החברה שהמציאה את הנתיב המהיר לאינסולין בונה על חולי הסוכרת הגרמנים

אחד האתגרים העומדים בפני מערכות הבריאות ברחבי העולם הוא לצמצם את העלויות הכרוכות בסיבוכים של מחלת הסוכרת - המתאפיינת בבעיה בייצור או בקליטה של אינסולין בגוף.

בארצות הברית לבדה מעריכים כי ההוצאות של מערכת הבריאות על טיפול בסיבוכי מחלת הסוכרת מסתכמות ביותר מ־100 מיליארד דולר בשנה. זו הסיבה מדוע חברות רבות משקיעות מאמצים ומשאבים ניכרים בפיתוח של "אינסולין מהיר" שיצליח לחקות את פעולת האינסולין הפיזיולוגי באדם בריא. לפי שעה, המאמצים אינם נוחלים הצלחה.

בשונה מחברות אחרות, חברת המכשור הרפואי אינסוליין מדיקלאינה מתמקדת במולקולת האינסולין עצמה ובאופן חדירתה לדם, אלא בפתרון טכנולוגי שנועד להאיץ את פעולת החומר באמצעות שיפור זרימת הדם. כדי להבין את המודל העסקי של אינסוליין, יש להבין תחילה את מהות הטיפולים הקיימים.

אינסולין פיזיולוגי מגיע לריכוז שיא בדם בתוך כ־15 דקות מתחילת הארוחה ויורד לריכוזו שמלפני הארוחה בתוך כ־45 דקות נוספות, בממוצע.

תפקיד האינסולין הוא "לסמן" לכבד להפסיק לייצר סוכר לדם ולהעביר את הסוכר שמקורו בארוחה לתאים. אצל אדם בריא פעולת האינסולין מובילה לעלייה מתונה של רמת הסוכר בדם מיד לאחר הארוחה, ובתוך כשעתיים בממוצע חוזרת רמת הסוכר לרמתה הרגילה.

אצל חולי סוכרת מסוג 1 לא מופרש כל אינסולין מהלבלב, וחולים אלו חייבים להזריק לעצמם אינסולין מעת לעת ובפרט בסמוך לארוחות. אצל חולי סוכרת מסוג 2 ישנה ירידה ניכרת בהפרשת האינסולין מהלבלב, וככל שהמחלה מתקדמת, גם חולים אלו צריכים להזריק אינסולין בזמן הארוחות.

תולדות קיצור הזמן

עד אמצע שנות התשעים האינסולין המוזרק היה מגיע לריכוז שיא בדם בתוך כשעתיים ממועד ההזרקה. אולם לפני 15 שנה חל מהפך עם הופעת "האינסולין המהיר" הראשון של חברת אלי לילי (Eli Lilly).

לאחר מכן נוצרו גרסאות מתחרות למוצר, כאשר המשותף לכולן היא מהירות הפעולה ביחס לאינסולין הקודם ושליטה טובה יותר ברמת הסוכר לאחר הארוחות. עם זאת, גם כיום חולי הסוכרת אינם מצליחים לאזן את רמות הסוכר בדם. אמנם האינסולין המהיר קיצר לשעה ורבע את משך הזמן שבו לוקח לחומר להגיע לריכוז שיא בדם, אבל עדיין מדובר במרווח זמן ארוך מדי לחולי הסוכרת.

חברות התרופות משקיעות כיום מאמצים רבים בשינוי המולקולה כדי לקצר עוד יותר את הזמן הדרוש לחומר כדי להגיע לריכוז שיא בדם. לעומתן, באינסוליין הבינו שמאחר שהאינסולין מוזרק לחלל הבין־תאי, יש לפעול לכך שזרימת הדם באזור ההזרקה תהיה טובה וכך האינסולין המוזרק יגיע לדם מהר יותר.

הפתרון של אינסוליין מבוסס על חימום מבוקר המגביר את זרימת הדם בלי לחשוף את האינסולין לטמפרטורות גבוהות שיפגעו בחומר הפעיל. בניסויים שביצעה אינסוליין היא הצליחה לקצר ל־45 דקות את משך הזמן שלוקח לאינסולין להגיע לריכוז שיא בדם. קיצור זה עתיד לצמצם את הסיבוכים הנובעים ממחלת הסוכרת כגון פגיעה באיברים הפנימיים ובגפיים ועיוורון.

2011 עתידה להיות שנת המפנה של אינסוליין. המנכ"ל רון נגר והיו"ר אילן כהן (לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה) ינסו להפיץ את שני המוצרים הראשונים שפיתחה החברה ולרשום - לראשונה מאז הוקמה אינסוליין ב־2007 - הכנסות. אך לפני כן תצטרך אינסוליין להתמודד עם אתגרים שיווקיים לא פשוטים.

לאינסוליין שני מוצרים: הראשון הוא ה־InsuPatch המיועד לזרז את ספיגת האינסולין המוזלף בעזרת משאבות אינסולין.

אינסוליין מקווה לקבל עד סוף השנה אישור לשיווק המוצר ממינהל המזון והתרופות האמריקאי, FDA. מוצר זה נועד לחדור לשוק ששוויו מוערך בחצי מיליארד דולר, אך כדי להשיג נתח שוק משמעותי תצטרך אינסוליין להתחבר ליצרניות של משאבות אינסולין שיפיצו עבורה את המוצר. ל־InsuPatch אישור שיווק באירופה (CE), וכרגע אינסוליין תלויה בשיתופי פעולה עם יצרניות של משאבות - שחלקן כבר ניסה את הפתרון שלה.

המוצר השני הוא ה־InsuPad. מדובר בהתקן עצמאי המיועד לזירוז ספיגת האינסולין המוחדר באמצעות מזרק מתחת לעור. מוצר זה כולל שני חלקים - חלק מתכלה וחלק קבוע. החלק המתכלה הוא פד גמיש הכולל מדבקה וגוף חימום דק המתאימים לשימוש יומי של עד ארבע הזרקות אינסולין; החלק הקבוע הנו בקר הכולל, בין השאר, מקור כוח נטען.

גם עם מוצר זה האתגר השיווקי לא יהיה קל. אינסוליין מקווה להחדיר בעצמה את ה־InsuPad לאירופה ולהתחיל לשווק אותו עד סוף הרבעון הראשון של 2011. לצורך כך היא הודיעה לפני שבועיים על מינויו של אלמר שפר למנהל פעילותה בגרמניה - השוק הראשון שאינסוליין תנסה לכבוש.

עד לאחרונה כיהן שפר כסגן נשיא לפיתוח עסקי גלובלי של חברת ההפצה GmbH Pharmexx. הוא ניהל את החדרת המוצרים של חברות כגון פרוקטר אנד גמבל, גלקסו סמית' קליין ונוברטיס לשווקים באירופה ובעוד מקומות. פוטנציאל השוק של המוצר עומד על 1.5 מיליארד דולר - שליש ממנו מיוחס לשוק הגרמני.

רון נגר, מנכ"ל אינסוליין | צילום: יובל חן

כרגע, קשה להעריך מתי תגיע אינסוליין לרווחיות. בחברה מקווים לשיתוף פעולה מהיר מצדן של יצרניות המשאבות מאחר שה־InsuPatch משפר את יעילות האינסולין. המוטיבציה של היצרניות הללו ברורה: שוק המשאבות לאינסולין מוערך ב־4 מיליארד דולר בשנה. העובדה שחולה סוכרת נאלץ להזריק אינסולין כל ימי חייו ושהמוצר של אינסוליין כולל תחלופה מתמדת של פדים מתכלים, עשויה לייצר לאינסוליין תזרים מזומנים קבוע.

תחרות אוראלית

אז מה צופן העתיד לאינסוליין? החברה הונפקה באוגוסט האחרון בתל אביב לפי שווי שוק של 70 מיליון שקל לאחר שגייסה מהציבור 21 מיליון שקל. נכון ל־30 בספטמבר 2010, יש בקופתה 16.5 מיליון שקל שיאפשרו לה לצלוח את הדרך עד תחילת שיווק המוצרים וההכרה בהכנסות.

אם תצליח אינסוליין לעמוד באתגרים השיווקיים, תיסלל דרכה למעמד של שחקנית לגיטימית בענף. מאחר שהסיבוכים הנובעים מסוכרת עולים הון עתק למערכות הבריאות, חברות הביטוח יהיו מוכנות לשלם עשרות מיליוני דולרים בשנה על מוצרים שיחסכו את הסיבוכים הללו - מה שיקל על אינסוליין להחדיר את מוצריה לשוק.

בטווח הבינוני, גם אם חברות התרופות יצליחו לשפר את המולקולה ולהפוך את האינסולין המהיר לעוד יותר מהיר, הרי שהשימוש במוצרים של אינסוליין יקטין עוד יותר את זמן ההגעה של האינסולין לריכוז שיא בדם.

בטווח הארוך, העתיד של אינסוליין פחות בהיר. חברות רבות מנסות לפתח גרסה להחדרת אינסולין דרך הפה. אם הן יצליחו, באינסוליין מקווים שהמוצרים האוראליים יהיו פחות יעילים מהחומרים הניתנים בהזרקה - ולכן הם ממילא לא יפנו לקהל היעד של החברה, אותם משתמשי אינסולין "כבדים" הנאלצים להזריק אינסולין כמה פעמים ביום.