אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
10 פסלים לראות בתל אביב

10 פסלים לראות בתל אביב

צבע אדום בלב גן ירוק, אנדרטה שבנויה מכנף מטוס שהופל ודמויות אבן נסתרות בפינת רחוב: כלכליסט בוחר את פסלי החוצות של תל אביב ששווה לבדוק, מרמת אביב ג' ועד יפו

16.01.2011, 11:47 | דנה גילרמן

לרגל מאה שנה לתל אביב - ובאיחור קל - תשיק העירייה בסוף החודש מדריך הכולל תצלומים וכתובות של 175 פסלי חוצות בעיר. חלק מהפסלים שבמדריך הם כבר אייקונים: האנדרטה של יגאל תומרקין בכיכר רבין, הפסל "התרוממות" של מנשה קדישמן ברחבת תיאטרון הבימה או הכיכר הלבנה של דני קרוון בפארק אדית וולפסון. פסלים אחרים הפכו לחלק מהנוף היומיומי של העיר עד שכמעט אין מבחינים בהם, וזו ההזדמנות לגלות מחדש את יופיים. לרגל הוצאת המדריך יתקיים ב־21 בינואר בבית אריאלה יום עיון בנושא פיסול סביבתי שבמסגרתו תרצה אנדריאה שלייקר, אוצרת הטריאנה בפוקסטון, בריטניה. למחרת ייערכו סיורים בין הפסלים ברחבי העיר. "כלכליסט" בחר עשרה פסלים מעניינים במיוחד בתל אביב, חלקם כמעט נסתרים מן העין.

1. "שדה כוח נטוי", עזרא אוריון, (1990-91). מיקום: שלמה בן יוסף פינת אבשלום חביב, רמת אביב ג'. רבים מפסליו של אוריון נמצאים בנוף פתוח, בסביבה מדברית כמו מצפה רמון; אך גם כשהם ממוקמים בין רבי הקומות של צפון תל אביב, הם מייצרים תחושה של מרחב נשימה ומעין תנועה ששואפת כלפי מעלה, גבוה יותר, למרחבים אחרים. מבקר הספרות אלי אשד כינה את פסליו של אוריון "כני שילוח של רוח האדם". פסל הבטון גדול הממדים מייצר חוויה רוחנית עוצמתית.

 

שדה כוח נטוי, עזרא אוריון. איפה: רמת אביב ג שדה כוח נטוי, עזרא אוריון. איפה: רמת אביב ג' שדה כוח נטוי, עזרא אוריון. איפה: רמת אביב ג

 

2. "עקלתון", יצחק דנציגר (1974-75). מיקום: פארק גני יהושע. צורה נקייה ומופשטת בקנה מידה גדול, מעין מבוך שמצל ומציע לצופה משחקיות וגם מקום מסתור. דנציגר גילה עניין בקשר שבין פיסול לנוף, וזה בא לידי ביטוי בפסל: חומת בטון מתפתלת בגבהים שונים (הגובה המרבי הוא 3.70 מ') שהאור הנופל עליה משנה את צורתה כל הזמן. היא מתאימה את עצמה לפני השטח הלא ישרים שבפארק ונפתחת לנוף.

 

עקלתון, יצחק דנציגר. איפה: פארק גני יהושע עקלתון, יצחק דנציגר. איפה: פארק גני יהושע עקלתון, יצחק דנציגר. איפה: פארק גני יהושע

 

3. "ללא שם", דב פייגין (1982). מיקום: גן העצמאות. פסל מודרניסטי מופשט שמייצר דיאלוג צבעוני ומעניין עם הסביבה. הפסל ניצב בתחילת הגן, משולב בנוף וגם מסתיר אותו. צבעו האדום העז נראה למרחק רב, מפתה לבוא ולהתקרב ומתכתב עם הירוק של הגן ועם הכחול של הים והשמים.

ללא שם, דב פייגין. איפה: גן העצמאות ללא שם, דב פייגין. איפה: גן העצמאות ללא שם, דב פייגין. איפה: גן העצמאות

4. "אנדרטה לזכר הטייסים", אבא אלחנני, בנימין תמוז (1952). מיקום: גן העצמאות. עכשיו, לאחר שחידשו את הגן ואת הטיילת שמשקיפה אל חוף הילטון, הפסל הזה בולט עוד יותר. הוא עשוי בטון ופלדת אל חלד ומעורר רצון לפרוש כנפיים ולעוף. האנדרטה, שמייצגת שכול, מתנשאת לגובה 13 מ' ומזכירה במראה הנקי, המינימליסטי שחף שבור כנף. אחת מכנפיו נוצרה מכנף של מטוס ישראלי שהופל.

