"מה אני אעשה עם הכסף? אלך להשתולל במועדוני לילה, שיכו אותי בכל מיני תנוחות?"

"זה שהוא נתן הצהרה בטלוויזיה, ששינסקי, זה לא אומר כלום. זה ששטייניץ המליץ, זה גם לא אומר כלום. צריך יהודי אחד לתת הצהרה, וזה ביבי. הוא צריך לתת התחייבות ברורה, ורק הוא זה שיחליט ויאשר. הכל מסביב זה רעש וצלצולים". הדובר: ד"ר דוד כהן, יו"ר כהן פיתוח ואבנר קידוחים, וההחלטה שעליה הוא מדבר - זאת שצריך לקבל ראש הממשלה הצעיר ממנו בכמה עשורים - שווה מבחינתו הרבה כסף. בעצם, כמי שעתיד להרוויח מאות מיליוני דולרים מהתמלוגים של קידוחי לווייתן, תמר, דלית וים תטיס - הרבה מאוד כסף.

כהן (82) הוא אולי השותף השקט בתגליות הגז הגדולות של השנה האחרונה, אבל אין ספק שהוא האב הרוחני של כל ברוני הגז החדשים. הוא הרי החל לחפש נפט בארץ (או בעצם בשטחי חצי האי סיני, שהיה אז בשליטה ישראלית) כבר בשנות השמונים, ושיחה עמו מרפרפת במהירות על פני כל ההיסטוריה של מדינת ישראל - מימי האצ"ל והלשנות הסזון ועד לצמיחת הטייקונים החדשים משנת 2000.

הוא מדבר באטיות מונוטונית ובלחש. עיניו בהירות וצלולות והוא כמעט שאינו ממצמץ. הבעת פניו קשוחה וחמורת סבר, מבטו ישר ותובעני. משהו בנוכחותו מעביר צמרמורת, כמו ביקור אצל רופא מומחה שמצליח לאבחן במדויק מחלה נדירה. לראשונה נתקלתי בו בשנה שעברה, בתחילת שנת המסחר בבורסה. הזמינו אז את דלק אנרגיה ואבנר קידוחים לפתוח את המסחר. יצחק תשובה התייצב עם האשה והבן אלעד, ואילו ד"ר כהן הגיע עם יד ימינו ובן טיפוחיו, אחיינו גדעון תדמור, מנכ"ל דלק. הכבוד שתשובה הרעיף על כהן באותו אירוע לא הותיר מקום לספק בנוגע למעמדו כחלוץ בענף הגז המקומי ולהכרת התודה שתשובה חב לו על החזון וההתעקשות. או כמו שכהן אמר אז בעצמו, "אני בטוח שתשובה מודע לכך שתגלית הגז זה מה שהציל אותו מהסתבכות".

האחזקות של כהן בתגליות הגז

שנה אחר כך, באירוע לציון 60 שנה לדלק, מיד כאשר ראה אותו מגיח בכניסה לאולם האירועים מיהר תשובה לנטוש את כל עיסוקיו ולגשת ללחוץ בחמימות את ידו. "הוא בחור כארז, תשובה", אמר לי אז כהן, נסמך אולי על פער הגילים הגדול ביניהם כאשר הוא משתמש בכינוי 'בחור' לתיאור אחד מאנשי העסקים העשירים ביותר במשק הישראלי היום. "אף שהוא אינו משכיל ואין לו ידע אקדמי, הוא סומך על האינטואיציות שלו. הוא האמין בגז לאורך כל הדרך, ויש לו האומץ ללכת עם האמונה שלו". היה זה שבוע לפני שהצליחו לחדור אל המאגר בקידוח לווייתן, ולבשר לעם ישראל על כמות הגז העצומה שבתוכו. באותו ערב התנבא כהן באוזניי על כמות הגז המדויקת שנמצאת במאגר, והסביר מדוע התעכבו התוצאות. "המקדחים, הם אשמים בכל. נתקעו כמה מקדחים", אמר.

