צילום: אוראל כהן
סיפור על קומיסר, שני רוסים והדסק הצרפתי
למה מצא את עצמו פרקליטו של גד זאבי לבד על ספסל הנאשמים, איך הוא עשוי להרוויח מהזיכוי בפרשת הדסק הצרפתי, ואיזו תיבת פנדורה שפתח אליקים רובינשטיין עכשיו הוא צריך לסגור
מדוע עו"ד נשיץ נעדר מספסל הנאשמים
קומה אחת מתחת לאולמו של השופט גלעד נויטל, שבו מתנהל משפטו של עו"ד יעקב וינרוט, מתנהל משפטו של עורך דין בכיר אחר, מיקי קומיסר. קומיסר נאשם ביחד עם גד זאבי, מיכאל צ'רנוי וזאב רום בהסתרת זהותו של צ'רנוי כרוכש האמיתי של מניות בזק בעסקה שבה רכש גד זאבי את המניות מכייבל אנד ויירלס.
המשותף לשני המשפטים, מלבד העובדה שעורכי דין בכירים יושבים על ספסל הנאשמים, הוא מיכאל צ'רנוי. שני התיקים נולדו בתחילת העשור, בתקופת הפאניקה הגדולה מהאוליגרכים שמאיימים כביכול להרעיל בכספם המאפיונרי את הכלכלה הישראלית. עו"ד דני שינמן, שמשרדו מייצג גם את וינרוט וגם את זאבי, אומר: "כתבי האישום נולדו במידה רבה מההיסטריה הציבורית שראתה באוליגרכים תרבות של פשע ולא תוצאה היסטורית של התפוררות ברית המועצות".
השבוע העיד קומיסר. "שני גדיים ושני מיכאלים יש בסיפור הזה", אמר. המיכאלים הם צ'רנוי וקומיסר. הגדיים הם זאבי ונשיץ. קומיסר ייצג את זאבי, עו"ד נשיץ את צ'רנוי. נשיץ נחקר באזהרה במשטרה, אולם הפרקליטות החליטה בסופו של יום להעמיד לדין רק את קומיסר, שלא מבין עד היום איך שני הצדדים (צ'רנוי וזאבי) נאשמים בתיק, אבל איתם נאשם רק עורך דין אחד.
בפרקליטות מסבירים את ההבדל: נשיץ, להבדיל מקומיסר, לא היה מעורב בתרמית ההסתרה מול משרד התקשורת והבנקים. פרט מעניין: את נשיץ ייצג בשימוע עו"ד דוד ליבאי שמגן היום על קומיסר. ליבאי כמובן משוכנע: שניהם נקיים וחפים מפשע.
אחת מטענות ההגנה של אלי הורביץ, יו"ר טבע שהורשע במחוזי וזוכה בעליון בפרשת "פרומדיקו", היתה הסתמכות על ייעוץ משפטי של אמנון גולדנברג ז"ל. ההסתמכות הזו תועיל לאיש העסקים רק אם גילה הכל לעורך הדין. מצד שני, ניתן להעמיד לדין את עורך הדין אם היה שותף במודע (במעשה או באי־גילוי) להסתרת פרטים מזוהמים בעסקה.
קומיסר משוכנע שפעל כדין: "בביצוע העסקה הקפדתי שכל מהלך וכל מסמך יעמדו בדרישות חוק הבזק. גם אם טעיתי - ולא טעיתי - זה היה בתום לב ולא בכוונה להסתיר".
נשיץ נחקר באזהרה במשטרה, אולם הפרקליטות החליטה בסופו של יום להעמיד לדין רק את קומיסר, שלא מבין עד היום איך שני הצדדים (צ'רנוי וזאבי) נאשמים בתיק, אבל איתם רק עורך דין אחד האם העברת אנשים בגיהינום החקירה והמשפט הפלילי היא כלי לגיטימי בתהליכי חינוך והטמעה? החלטת העליון הסתייגה בעדינות ממאמצי החינוך האלה ורמזה על הזהירות המתבקשת באימוץ גורף של הקונספט והפרקטיקה בהפללת בעלי מקצוע בינתיים, בעוד ליברמן טוען לרדיפה הוא הפך בעצמו לרודף. זה שנים הוא מבקש לחשוף את חוקרי המשטרה שהדליפו לתקשורת פרטים מחקירותיו. בג"ץ קבע שיש להוסיף ולחקורה, אבל כלום לא זז ובשבוע שעבר חזר ליברמן לבג"ץ 2. מקלחת צרפתיתהמדינה ספגה ביקורת, ומשכה את ערעורה בפרשת הדסק הצרפתי
קומיסר יכול לשאוב עידוד מסוים מסיפור הסתרה אחר שהסתיים השבוע בתבוסת המדינה. הפעם מדובר בבנקאים ולא בעורכי דין. כזכור, זוכו בבית המשפט המחוזי אנשי הדסק הרוסי והצרפתי של בנק הפועלים. על הזיכוי בדסק הצרפתי בחרה המדינה לערער. שלשום, בהמלצת העליון, החליטה המדינה למשוך את הערעור.
