"אני מכניס למדינה 50 מיליון שקל בשנה ועולה חצי"

"ישראל נבחרה לשמש כמרכז בינלאומי של פטנטים, במידה רבה בזכות מצרים. בתקופה של דו"ח גולדסטון לא היה סיכוי שנקבל אישור, אבל כשמצרים הגישה בקשה משלה, היה קל יותר לקבל גם את הבקשה שלנו", כך מתאר ד"ר מאיר נועם, ראש רשות הפטנטים היוצא, את השתלשלות האירועים אשר הובילה להחלטת WIPO (ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי) לקבל את בקשת ישראל לשמש כמרכז בחינה בינלאומי של פטנטים.

לדברי נועם, החלטת WIPO היוותה נקודת ציון בכל הנוגע לעולם הקניין הרוחני בישראל. אחד התנאים שבהם נדרשה ישראל לעמוד לצורך הקמת המרכז הוא העסקת 100 בוחני פטנטים. "עד היום גייסתי 86 בוחנים, אבל בחזון שלי אני רואה 1,000 מדענים שמועסקים בירושלים כבוחני פטנטים. זה החזון הציוני שלי, סליחה אם זה נשמע פלצני".

"פוטנציאל אינסופי"

נועם מאמין שהמרכז של WIPO שאמור לקום עד סוף השנה - אחד מ־15 מרכזים דומים הקיימים ברחבי העולם - יביא עמו בשורה אמיתית שאולי תסייע במשהו להתמודד עם בעיית בריחת המוחות מישראל: "כיום אחד מכל ארבעה מדענים ישראלים לא חי כאן. המוחות בורחים כי אין עבודה להציע. ירושלים מתחרדת ומתאסלמת, ונוצרה כאן הזדמנות לתת עבודה לאלף מדענים".

הוא תולה תקוות רבות בבוחני הפטנטים שיגיעו למרכז: "כל מדען כזה שיועסק אצלנו יכניס למדינה מטבע זר, ולא תהיה לנו בעיה להגיע לאלף מדענים, הפוטנציאל הוא אינסופי".

בימים אלה מסיים נועם (63) קדנציה של שבע שנים כראש הרשות. לאחר שבעבר שימש כבוחן ברשות ופרש לצורך הקמת משרד פרטי לעריכת פטנטים, הוא חזר כדי לעמוד בראש הרשות, מה שהיווה עבורו סוג של סגירת מעגל. תוך זמן לא רב, במונחים של גופים ממשלתיים, הצליח נועם לבסס את מעמדה של הרשות כגוף חי ובועט הנחשב לאימפריה טכנולוגית.

מדי יום הוא מתכתב עם האו"ם ועם עשרות גופים וחברות בינלאומיות ברחבי העולם. עם מנכ"ל משרד המשפטים ד"ר גיא רוטקופף הוא הוביל מהפכה טכנולוגית ברשות, שכמעט לא עושה שימוש בנייר.

סדר היום שלו עמוס, ובכל שנה הוא נדרש לדון באלפי בקשות לרישום פטנטים: 80% מאלה מוגשות על ידי חברות זרות והיתר על ידי חברות ישראליות. "רוב הבקשות מגיעות ממכוני מחקר, חברות רב־לאומיות, אוניברסיטאות, לא מגברת כהן מחדרה שמגישה רק 3% מהפטנטים". לדבריו, בערך חצי מהבקשות נוגעות לפטנטים בתחומי הכימיה, הביולוגיה, ההנדסה הגנטית והתרופות וחצייה האחר נוגע להייטק ולתקשורת. "ישראל מצטיינת במכשור רפואי, בהייטק, בהנדסה גנטית וכמובן בתחום הצבאי", אומר נועם.

נועם. "רוב הכסף מגיע מביל גייטס ומחבריו בחו"ל | צילום: גיא אסיאג

"רשות שמכניסה כסף"

נועם מספר כי בניגוד לרשויות אחרות "אנחנו מכניסים למדינה בכל שנה כמעט 50 מיליון שקל (מאגרות רישום פטנט - מ"ג), ועולים בערך חצי מהסכום הזה. רוב הכסף מגיע מביל גייטס ומחבריו בחו"ל".

אמנם ביל גייטס אינו משלם באופן אישי עבור בקשות לרישום פטנטים, אבל מיקרוסופט שלו נמצאת במקום השישי ברשימת החברות שהגישו בקשות לרישום פטנטים בישראל עם 150 בקשות בארבע השנים האחרונות.

אגב, בעשירייה הפותחת יש נוכחות חזקה לחברות פרמצבטיקה שממהרות לרשום פטנטים בישראל כדי למנוע מחברת טבע להעתיק ולפתח תרופות מתחרות. המאבק בין טבע הגנרית לחברות הזרות "האתיות" הוא רק חלק מהעבודה היומיומית של נועם.

למה שמבקשי פטנטים יבואו למרכז שאתה רוצה להקים בישראל?

נועם: "מחיר טוב, איכות טובה ויעילות. ישראלים שמגישים בקשה לפטנט לא יהיו חייבים לשלם 2,300 דולר למשרד אירופי. אנחנו נגבה פחות מחצי. אני רואה לנגד עיני את המודל הקוריאני. בדרום קוריאה מועסקים 1,000 בוחנים שמקבלים באאוטסורסינג בקשות מכל העולם. בעיקר מארה"ב, שם יש עודף גדול של בקשות שמתעכב וממתין לבחינה בגלל העומס. אם מיקרוסופט תדע שיש כאן בוחנים טובים, היא תבוא אלינו".

מה זה אומר בחינה איכותית?

נועם: "בחינה כזאת שלא ניתן יהיה להפיל את הפטנט על ידי הגשת התנגדות לרישומו לבית המשפט".

פרט לניהול השוטף של הרשות, התפקיד שאותו מילא נועם היה גם בעל מאפיינים שיפוטיים. הוא נדרש להחליט בעשרות בקשות שהגיעו לפתחו. אחת ההחלטות שבהן נדרש נועם לקבל החלטה עקרונית לאחרונה היתה התנגדות שהגישו חברות טבע ואוניפארם לרישום פטנט בידי ענקית התרופות העולמית מרק. נועם קיבל את טענת החברות שלפיה ההמצאה נעדרת חידוש - אחד הקריטריונים הדרושים לקבלת פטנט.

ההחלטה היתה עוד דוגמה שבה השתמשו מבקריו של נועם כדי לנגח אותו ולטעון שהחלטותיו מוטות לטובת החברות הגנריות, ובראשן טבע. בתחום הרפואי, להבדיל מאחרים, הזמן שממציא נהנה מהפטנט הוא קצר יחסית. מרגע רישום הפטנט ההגנה הניתנת לו היא לתקופה של 20 שנה. אבל פיתוח תרופה, מרגע הרישום ועד למכירת התרופה, יכול להימשך יותר מעשר שנים. לכן, התפתחה בעולם גישה סובלנית וגמישה לבקשות להארכת תוקף פטנט. בישראל הארכה כזו פועלת לרעת טבע כחברה גנרית, אבל מבקריו של נועם טוענים כי הוא נוקט גישה מצמצמת בבקשות לצווי הארכה.

נועם טוען בתגובה כי "בתפקידיי השיפוטיים אני כפוף רק לחוק כמו כל שופט. לא מעניין אותי שחצי מההחלטות שלי יהיו לטובת טבע וחצי נגדה. אני פוסק לגופו של עניין, גם אם הרוב או הכל יהיה לטובת טבע. ההחלטות שלי נתונות לערעור של המחוזי והעליון. בעניין הציפרלקס הייתי בעד הטענות של טבע והחברות הישראליות כי הן צדקו לטעמי וההחלטה אושרה בערכאות הערעור".