דו־קרב שליפות

האחיין גדעון תדמור. "מאוד דומיננטי גם פה וגם בדלק" | צילום: יוסי זליגר - יחצ

בשבוע שעבר, יום לאחר פרסום תוצאות ועדת ששינסקי, נפגשנו במשרדים הצנועים של כהן פיתוח באזור הבורסה ברמת גן. בחדרו הצר, המואר באורות ניאון, יושב כהן מאחורי שולחן עמוס בניירות ובגזרי עיתונים שהונחו על שולחנו בבוקר. "תראה כמה חומר יש לי פה", הוא מתלונן, ואני מעיר ששותפיו מיהרו לגנות מיד את מסקנות הוועדה. "אז גינו", הוא משיב. "אבל מה שחשוב עכשיו הוא היהודי שאני תמכתי בו בבחירות הקודמות. ולא שאני מעריך אותו כל כך כמנהיג, אבל הוא הרע במיעוטו בעידן של גמדים".

אני שואל את כהן אם הוא חושב שנתניהו יהיה עכשיו לצדו, והוא שותק. לא מסיר את מבטו ממני. אם היינו בדו־קרב שליפות הייתי כבר מזמן בורח. אחרי שתיקה ממושכת כהן שולף: "ביבי מזגזג. כל החיים שלו הוא מזגזג. מאוד קשה לי לצפות אותו. אני מאוד מקווה שהוא יהיה יותר הגיוני מששינסקי, שהוא אדם תלוש, ומשטייניץ, שרוצה להראות כמה הוא חזק. אני מקווה שהוא יהיה יותר רציונלי". אחר כך הוא ירצה לי באריכות על איך שפחת הדור ואין יותר מנהיגים בעלי שיעור קומה שאפשר לסמוך עליהם. אריק שרון, שתמונה שלו כראש ממשלה מעטרת את אחד הקירות במשרד, היה לדעתו אחרון המוהיקנים. אני שואל אותו אם שרון היה חבר קרוב שלו, והוא משיב: "בוודאי. הוא היה אדם יציב שאפשר היה לסמוך עליו ולסגור איתו עסקים. הכרתי אותו כשרק התחלתי לחפש נפט. הוא מאוד התעניין בזה. פעם הייתי מקורב אליו פוליטית, כשהוא היה בליכוד, אבל אני נשארתי בליכוד כשהוא עבר לקדימה".

אתה עדיין בליכוד?

"אני עדיין בליכוד רק משום שאני לא מתלהב מציפי לבני, אף שאבא ואמא שלה היו איתי באצ"ל. היא רוצה להיות ראש ממשלה וזה לא מתאים לה".

אז תמכת בביבי, האויב הגדול של שרון?

"בלית ברירה, אמרתי לך שהוא הפחות גרוע. עשיתי זאת בלי רצון".

אם שרון היה עדיין בפוליטיקה, היית תומך היום בקדימה?

"יכול להיות, במיוחד היום עם כל המצב. אף על פי שלא הלכתי איתו לקדימה, נשארתי חבר טוב מאוד שלו".

היית סוגר איתו את כל תסבוכת המיסוי?

"היינו פותרים את זה בשיחת טלפון אחת קצרה, בלי ששינסקי ובלי שטייניץ. הוא היה פטריוט ישראלי, לא פוליטיקאי קטן. הוא לא היה מסתכל עליי ומזגזג".

ומה לגבי שר התשתיות, עוזי לנדאו?

"לנדאו הוא בחור כארז. הוא איש שלנו. ומה שמדהים אותי הוא שלנדאו וביבי למדו ביחד בארצות הברית".

אז איך זה שאחד מזגזג והשני איתכם? אולי זה בגלל שיקולים פוליטיים או לחצים שמופעלים עליו?

"לא, לא, לא. זה בגלל האופי. לביבי יש הרבה מעלות אבל אין לו לא יציבות ולא נאמנות".

שטייניץ. "מי הוא בכלל?" | צילום: גיא אסיאג

שטייניץ דיבר על לחצים שהיו יוצאי דופן וחרגו מכללי המשחק הרגילים, כמו ניסיונות לשבש החלטות ענייניות.

"אני לא אחראי על מה שהוא מדבר. ישנם משקיעים קטנים שנפגעו והם מודאגים, אבל אין לי חלק איתם. הם השקיעו בזה. זכותם לצעוק. אין לשטייניץ קנה מידה אובייקטיבי. את ההוא הוא אוהב, את זה הוא לא אוהב. מי הוא בכלל?!".

איימתם עליו בפיטורים.

