"במלחמת הסייבר, צה"ל הוא המטרה מספר אחת של כל גופי הטרור"

אחת הדאגות המרכזיות שמעסיקה מערכות ביטחוניות ברחבי העולם כיום היא מלחמת הטרור ברשת. דו"ח של מחלקת המדינה האמריקאית מדצמבר 2010 מצביע על שימוש גובר של רשת אל קאעידה בפייסבוק, ופרשת מסמכי ויקיליקס הוכיחה עד כמה קל לפגוע, באמצעות הרשת, במערכות ביטחוניות ושלטוניות.

כדי לתת מענה לזירת הקרב החדשה, הוקם ב־2003 אגף התקשוב בצה"ל - האגף הצעיר ביותר במטה הכללי. בראיון בלעדי ל"כלכליסט", מסבירים מפקדי האגף, אלוף עמי שפרן ותת-אלוף נחום בסלו, את דרכי ההתמודדות של צה"ל בזירת הרשת, את היעדים לשנים הקרובות ואת סדרי העדיפויות בתחום. לדבריהם, מדובר באחת מזירות הקרב העתידיות של צה"ל.

איך צה"ל מתמודד עם נושא לוחמת הרשת?

"צה"ל הוא המטרה מספר אחת של כל גופי הטרור בעולם, ונערך בימים אלו למלחמה במערכת הסייבר", אומר תת-אלוף בסלו. "אנחנו, באגף התקשוב, חייבים להבטיח את רציפות המערכות בכל שעה. אגף התקשוב מוביל את הצבא במלחמה הזאת, ואני יכול להגיד בשמחה שאנחנו נמצאים בשורה הראשונה של הצבאות בעולם במלחמות הרשת. אנחנו לומדים כל מה שקורה בעולם בתחום הזה, לרבות אירועים שקורים בעולם האזרחי, ומנסים להסיק את כל המסקנות כדי לשפר את היכולות שלנו. במקביל, אנחנו משתדלים שלא לסמוך על מערכות אזרחיות חיצוניות ומשתמשים בעיקר ביכולות שלנו".

חיילי אגף התקשוב. בסלו: "אנחנו בשורה הראשונה של הצבאות בעולם בתחום מלחמות הרשת" | צילום: הסרטה אגף התקשוב

מערך חירום לאומי

למרות המוכנות הפנים-צה"לית, לדעת תת־אלוף בסלו אין מודעות דומה לנושא במערכות האזרחיות. לדבריו, "מדינת ישראל חייבת להיכנס לנושא הזה במהירות האפשרית. מלחמת הרשת תשאף לפגוע גם במערכות האזרחיות והפיננסיות, ולכן המלחמה הזו היא לא רק של צה"ל אלא של כל המשק".

מערך החירום של מדינת ישראל הוכיח שוב את שבריריותו באסון הכרמל האחרון. גופי החירום השונים הראו שאין ביכולתם לתקשר זה עם זה ברשת חירום אחת, מעל לרשתות הסלולריות והאלחוטיות בישראל. צה"ל, המהווה נדבך חשוב במערך החירום של ישראל באמצעות פיקוד העורף, מודע לבעייתיות הקיימת.

האסון בכרמל חידד את הצורך ברשת חירום לאומית. איך אגף התקשוב נערך לכך?

"כיום כבר מופעלת רשת תקשורת מרכזית של משטרת ישראל, ופיקוד העורף נמצא במגעים להצטרף לרשת זו. אני מאמין שלרשת זו צריכים להצטרף כל גופי ההצלה הפועלים בישראל לרבות מכבי האש, מד"א וזק"א. מדובר בגופים קטנים, כך שאין טעם להקים עבורם רשת נפרדת".

מה תפקידו של אגף התקשוב?

בסלו. "לא רוצה לקבוע לכל יחידה איזה מחשב לקנות" | צילום: עמית שעל

"עוצמת הצבא נקבעת על פי היכולת לספק מידע רלבנטי בזמן אמת לכוחות הלוחמים. מערכות המידע והתקשורת מהוות גשר מהיר בין מקורות המידע לבין צרכני המידע. אגף התקשוב מיישם את המהפכה הטכנולוגית הזו ומוביל את החזון של 'צה"ל ברשת' - להילחם ברשת ולחיות ברשת", מסביר האלוף שפרן. לדבריו, "מדובר בחיבור ייחודי בין טכנולוגיה מתקדמת, האדם ובין הצורך והיישום המבצעי שמביא למה שאנו נוהגים לקרוא - מכפיל כוח בשדה הקרב".

תת-אלוף בסלו מוסיף כי "אגף התקשוב בצה"ל הוקם מתוך מטרה לשפר את היעילות והאפקטיביות של צה"ל בתחומי המחשוב. המטרה שלנו כיום היא ליצור אחידות. אנו מכוונים לכך שכל מערכות המחשוב בצה"ל יפעלו בארכיטקטורה מחשובית אחת. אני לא רוצה לקבוע לכל יחידה איזה מחשב לקנות. אבל אני כן רוצה שכל מערכת שקונים שם תתאים לשאר המערכות בצבא. צה"ל כיום בוחן את הכדאיות הכלכלית של כל רכישה ופרויקט. תחום המחשוב הוא תחום זולל משאבים ואם לא נפקח בצורה הדוקה על הרכש נאבד שליטה".

צה"ל, מתברר, לא סומך במיוחד על המערכות האזרחיות. הן אמנם פועלות ביעילות רבה, אך בכל הנוגע לצורכי הצבא התשתיות הן כולן צבאיות. "לצה"ל כיום יש תשתית תקשורת לוויינים אחת וכן תשתיות של סיבים אופטיים ופס רחב. כיום אנחנו יכולים לשנע מידע בכל ישראל ללא כל צורך להשתמש בתשתיות האזרחיות הקיימות כיום", טוען תת-אלוף בסלו.

בסלו, קצין הקשר הראשי (קשר"ר), מודע לכוח הרב שיש לחיל שבראשותו הוא עומד. למעשה, תקציב הוצאות המחשוב שהוא מחזיק בידיו, בשווי של מיליארדי דולרים, גדול יותר ממרבית תקציבי המחשוב של החברות בישראל.

אגף התקשוב גם אחראי ללא מעט מכרזים שמכוונים לחברות הייטק במגזר הפרטי. על פי הערכות האגף, המכרזים שיצאו בשנת 2010 הביאו לחיסכון של עשרות מיליוני דולרים לעומת המכרזים הקודמים. בין המכרזים שעליהם הכריז האגף לאחרונה היה מכרז האחסון שבו זכו שתי חברות האחסון נטאפ ואי.אמ.סי. המכרז צפוי להכניס לחברות סכום של כ-10 מיליון דולר לשנה.

מכרז משמעותי נוסף שעתיד לצאת בשנת 2011 הוא המכרז לשירותי חברת מיקרוסופט, כאשר ההתמקדות היא כמובן במערכת ההפעלה חלונות ובחבילות אופיס. גם כאן מתכוון צה"ל לבצע שינוי משמעותי בצריכה של המערכות ובמכרז הקרוב מתכוונים לשים דגש על צריכה לפי הצורך. "אנחנו לא חושבים שכל אחד צריך כיום בצה"ל חבילת אופיס מלאה עם כל השירותים, כאשר בסופו של דבר מרבית המשתמשים צריכים רק וורד, אקסל ופאואר פוינט. אנחנו בוחנים שימושים בקוד פתוח, אך אין עדיין להערכתנו מערכות שיכולות לעמוד בסטנדרטים הצבאיים ובדרישות האבטחה שלנו", אומר תת-אלוף בסלו.

חממת הייטק ירוקה

בכירי אגף התקשוב מודעים לעובדה שצה"ל הוא אחד מיצרני חברות הסטארט־אפ הטובים ביותר בעולם. רבות מהחברות הגדולות בישראל החלו את דרכן על בסיס רעיון שקרם עור וגידים בצבא או על בסיס קשרים שהתפתחו בצבא. חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט והחברות מומיניס ופרומיסק הן רק דוגמאות מייצגות.

איך אתם רואים את השילוב בין צה"ל והשוק האזרחי?

"צה"ל מהווה חממה טכנולוגית מרכזית בתחומי ההייטק. קציני וחיילי מערך התקשוב זוכים לקבל לידיהם תחומי אחריות נרחבים מהמקובל באזרחות כמעט בכל פרמטר לרבות עלות כלכלית, מורכבות טכנולוגית ומוטת שליטה. אחד מתוצרי החממה הטכנולוגית הזו הוא ההון האנושי המשתלב בתחומי המחקר והפיתוח, באקדמיה ובתעשייה בישראל".

"התעשייה הישראלית יוצאת נשכרת מההשקעה של מערכת הביטחון במערכות עתירות ידע ובכוח אדם העוסק בהן. מנקודת ראות משקית, ההוצאה על פיתוח ההון האנושי הטכנולוגי של צה"ל בתחום התקשוב, שייעודה בראש ובראשונה ייצור ביטחוני, מהווה גם השקעה המניבה החזר כלכלי משמעותי למשק ומהווה חלק מרכזי מיצוא מדינת ישראל", אומר בגאווה האלוף שפרן.