אנדרטה לזכר הטייסים, אבא אלחנני, בנימין תמוז. איפה: גן העצמאות אנדרטה לזכר הטייסים, אבא אלחנני, בנימין תמוז. איפה: גן העצמאות אנדרטה לזכר הטייסים, אבא אלחנני, בנימין תמוז. איפה: גן העצמאות

5. "לזכרו ולציון מקום הירצחו של ד"ר חיים ארלוזורוב", דרורה דומיני (2009). מיקום: הירידה למרינה. אנדרטה שהוקמה לא מזמן. הפסל החדש נבחר בתחרות כחלק מפרויקט הנצחה המציין 75 שנה להירצחו של ארלוזורוב. הוא בנוי מיחידות שמזכירות צדפה, והקמתן זו על גבי זו מייצרת מעין שעון חול המייצג את הזמן שעבר. בראש המגדל בנויה עיר שצמחה מהחולות ולמרגלות הפסל נמצא תבליט דיוקן של ארלוזורוב שיצר האמן משה ציפר.

לזכרו ולציון מקום הירצחו של ד"ר חיים ארלוזרוב, דרורה דומיני. איפה: בכניסה למרינה לזכרו ולציון מקום הירצחו של ד"ר חיים ארלוזרוב, דרורה דומיני. איפה: בכניסה למרינה לזכרו ולציון מקום הירצחו של ד"ר חיים ארלוזרוב, דרורה דומיני. איפה: בכניסה למרינה

6. "צל אדם אינו אדם", ציונה שמשי (1993). מיקום: לסל 7. פסל שנוצר לזכר מיכל לפיד דרבן (ונתרם על ידי המשפחה). שמשי יצרה דמויות עשויות אבן, עומדות כל אחת בעולמה, פונות לכיוונים שונים וכמעט ומתמזגות בקיר המבנה שליד. יש בהן משהו עדין ונחבא אל הכלים, ובהיותן ממוקמות בגינה קטנה בצומת של רחובות שקטים סביר להניח שגם לא נחשפו לרבים.

7. "יסוד", מיכה אולמן (1989). מיקום: שד' רוטשילד 129. אחד הפסלים האהובים עליי בעיר. אפשר לדמיין שרובו נמצא בכלל מתחת לאדמה, כמו פריט ארכיאולוגי שמסמן שפעם היה פה ביתה של משפחה. קוי המתאר מהבטון הם בדמיוני יסודות של בית, של חדרים שהכילו חיים, ועקב אירוע לא נודע לא נותר בהם מאום. באמצעים מינימליים ביותר אולמן מייצר שאלות על היסטוריה, זיכרון ועתיד.

8. "אדמה אדמתי", דני קרוון (1995). מיקום: לובי בנק הפועלים, יהודה הלוי 63. הפסל בנוי מקוביות של אדמה, פלקסיגלס, סיב אופטי ועץ ומוצב לכל אורכו של הלובי גדול הממדים. רוב הצופים נחשפים אליו פעם בשנה - במכירת האמנות של הוועד למלחמה באיידס. מעט קשה להבחין בו, כי הוא משתף פעולה עם הארכיטקטורה שמקיפה אותו, ובכל זאת משחקי האור והחול מכניסים לתוך ההיכל תחושה של פשטות ופסטורליה.

9. "ללא כותרת", קובי הראל (2008). מיקום: יפת 157. מקבץ פסלי הבטון העגולים מעלה חיוך ובה בעת זיכרון קשה על הראל, שמת באוגוסט השנה בגיל 52 בתאונה בחוף הים. הפסלים מזכירים שמשיות שננטעו הפוכות בחול, או לחלופין פטריות יער. העיגול שנמצא תחתם מעיד שפעם שכבו על האדמה ומשהו עורר אותם לתזוזה. ואולי הם עדיין באמצע התנועה, באמצע סיבוב של מטבע רגע לפני ההכרעה: עץ או פלי.

ישיבה מזרחית, בלו סימיון פיינרו. איפה: נחמה 2 ישיבה מזרחית, בלו סימיון פיינרו. איפה: נחמה 2 ישיבה מזרחית, בלו סימיון פיינרו. איפה: נחמה 2

10. "ישיבה מזרחית", בלו סימיון פיינרו (1998-99). מיקום: נחמה 2. הפסל, שנמצא במתחם נגא, עשוי אבן לבנה, פלדה ושטיח אבן ומשתלב עם הסביבה בצורה כמעט טובה מדי - לוקח זמן להבחין בקיומו. שני האובייקטים עם הקשת מפלדה נראים ככפכפי ענק שנחלצו כרגע. השטיח שפרוש לפניהם מספר סיפור נוסף: אולי הם שייכים לתושב המקום שכרגע חלץ אותם כדי לשאת תפילה על שטיח האבן ועוד מעט ישוב. אפשר גם לראות בפסל הצעה מעניינת ואירונית שמשלבת בין חילוניות לדתיות, ואולי אפילו הצעה להיכנס לרגע לנעליו של האחר.

תגיות