"לא אמרנו שנפטר אותו, אלא שלא נמנה אותו יותר. זה משהו אחר. ובכל מקרה זה לא דרכי. יש הרבה אנשים שהשקיעו את כספם, והם כועסים. ואם הם רוצים להתפקד לליכוד ולהצביע נגדו, זו זכותם".

אבל אתם מממנים את הקמפיין של המשקיעים הקטנים, לא?

"אנחנו לא מממנים אותם. אם תיגש לאסיפות שלהם תראה שהם ציבור די דינמי בעל דעות משלו".

אם אתה לא קשור אליהם, אז איך אתה יודע מה קורה אצלם באסיפות?

"הם באו לאסיפה הכללית של אבנר וראיתי חלק מהם. הם אנשים מאוד דינמיים, שניסו להשפיע עלינו, אבל אין להם רוב. אנחנו העברנו את ההחלטות שלנו. הם מאוד אותנטיים, זו לא קומבינה".

זה לא רונן צור ויורם טורבוביץ' שמנסים להזיז שם עניינים?

"רונן צור וטורבוביץ' לא היו באסיפה הזאת, אני הייתי שם".

גחמות של פוליטיקאים

נתניהו. "אין לו לא יציבות ולא נאמנות" | צילום: עטא עוויסאת

יותר מאשר ד"ר כהן מרגיש שהפרו איתו חוזה ושחבורה של פקידים באה לעשות עליו סיבוב, הוא מרגיש שהמדינה שהוא כל כך אוהב בגדה בו - בשעה שהוא עושה מעשה חלוצי ומביא למדינה גז, שיוביל אותה לפסגות שכמוה לא ידעה. "פחת הדור בהנהגה. קח לדוגמה את בגין, מילה שלו היתה מילה, הוא לא סטה לכאן ולשם כמו ביבי. אי אפשר לשנות את כללי המשחק מתי שרוצים ועל פי גחמות פוליטיות".

אם עתיד המדינה כל כך חשוב לך, אז למה לא לקבל את מסקנות הוועדה? הרי הם מאפשרים לכם להגיע לרווח של 200% ורק אז לשלם.

"זאת לא הבעיה. הבעיה היא שבכל יום הם יכולים לשנות את דעתם. בכל יום הם יכולים לבוא עם החלטות רטרואקטיביות. אין להם אלוהים, הם לא מכבדים תהליכי השקעה. מחר יבוא מישהו אחר שיאמר: 'בוא נעלה להם ל־80%. למה לא?'".

קשה לי להאמין שברגע שהם הגיעו להחלטה הם ישנו אותה.

"אתה טועה, אין להם אלוהים. אין להם רטרואקטיביות. אין להם הסכמים. החלטות הן לא החלטות. בכל יום הם משנים את דעתם לפי הגחמות של הפוליטיקאים. זאת תעשייה שנמצאת בראשיתה, שצריך לפתח".

מה כל כך רע במסקנות שהם הגיעו אליהן עכשיו? אז ליורשים שלך יהיה קצת פחות כסף.

"מבחינתי מה שהם הגיעו אליו עכשיו לוט בערפל. מבחינתי אני לא רוצה שהתעשייה תנוהל בידי המדינה. זה צריך להיות מנוהל על פי קטגוריות כלכליות של האנשים שמנהלים אותה לטווח ארוך, ולא על פי גחמות של שר כזה או אחר. יש יהודי בשם חודרקובסקי ברוסיה, שעצרו אותו אחרי שהוא גמר את תקופת המאסר שלו. אמרו לו, עכשיו ניתן לך מאסר נוסף. וזה מה שאני לא רוצה. אני לא רוצה שנהיה כפופים לגחמות של פוליטיקאים. אני לא מתווכח כל כך על האחוזים שמדינת ישראל תיקח, אבל אני רוצה קביעות, חזון וניהול תקין".

נדל"ן, מים ונפט

אם היתה פה אצולה מקומית, אין ספק שלכהן היה מתווסף גם תואר של רוזן או אציל. מצד אמו הוא נצר למשפחה של תעשיינים בעלת נחלות וקרקעות, שהקימה את נווה צדק. אביו היה קבלן ידוע, שסלל כבישים ובנה בניינים מרכזיים בימי ראשית היישוב וראשית המדינה, בהם בית עלית וקולנוע רמה ברמת גן. הוא גם היה הראשון שהביא לארץ מבריטניה פטנט לייצור צינורות בטון ענקיים והקים מפעל שייצר אותם ברמת גן. עם צינורות אלה הקימו, בין היתר, את המוביל הארצי. בנוסטלגיה כהן מספר כיצד כל מי שירד מהאונייה היה הולך לעבוד בבניין אצל אבא שלו. מי לא היה שם? אשכול, ספיר, הורביץ. "אז לא התביישו לעבוד בזה", לוחש כהן, ודוק של רומנטיקה אופף אותו. בגיל צעיר מאוד הצטרף לאצ"ל, שם היה מפקדו הישיר חיים לנדאו, אביו של שר התשתיות הנוכחי. זמן קצר אחר כך הגיעה הבגידה הראשונה בחייו מצד הממסד, כאשר אנשי ההגנה הלשינו עליו לשלטונות הבריטיים והוא נשלח לכלא לטרון לשנה, כשהוא בן 17 בלבד.

דוד כהן. "הייתי מוקף בפוליטיקאים ובפקידים ממשלתים עלובים" | צילום: עמית שעל

"חילקתי כרוזים של האצ"ל במחנה אימונים של ההגנה, ובאו להרביץ לי עם קפא"פים. הצלחתי לחמוק. הייתי אז ספורטאי וזינקתי מעל הגדר, שהיתה בגובה של מטר וחצי", משחזר כהן בבהירות, כאילו לא חלפו יותר מ־60 שנה מאז האירועים. מי שהלשין עליו, הוא מוסיף, היה לא אחר מאשר בן דודו. "אתה מבין איזו מין שנאה היתה להם אז אלינו?" הוא שואל. "הם היו מוכנים לבגוד ביהודים ולהלשין על אחים שלהם".

בימי מלחמת העצמאות שהה כהן בארצות הברית בלימודי כלכלה באוניברסיטת קולומביה, אבל רגע קודם לכן עוד הספיק להעביר צפנים סודיים, שמסר לו מפקדו לנדאו, בתוך עקבי נעליו. מארצות הברית שב לארץ ב־1952, אך נסע שוב כמעט מיד ללונדון, שם השלים את הדוקטורט שלו בכלכלה ב־London School of Economics. כשחזר לארץ התברג לג'וב אטרקטיבי ומשפיע למדי - מנהל הלשכות החברתיות הממשלתיות. מתוקף תפקידו זה ישב בעשרות דירקטוריונים, בהם דירקטוריון בנק לאומי, והיה שותף בניהול של עשרות חברות ממשלתיות. במקביל הרצה גם בשלוחה של אוניברסיטת ירושלים בתל אביב, מה שימים יהפוך לאוניברסיטת תל אביב, "אבל האקדמיה שעממה אותי. הרמה לא היתה רמה, והאנשים מאוד רדודים ומקובעים. כפקיד, לעומת זאת, הייתי מוגבל ומוקף בפוליטיקאים ובפקידים ממשלתיים עלובים. אז חשבתי שעולם העסקים יהיה יצירתי יותר, והנדל"ן נתן לי את האפשרות לעשות עסקים בהיקף גדול".

בסוף שנות השבעים הקים כהן את חברת כהן פיתוח עם אחיו המנוח, עקיבא תדמור, אביו של גדעון תדמור, שהיה מהנדס שתכנן בין השאר את תחנת הכוח באשדוד. לימים תהיה תחנת הכוח הזאת הראשונה שתשתמש בגז של קידוח ים תטיס. "בכך", אומר כהן, "ייסגר מעגל".

ב־1982 הפכו האחים את כהן פיתוח, שהתבססה בעיקר על שטחים שהיו שייכים לאביהם, לחברה ציבורית. "לאבא שלי היתה חולשה, הוא קנה קרקע בצמתים. אמרתי לו: 'אבא, למה אתה קונה בצמתים? יש רעש, יש כאב ראש', והוא אמר: 'זה תמיד יתפתח יותר מכל דבר אחר'. אנחנו גם מחזיקים בקרקע שבתוך כיכר המדינה בתל אביב, שלא שייכת לחברה אלא לנו, המשפחה, ואנחנו מחכים כבר 60 שנה לפיתוח של זה, שתקוע מסיבות ביטחוניות". בינתיים הפכו כל שטח שקנה אביהם לאימפריה נדל"נית. הם בנו פרויקט מסחרי בצומת גהה, שכונה בהוד השרון בשם רמות השרון, ובאם המושבות הם יזמו שני מגדלים, בקונסטלציה מימונית שכמוה תיקרא לימים קבוצת רכישה.

אבל במקביל לעסקי הנדל"ן שמר כהן על משרה ממשלתית אחת, בחנ"ל (חברת הנפט הלאומית), שסידר לו ידידו הקרוב יצחק מודעי. "אני הולך ברחוב. פוגש אותי שר האנרגיה והתשתיות יצחק מודעי ואומר לי: 'דוד, אני רוצה שתיכנס לטפל בענייני הנפט בחנ"ל'", מתאר כהן בהומור כיצד קיבל את הג'וב החשוב. "אמרתי לשר: 'מה אני מבין בנפט?', והוא ענה לי: 'תלמד'. אבל זמן קצר אחרי שהתחלתי לעבוד בחנ"ל גיליתי שמאוד קשה למצוא נפט בחברה ממשלתית, בגלל המינויים הפוליטיים". הפעם המשמעותית ביותר שבה מצא כהן נפט בשביל המדינה ולא בשביל עצמו היתה ב־1982, בסיני. "דקה לפני שהמצרים נכנסו לקחנו מהם כמה שיותר", הוא מספר בטון מנצח.

נפט בארוחות משפחתיות

מנחם בגין. "מילה שלו הייתה מילה, הוא לא סטה לכאן ולשם כמו ביבי" | צילום: דוד רובינגר

למעשה, בניגוד לתשובתו לשר מודעי באותה פגישה מקרית ברחוב, עולם חיפושי הנפט כלל לא היה זר לכהן. לתחום התוודע כחתנו של אהרון קנר, מראשוני נפטא, שהיה לו למנטור. "זה לא היה זר לי", הוא אומר היום, "שתיתי אז נפט בארוחות משפחתיות אצל אשתי. הבעיה בארץ היא שהמבנים הגיאולוגיים במעמקי היבשה נסדקו, עקב רעידות אדמה, ולכן הנפט שהיה כלוא בהם נשטף והפך לאספלט. גם בים המבנים נסדקו וחלק מהנפט הפך לזפת, אבל המאגרים האלה הכילו כמויות גדולות יותר".

כאשר מודעי סיים את הקדנציה שלו כשר האנרגיה והתשתיות עזב כהן את חנ"ל, והקים עם אחיינו גדעון תדמור והגיאולוג אלי רוזנברג את חברת אבנר. "הקמתי את אבנר כיוון שהבנתי שאני מוגבל בחנ"ל. שר האנרגיה החדש משה שחל ניסה להיבחר בליכוד בחיפה ובא עם רשימה של כל הפעילים שלו שהוא רצה להכניס לחברה. הבנתי שזה לא הולך לשום מקום, ופרשתי", הוא מסביר.

"כשהקמנו את אבנר, ישראמקו כבר היו קיימים, וכשיצאנו לבורסה הם הודיעו שיפריעו לנו אם לא ניתן להם משהו, כי הגיאולוג אלי רוזנברג היה שותף גם איתם. אז נתנו להם אחוז אחד כדי שנוכל לעבוד בשקט. רוזנברג עלה לנו הרבה כסף, ואף פעם לא רצה להתחייב בכתב על כך שנמצא נפט במקומות שהוא הצביע עליהם, אבל בסך הכל הוא היה איש חיובי, ובגללו התחלנו לחפש בים. הוא צייר את מבנה השפתיים של מרבצי הגז, והחלק התחתון של המבנה הוא היום ים תטיס. אבל קודם לכן הגיע תשובה עם דלק וקנה את החלק של רוזנברג תמורת 6 מיליון דולר.

"דלק הביאו איתם הרבה משאבים לפיתוח, ואני מאוד עודדתי את זה. צריך אומץ כדי להיכנס למשהו כזה, צריך להיות משוגע לדבר, ותשובה הוא משוגע אמיתי. לבריטיש גז היו פעם את כל הזיכיונות, אבל הם חששו מהחרם הערבי ובחרו לסגת. הם היו שותפים של ישראמקו, והציעו להם לקנות גם את חלקם, אבל לא היה להם מספיק כסף, אז הם ניגשו לגדעון תדמור, ואנחנו נכנסנו במקומם. כך היה גם עם תמר ולוויתן. רציו פחדו ואז אנחנו נכנסנו במקומם, והם נשארו עם רק 15%. השקעה בלווייתן זה 50 מיליון דולר, לא מדובר בכסף קטן".

יצחק תשובה. "הוא לא משכיל אבל יש לו אינטואיציות" | צילום: בלומברג

מי הביא את הכסף הגדול, אתם או נובל אנרג'י?

"את רוב הכסף אנחנו ודלק הבאנו. אנחנו היינו הגורם הדומיננטי הישראלי שדחף את הפרויקט, ודלק הצטרפה אלינו. גדעון תדמור הוא מאוד דומיננטי גם פה וגם שם. ואז הבאתי את נובל אנרג'י, כי עם כל הכבוד לידע של הגיאולוגים המקומיים, אלי רוזנברג ואיתן אייזנברג, היה להם ניסיון מינימלי. הם יכלו להצביע על הגיאולוגיה באופן תיאורטי, אבל הם לא ידעו לבצע קידוחים.

"נאלצתי לצאת למסע של שנתיים, שבמהלכו חרשתי את כל צפון אמריקה. לאן לא הגעתי? לחורים הכי נידחים בכל ארצות הברית. לכולם אמרתי: יש לי את הגיאולוגיה, אני רוצה שותף לחיפושים. בסוף פתחנו חדר מצב והזמנו חברות. ישבתי בחדר וחיכיתי שיבואו אנשים. הכל מסביבי היה מפות גיאולוגיות, על כל הקירות. הגיעו, יצאו, הגיעו, יצאו, עד שהגיע הנציג של נובל אנרג'י. הוא הסתכל והסתכל, וראיתי שהוא הכי מתעניין, יותר מכל הנציגים האחרים של החברות. כשהבנתי שהוא מתחמם לגמרי, תפסתי את הגוי הזה בידיים, ואמרתי לו: 'בוא נשב. יש כאן סיכויים גדולים, אתה מעוניין? אבל תדע לך שיש כאן חרם ערבי וניואנסים פוליטיים'. אמרתי לו את זה בגילוי לב, אז הוא אמר לי: 'אני מאוקלהומה. אנחנו הולכים לפי גיאולוגיה ולא לפי אידאולוגיה או פוליטיקה. אמרתי לגדעון שייסע עם עורך דין אליו ויחתים אותו, וככה נוצרה ההתקשרות. הם השקיעו איתנו הרבה כסף, והנה, הם קיבלו את התגלית הכי גדולה שהיתה בעולם בשנים האחרונות. והם שומרים את זה מאוד קרוב לחזה, כי זאת התגלית הכי גדולה שהיתה להם אי פעם".

מישהו רצה לקנות אתכם?

"כן, יש הרבה שרוצים לקנות אותנו, אבל הגדולים ממש, כמו של ואחרים, פוחדים בגלל החרם הערבי. ויש כאלה שהם מה שנקרא אינדיפנדנט. נפגשנו עם כמה מהם, ואמרו לנו שאם נוריד את המחיר יש אפשרות שנעשה איתם עסקים".

ומה המחיר שלכם?

"תקשיב לי טוב", כהן מרים את קולו בפעם היחידה לאורך כל שיחתנו, "אנחנו לא מוכרים, אנחנו רוצים לפתח".

אבל בכל זאת, מי שפנו אליכם מהענף הם אנשים רציניים. אתם עכשיו צריכים לחכות 10–15 שנה לפני שתראו מזה הרבה כסף.

"מה בוער? אני בחור צעיר".

יוסי מימן. "לא יודע מה העסקים שלו ומה הנאמנויות שלו" | צילום: אנדרס לצקו

אתה חושב שתראה את הכסף הגדול הזה עוד בימי חייך?

"זה לא מעניין אותי, אני רוצה למצוא גז ונפט בתור נכס לחברה שלי. מי שיחליף אותי ייהנה מזה. אל תשכח שאני התחלתי בזה עוד ב־1947, עם החותן שלי. אז הם נכנסו לנפטא שלימים הפכה לישראמקו".

אני עדיין לא מבין למה אתה לא מוכר. אתה אדם בן 82.

"מה אני אעשה עם הכסף? אלך להשתולל במועדוני לילה, שיכו אותי בכל מיני תנוחות?".

