפל יכולה להביא לפיטורי המאמן - אבל גם לרענון השורות באמצעות בחירות דראפט גבוהות: טמפה ביי וסנט לואיס שהיו איומות ב־2009 נשארו במרוץ הפלייאוף עד למשחק האחרון העונה, בזכות בחירות הדראפט שלהן בקיץ. קנזס סיטי, עוד קבוצה עם 2009 איומה, ניצחה את המחוז שלה השנה. מאמנים טובים לרוב יזכו לחסד מעבר לשנת נפל אחת, בעיקר מכיוון שבליגה הזאת אפשר לעבור מהתחתית לצמרת תוך עונה אחת, עם כמה החתמות נכונות בקיץ. פיט קרול, שפוטר מניו אינגלנד ופינה את מקומו לבליצ'יק, חזר לליגה עם שכר של 6.5 מיליון דולר בסיאטל (השלישי בגודלו בליגה). ולמרות עונה בינונית, הצליח להגיע איתה לפלייאוף - וגם הספיק להעיף בשבת את האלופה ניו אורלינס סיינטס. המאמן היחיד בעשירייה שנכשל בשלוש שנים רצופות הוא ג'ק דל ריו מג'קסונוויל, אבל אל תצפו שזה יימשך עוד זמן רב, אפילו שיש לו עוד שנתיים בחוזה. בינוניות מהסוג של אבי נמני במכבי, את זה לא תמצאו.

פיטורים מבישים

לבסוף, גם נוהל הפיטורים באמריקה משתנה - אם כי אף אחד מהמאמנים לא תיאר אותו, באמצעות חבריו בעיתונות, כמביש ומשפיל. אמנם, באמריקה ההתנהלות הפנים־ארגונית היא לרוב מסודרת יותר וממוסדת בנהלים, עקרונות עבודה ואתיקה מקצועית, כמו גם בנימוס בסיסי. אבל גם באמריקה, דברים משתנים: היום שלאחר תום העונה תויג כ"יום שני השחור", בשל העובדה שבמשך שנים פוטרו בו המאמנים בעקבות כישלונם במשך העונה. אלא שב־2010 ארבעה מאמנים - בדאלאס, מינסוטה, סאן פרנסיסקו ודנבר - הלכו הביתה עוד במהלך העונה.

נימוסים? אולי, אבל פחות. ובכלל, ממתי פיטורים הם ברוח טובה? האם מישהו אי פעם פוטר מאיזושהי עבודה ולא חש תחושות קשות? עם או בלי קשר, ביקורת מהעיתונות על התנהלות של הנהלות תמצאו בפוטבול, והרבה. אבל שם תמיד תמצאו גם יחס ישיר לתוצאות על המגרש.

בספורט, שבו הצלחה נמדדת בקלות ומתוגמלת בקלות, אי אפשר לרמות את כולם כל הזמן. ברוב המקרים, אפילו לא שנתיים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות