צילום: בלומברג
בנק ישראל רכש כ-300 מיליון דולר אך לא הצליח לעצור את צניחתו
שערו היציג של הדולר נקבע על 3.5360 שקלים, ירידה של 0.5%. שערו היציג של היורו נקבע על 4.5855 שקלים, ירידה של 0.3%
הדולר המשיך היום (ד') את הירידה שלו לכיוון 3.5 שקלים, כשבנק ישראל המשיך לנסות ולמתן את הירידות.
שערו היציג של הדולר נקבע על 3.5360 שקלים, ירידה של 0.5%. שערו היציג של היורו נקבע על 4.5855 שקלים, ירידה של 0.3%.
בנק ישראל התערב ב-2 גלים עיקריים - הבוקר ואחר הצהריים. לפי פעילים בחדרי המסחר, הבנק רכש היום בסך הכל כ-300 מיליון דולר.
אתמול איבד הדולר 0.7% למרות התערבות בנק ישראל שרכש כמה עשרות מיליוני דולרים בניסיון לתמוך בשטר הירוק. היורו נסחר ללא שינוי ברמה של 4.59 שקלים. בעולם מחק היורו התחזקות של 0.3% מול הדולר והוא נסחר כעת ללא שינוי ברמה של 1.29 דולר ליורו.
ורד יצחקי, מנכ"לית פריקו מנג'מנט המתמחה בניהול סיכוני פיננסיים ומסחר במט"ח מסרה ל"כלכליסט" כי "הרף להתערבות מהותית של בנק ישראל עלה ועומד כיום על סכום מינימאלי של 150 עד 200 מיליון דולר. בזירת המט"ח המקומית כבר התרגלו להתערבויות מינוריות של בנק ישראל שמצליחות במקרה הטוב למתן במעט את המגמה הכללית אך לא לשנות את כיוון המסחר".
אירופה וכלל העולם מתמקד היום בהצלחת הנפקת האג"ח של פורטוגל. המדינה הודיעה כי השלימה את הגיוס שתיכננה בהצלחה ובריביות נמוכות יחסית. ביקושי היתר בהנפקה עמדו על פי 3.2 מהיקף הגיוס המתוכנן. האג"ח שמיועד לפירעון ב-2020 גוייס בתשואה שנתית של 6.716% - נמוכה מההנפקה הקודמת - 6.806% בחודש שעבר. סך הסדרה הזו 599 מיליון יורו. האג"ח שמועד פירעונו 2014 גייסו בתשואה של 5.39%. היקף הגיוס 650 מיליון יורו. בסך הכל גוייסו 1.25 מיליארד יורו. ההנפקה נתפסה כמבחן משמעותי שיבדוק האם גם היא תזדקק בסופו של דבר לחילוץ בדומה ליוון ולאירלנד.
"הנסיבות כיום שונות מאוד מהנסיבות שהיו קיימות בשנת 2008, כאשר בנק ישראל החל בתהליך של רכישות מטבע חוץ. כיום יש במשק צמיחה מהירה, אבטלה נמוכה, לחצי אינפלציה ויתרות מט"ח גבוהות. בנוסף לכך, למרות התחזקות השקל, נשמר עודף משמעותי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים". כך כתב אתמול ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל בסקירה המאקרו-כלכלית השבועית שלו.
על רקע נתונים אלה, מגיע שראל למסקנה כי "אין כיום הצדקה לבנק ישראל להמשיך ברכישות המט"ח". לדבריו, "התועלת של רכישות אלה אינה ברורה (גם תחת ההנחה שהן אכן אפקטיביות ומשפיעות על שערי המטבעות), ועלותן התקציבית בטווח הארוך גבוהה".
8 תגובות לכתיבת תגובה