"יזכרו אותנו לנצח"

כהן, נדמה, כלל לא מבין את תהיותיי לגבי שיקוליו בהמשך האחזקה בחברה. עוד כסף הוא הרי באמת לא צריך, ומה שמניע אותו זאת אהבת המולדת, דאגה לעתיד המדינה, ואולי גם למקומו בזיכרון ההיסטורי של הפרויקט הציוני.

"גז, זה מה שאני צריך. להפיק נפט וגז ולהקים בארץ תעשייה שתבסס את הכלכלה הישראלית לדורי דורות", הוא מצהיר. "זה המנוף הרציני ביותר שיכול לבסס את הכלכלה. לא נדל"ן, לא הייטק, הם לא אלה שיבססו פה את הכלכלה. בטווח הקצר אולי ההייטק יוביל, אבל אותנו יזכרו לנצח בתולדות ההיסטוריה.

"השווי של התגלית היום הוא 70 מיליארד דולר, וזאת רק ההתחלה. יהיו עוד ממצאים. כי התהליך של הגז הוא לא נקודתי, אלא תהליך גיאולוגי של האזור. אני מעריך שתהיה פה תעשייה של 200–300 מיליארד דולר. ואז אנחנו בליגה אחרת. אם ישתמשו בכספים האלה לפיתוח כלכלי, לא יצטרכו לקבל הלוואות מחוץ לארץ. הכל יהיה מפה".

אתם מנסים להציג כאילו ייגרם נזק כבד למדינה אם יגבו מכם יותר מסים. מה כבר יכול לקרות?

"אנחנו פרסמנו את זה כיוון שנתנו למצרים פטור ולא לנו. המצרים לא משלמים מס, הם קיבלו פטור ל־20 שנה. איזו מין שוויוניות זאת? איזה שר אופורטוניסטי נסע למצרים וקיבלו אותו שם כמו מלך, אז הוא מיד ויתר".

אתה חושב שהמצרים הפעילו לחצים וההחלטה נבעה מלחץ דיפלומטי?

"זה די ברור שהעניין דיפלומטי. המשחק הרבה יותר מסובך מכפי שזה נראה".

לדעתך לוועדת ששינסקי יש גם קשרים ליחסי ישראל־מצרים?

"ודאי, איזו שאלה".

ובעיניך, כדי לשמור על השלום עם מצרים לא כדאי לקנות מהם גז?

"תלוי באיזה מחיר. אם לא ניתן להם פטור ל־20 שנה, אז לא יהיה שלום? המצרים צריכים את השלום הזה יותר מאיתנו. אבל אל תשלה את עצמך, חביבי. תהיה מלחמה בסוף, כי מצרים סובלת מחוסר יציבות. תראה מה קורה שם. יש להם את האחים המוסלמים והנוצרים הקופטים, מה לא?" ומובארק חולה סופני".

 אתה מצפה שנתניהו יפר הסכמים עם מצרים?

"צריך לכבד את כל ההסכמים אבל לדאוג למדינת ישראל".

ציפי לבני. "היא רוצה להיות ראש ממשלה וזה לא מתאים לה" | צילום: תומריקו

אתה חושב שבריטיש מצטערת היום שמכרה?

"לתדמור ולדלק יש קידוחים בחו"ל והם שמעו מהאנשים בבריטיש שהם די מצטערים, אף שיש להם עדיין שטחים מול עזה. אבל אני לא הייתי בונה עליהם, כי הם עובדים עם המצרים".

האם גם יוסי מימן, השותף של בריטיש ושל המצרים, לוחץ לדעתך על הממשלה?

"מימן הוא תעלומה גדולה בעיניי. כל העסקים שלו הם לא מיי קאפ אוף טי. אני הייתי הולך איתו לשותפות רק בלית ברירה. לא יודע מה העסקים שלו ומה הנאמנויות שלו".

למה כוונתך שהוא תעלומה?

"יש לו הרבה עסקים שאתה לא יודע מה הם. הוא מפזר שותפויות. עכשיו הוא משחק על הגז המצרי. יש לו שותף שם שמקורב לשלטון, והוא רוצה להיות מקורב לצד המצרי, ובינתיים זה מוכיח את עצמו, ההימור שהוא לקח. אין לי טענות נגדו. אני רק לא יודע איך לקרוא אותו".