גם כאן נוגע סיפור המשנה להסתרת כספי אוליגרכים. וכמו בסיפור בזק, המדינה החליטה להוקיע כעבריינים, נותני שירותים מקצועיים, נורמטיביים בדרך כלל.
הרחבה זו של האכיפה הפלילית מבית מדרשה של הרשות להלבנת הון הניבה מאמצי חקירה אדירים בידי המשטרה והפרקליטות. אלה הסתיימו השבוע סופית בזיכויים של קרן ללום שיוצגה בידי עוה"ד איתן מעוז ויעל גרוסמן ושל אלכסנדר גאווי שיוצג בידי עו"ד יחזקאל ביניש, בעלה של נשיאת בית המשפט העליון.
המדינה תקבל בתמורה לחזרתה מהערעור את ביטול הקביעות הנורמטיביות בפסק הדין, כלומר תישמר בעתיד הדרך להגשת כתבי אישום נגד פקידי בנק שייתנו יד להסתרת והלבנת הון.
מדוע בחרה המדינה לערער רק על הזיכוי בפרשת הדסק הצרפתי? משום שבדסק הרוסי היא ספגה נוק אאוט נוקב מידי השופט דוד רוזן, וכאן ההפסד היה בנקודות - מן הספק. השופט חאלד כבוב אף נתן למדינה קרדיט מסוים: "חקירת רשויות האכיפה בסניף הבנק היא שהביאה לשינוי המהותי בתפיסת הבנק, מנהליו ופקידיו, לחידוד ההוראות, הגברת הפיקוח וההדרכה ושינוי נוהלי העבודה - באופן המתיישב עם הוראות החוק".
על מחמאה זו אפשר להגיב בתדהמה מסוימת: האם העברת אנשים בגיהינום החקירה והמשפט הפלילי היא כלי לגיטימי בתהליכי חינוך והטמעה? החלטת העליון הסתייגה בעדינות ממאמצי החינוך האלה ורמזה על הזהירות המתבקשת באימוץ גורף של הקונספט והפרקטיקה בהפללת בעלי מקצוע.
והשאלה, הרלבנטית גם לפרשות צחי הנגבי וג'קי מצא - האם הכישלון הפלילי יגרום בכל זאת לשינוי תודעתי והתנהגותי באותן זירות נסתרות שהוארו לפתע בבתי המשפט.
3. דא ליברמן?האם ייעתר העליון לבקשתו של שר החוץ לחקור את ההדלפות נגדו
ומסיפורי ההסתרה בחזרה ל"רוסים המבהילים". לצ'רנוי יש חבר טוב, אביגדור ליברמן. שניהם יעדים חקירתיים ולשניהם עורך דין משותף, ירון קוסטליץ ממשרד וינרוט. בעוד שתיק צ'רנוי־זאבי־בזק נכנס לשנתו השישית, חוגג תיק ליברמן עשור של המתנה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה אם להגיש כתב אישום.
בינתיים, בעוד ליברמן טוען לרדיפה הוא הפך בעצמו לרודף. מזה שנים הוא מבקש לחשוף את חוקרי המשטרה שהדליפו לתקשורת פרטים מחקירותיו. נגד סירובן של הפרקליטות ומח"ש לחקור, עתר ליברמן לבג"ץ שקבע בנובמבר 2008: "אין מחלוקת על כך שמסמך מוכמן מתיק החקירה בעניינו של העותר הודלף לתקשורת, נראה לנו כי טוב יעשה המשיב (פרקליט המדינה) אם יורה להוסיף ולחקור בעניין". כלום לא זז ובשבוע שעבר חזרו ליברמן וקוסטליץ לבג"ץ. השופט אליקים רובינשטיין חתם את הדיון בשאלות לפרקליטות שהתבקשה להשיב בהמשך, במועד שנקבע לתחילת פברואר.
"בקצה השני יש עיתונאי, ויש חיסיון עיתונאים וזה מסבך את העניינים", העירה במהלך הדיון השופטת אסתר חיות. הסיבוך הזה לא מנע מהשופט לצדה, רובינשטיין, להורות בזמנו כיועץ משפטי לממשלה לחקור את ההדלפה של ליאורה גלט־ברקוביץ' לעיתון "הארץ".
גלט־ברקוביץ שהורשעה, פוטרה וניזוקה כספית, הגישה תביעת נזיקין נגד עיתון "הארץ" בבית המשפט המחוזי בתל אביב. מאמציו של השופט אבי זמיר לפשר בין הצדדים עלו בתוהו. גלט־ברקוביץ' תובעת 4 מיליון שקל. העיתון מציע הרבה־הרבה פחות.
ועכשיו יצטרך השופט לקבוע אם העיתון התרשל, מהן נורמות הזהירות שחלות על עיתונאי מול מקור שמפקיד בידו את גורלו, את עתידו ולעתים את חייו. וגם - מה גובה הפיצוי שזכאי לו מדליף שעבר עבירה פלילית, אפילו בשירות חובה דמוקרטית לחשוף חקירה נגד ראש ממשלה.
את תיבת הפנדורה הזו פתח אליקים רובינשטיין כיועץ משפטי והיום הוא נדרש להכריע כשופט בעליון אם לחקור את הדלפות החוקרים בתיק ליברמן.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה