זהירות, מידע פנים

רשויות החוק האמריקאיות פועלות לאחרונה במשנה מרץ כדי לקדם חקירת פרשה נרחבת של שימוש במידע פנים. החקירה כבר שלחה גלי הדף בוול סטריט ומהווה נורת אזהרה בעבור כל הגורמים הפעילים בשוק ההון האמריקאי - בהם גם חברות ומשקיעים ישראליים.

כחלק מהחקירה המאומצת קיבלה בשבועות האחרונים שורה ארוכה של קרנות גידור, קרנות השקעה וחברות ציבוריות דרישות לגילוי מסמכים. הפרקליט המנהל את החקירה הצהיר כי הסחר במידע פנים נהפך לרעה חולה ששלחה גרורות לחלקים נרחבים בוול סטריט. שישה אנשים כבר נעצרו בפרשה, והציפייה היא למעצרים נוספים בקרוב.

מפרטים שפורסמו עד כה, עושה הרושם שהחקירה מייצגת הרחבה משמעותית, פרוצדורלית ומהותית של תוכנית הממשל לאכוף את האיסור על סחר במידע פנים. מבחינה פרוצדורלית, החוקרים אימצו שיטות חקירה שמזוהות יותר עם המאבק בפשע המאורגן, דוגמת פשיטות על מוסדות, האזנות סתר והסתייעות בעדים משתפי פעולה שמקליטים שיחות עם חשודים. השיטות הללו כבר החלו להוכיח את עצמן ביצירת אפקט מרתיע.

מהותית, נראה שהממשל מבקש להרחיב את הגדרת הסחר האסור במידע פנים כאשר הוא חוקר שיטות שנהפכו למקובלות בשוק ההון האמריקאי. החוק האמריקאי לא מגדיר מהו סחר אסור על פי מידע פנים, וגם הפסיקה בנושא אינה מציגה כללים חד־משמעיים. כתוצאה מכך, יש מידה מסוימת של אי־ודאות ביחס לסטנדרטים הראויים, ולפרקליטים העוסקים בנושא יש שיקול דעת נרחב בכל הקשור לביצוע חקירות והגשת כתבי אישום.

חקור את המומחה

באשר לחקירה האמורה, הפרקליטים השתמשו בשיקול דעתם הנרחב כדי למקד את החקירה, בין השאר, באותן "רשתות מומחים" - חברות המקשרות קרנות השקעה עם מומחים מתחומי התעשייה המספקים לקרנות מידע על התחום שבו הם מעורבים ועל השחקנים הפועלים במסגרתו. רוב העצורים בפרשה שימשו מנהלים בכירים בחברות טכנולוגיה ששיתפו פעולה עם "רשתות מומחים" כדי להעביר למשקיעים מידע חסוי של החברות שבהן עבדו או על חברות שעמן היו בקשרים עסקיים.

לדוגמה, אחד העצורים הוא בכיר לשעבר בחברה הסינגפורית פלקסטרוניקס, שהיא אחת הספקיות של אפל. לטענת הפרקליטות האמריקאית, האיש שיתף פעולה עם "רשת מומחים", השיג מידע על האייפד והאייפון 4 של אפל לפני חשיפתם לציבור והעביר את המידע הזה, כמו גם מידע פנים נוסף, לקרנות גידור שעשו בו שימוש. זאת, בניגוד למדיניות החברה שבה עבד ותוך הפרה של הסכמי הסודיות שלה עם אפל. אף שאישומים מסוג זה אינם דבר חדש, החקירה עצמה כן פונה לכיוונים חדשניים ונדמה שהממשל מבקש להביא לשינוי המציאות הנהוגה בשוק ההון האמריקאי, באמצעות בחינתן מחדש של פרקטיקות נהוגות.

להשתמש בזכוכית מגדלת

דוגמה לפרקטיקה שכזו היא ה־"Channel checking", שבמהלכה אנליסטים מראיינים ספקים, מפיצים, לקוחות ואפילו עובדים של חברה, תוך ניסיון לאסוף מידע שיסייע להם לגבש תובנות באשר לאותה חברה. לשאלה באיזה שלב חוצה הפרקטיקה הזו את הגבול הדק שבין מחקר לגיטימי לניסיון להשיג מידע פנים, אין תשובה ברורה, אך ייתכן שהממשל האמריקאי יבקש לקבוע את קו הגבול הזה באופן שיוציא אל מחוץ לחוק שיטות מחקר שנחשבו עד כה ללגיטימיות.

כדי להפחית את הסיכון להיסחף לסערת החקירה האמריקאית, טוב יעשו חברות ישראליות הנסחרות בארה"ב אם יבחנו שנית את מדיניותן ביחס למידע חסוי, תקשורת עם ציבור המשקיעים והסכמי סודיות עם חברות אחרות כגון שותפים אסטרטגיים, ספקים ומפיצים. כמו כן, מומלץ לחברות הרשומות בארה"ב ולכל מי שפעיל בשוק ההון האמריקאי לעקוב אחר ההתפתחויות המשפטיות הנובעות מהפרשה האחרונה ולבחון בזכוכית מגדלת כל פעילות שלגביה קיים חשש — ולו הקטן ביותר — ביחס למידת הלגיטימיות שלה. בתקופה שבה הולכות ומתערערות המוסכמות שהיו נהוגות בשוק האמריקאי, עדיף לנקוט משנה זהירות מראש — מאשר להצטער בדיעבד.

הכותבים הם מייסדי משרד Schulman & Charish Law Group, מתמחים בליטיגציה אמריקאית ובטיפול בתיקים של צווארון לבן.