הוא הביע רצון להצטרף אליכם בהתחלה?

"הוא לא רצה".

הצעתם לו?

"כן, הצענו לו לפני שגילינו את ים תטיס. הוא לא רצה להצטרף, היו לו שיקולים אחרים".

ומה לגבי תשובה?

"תשובה זאת תופעה. בחור בלי רקע שיש לו אינסטינקטים. יש לו אינסטינקטים יותר טובים מחשיבה. הוא מאמין בחיפושי נפט וגז, וזה מה שהציל אותו".

אתה חושב שהוא עשה לעצמו נזק ציבורי במאבק נגד המיסוי?

"השיקולים שלו לא קשורים לכך. הוא לא מחפש את אהדת הציבור, אלא את התכלית. והתכלית שלו זה לפתח את הגז. הוא מאמין שזה חשוב למדינת ישראל. הוא רואה לטווחים ארוכים, בניגוד ליוסי מימן, שמנסה לבדוק כל הזמן באיזה צד מרוחה החמאה".

מה לגבי ישראמקו וקובי מימון?

"זה סיפור שקשה לי לעכל אותו. קובי הזה עם העסקים שלו עם חיים צוף, אני לא יודע בדיוק מה הסיפור של שני אלה".

אתה שותף שלהם, איך אתה מתמודד עם זה?

"אני שומר טוב על צעדיי, בודק כל דבר שבע ושמונה פעמים".

הם מודעים לזה שאתה חושד בהם ובודק אותם?

"ודאי, אני מיניתי את יוסי לוי להיות דירקטור בנפטא. אני מיניתי אותו מראשית הדרך. לא מיניתי את קובי מימון".

מה לגבי רציו? שם היה סיפור קצת אפל.

"לא. אין שום דבר נגדם. פה מדובר במשפחות ותיקות. אני מכיר את הגלגולים של החברה, הם שותפים אצלנו ב־15%".

הם פחות מדאיגים אותך?

"אנחנו צריכים שותפים, כי הסכומים שצריך להשקיע הם מיליארדים. צריך לגייס את הכסף, ואני לא יכול לשלול כל אחד לפי מצב רוחי. אני לא שולל כל יהודי, ולא את אנשי רציו, כמו שאני שולל את אנשי ישראמקו".

אתה מכיר את אנשי ישראמקו אישית?

"פגשתי את קובי מימון פעם אחת וזה הספיק לי".

מי יירש אותך בחברה?

"אני מעביר לאט לאט את השרביט לבתי הבכורה, רונה אורליצקי. היא היתה עורכת דין מאוד מצליחה, ועכשיו היא נכנסת בהדרגה לעסק שלנו".

איך קרה שלטורבוביץ' יש כל כך הרבה מניות באבנר?

"זאת זכותו. לפני שהוא נכנס לעבוד עם תשובה הוא קנה הרבה מניות. הוא קיבל פיצויים והחליט להשקיע".

מי בעל השליטה באבנר, אתה או תשובה?

"אין עניין של שליטה, זאת שותפות. אנחנו לא מתמודדים זה נגד זה, כך שאני לא יכול להגיד לך אצל מי השליטה. בעיקרון לתשובה יש חלק יותר גדול מאשר לנו".

כשאלי רוזנברג מכר את חלקו, למה לא רצית לקנות אותו?

"לא רציתי מאה אחוז כי אני לא מאמין במאה אחוז אלא בפיזור. ברגע שאתה מתכווץ לשיטה של מאה אחוז אתה נשאר חברה קטנה. הבנתי שצריך להשקיע כאן מיליארדים".

ולמה רוזנברג מכר?

"הוא היה צריך כסף".

אתה לא מפחד מהרגע שבו תשובה ידלל אותך או את היורשים שלך?

"זה שוק פתוח, אני לא יכול לתפוס את הכל - גם לנהל חברה גדולה וגם לשמור עליה במאה אחוז. אני לא רואה בזה מטרה, אני רואה מטרה בפיתוח ובמשאבים. צריך להשיג כספים מחוץ לארץ. אנחנו צריכים לגייס 7 מיליארד שקל כדי לפתח את תמר ולוויתן והאחרים. וחוץ מזה, על כל צרה שלא תבוא יש לנו גם רישיונות שלא ניצלנו, באזור של תמר ודלית, ששייכים רק לנו, לא לתשובה".