אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": התעשיינים מגייסים ח"כים לקרב על החלשת השקל צילום: אלכס קולומויסקי

בלעדי ל"כלכליסט": התעשיינים מגייסים ח"כים לקרב על החלשת השקל

יוזמה משותפת של התאחדות התעשיינים וחברי הכנסת אמנון כהן, ציון פיניאן ופאניה קירשנבאום קוראת לנקוט צעדים נוספים כדי למנוע את התחזקות השקל מול הדולר. שרגא ברוש: "המדיניות המוניטרית של בנק ישראל קרובה למיצוי"

12.01.2011, 09:43 | נעמה סיקולר

התעשיינים מנסים לרתום את חברי הכנסת למלחמה בירידה בשער הדולר. ל"כלכליסט" נודע כי לאחרונה הוגשו על ידי חבר הכנסת אמנון כהן (ש"ס) שתי הצעות חוק פרטיות ביוזמה משותפת שלו, של התאחדות התעשיינים ושל חברי הכנסת ציון פיניאן (ליכוד) ופאניה קירשנבאום (ישראל ביתנו). הצעת החוק הראשונה קוראת למיסוי פעולות קצרות־טווח של משקיעים זרים במט"ח, והצעת החוק השנייה תעודד פעילות של משקיעים מוסדיים בהשקעה בנכסים מחוץ לישראל.

בהצעת החוק הראשונה, הנקראת "חוק היטל על המרות מטבע", מציעים כהן והתעשיינים להשית היטל בשיעור של 5% על המרות מטבע הנעשות על ידי תושבי חוץ בישראל לתקופה הקצרה משנה.

שרגא ברוש. "התעשיינים עברו להפסדים", צילום: שאול גולן שרגא ברוש. "התעשיינים עברו להפסדים" | צילום: שאול גולן שרגא ברוש. "התעשיינים עברו להפסדים", צילום: שאול גולן

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי ליצואנים נגרמים נזקים כבדים עקב השקעות והמרות של מטבע חוץ, הנעשות משיקולים ספקולטיביים וגורמים לייסוף בשער השקל.

באוצר מתנגדים עקרונית להתערבות חקיקתית ולמיסוי על פעולות קצרות במט"ח. עם זאת, יוזמי החקיקה מקווים כי הצעות החוק יזכו הפעם להתייחסות רצינית יותר לאור הביקורת הנשמעת לאחרונה על פעולות רכישת הדולרים של נגיד בנק ישראל ועל חוסר היכולת לשלוט בהיחלשות הדולר.

ביקורת זו אף הביאה לאחרונה את החשב הכללי במשרד האוצר שוקי אורן לפתוח במהלכי התערבות משל עצמו בשוק המט"ח. כפי שנחשף ב"כלכליסט", אורן מתכנן לבצע הגנות על חלק מהחוב החיצוני של הממשלה באמצעות עסקאות החלף (SWAP) עם בנקים ישראליים וזרים, וזאת עד למסגרת התערבות של 30 מיליארד דולר.

השקעות מוסדיים בחו"ל

הצעת החוק השנייה שהונחה על שולחן הכנסת נקראת "הצעת חוק השקעה מחוץ לישראל", ובה מוצע לחייב את המשקיעים המוסדיים בהשקעה בנכסים בחו"ל, כך שהחלק היחסי של השקעותיהם בחו"ל לא יפחת משיעור מסוים. לצורך העניין נקבע שיעור הדרגתי, החל מ־4% ב־2011 ועד לשיעור של 20% מ־2015 ואילך.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי כ־90% מסכומי ההשקעות של הגופים המוסדיים מושקעים בארץ ורק כ־10% מהם מושקעים בחו"ל. במדינות אחרות, לעומת זאת, שיעור ההשקעות מחוץ למדינה מגיע לכ־30%. לטענת יוזמי החוק, חוסר הגיוון בתיק ההשקעות המוסדי נושא איתו סיכון רב למשקיעים ולחוסכים.

ח"כ כהן אמר בתגובה כי "ברור לכולנו שאם שער הדולר יהיה 3.5 שקלים, היצוא הישראלי לא יוכל להתחרות בעולם, ואם לא יהיה יצוא לא תהיה תעסוקה. אני מקווה שמשרד האוצר יתעשת ויגבש סל כלים לתמיכה ביצוא".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, הוסיף כי "המדיניות המוניטרית המבורכת של נגיד בנק ישראל קרובה למיצוי. יש להתכונן לתרחיש של המשך היחלשות הדולר ופגיעה ביצוא. שער הדולר מתקרב ל־3.5 שקלים, והחל ברבעון השני של השנה נסוג היצוא התעשייתי בצורה חדה. תעשיינים רבים עברו להפסדים, ואנחנו עדיין מחכים למדיניות פיסקאלית שתחזק את היצוא". ברוש מודאג בעיקר על רקע סקר מיוחד שביצע לאחרונה אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, ולפיו מחצית מהיצואנים אינם מבצעים הגנות מט"ח.

תגיות