בית הדין לעבודה: השעיית סמנכ"ל במשרד התקשורת אינה מוצדקת

בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב קבע ביום חמישי האחרון כי השעייתו של סמנכ"ל ההנדסה והרישוי במשרד התקשורת, חיים גרון, בידי מנכ"ל המשרד, עדן בר טל, בוצעה שלא כדין, והורה להחזירו לעבודה. סגן נשיא בית הדין, השופט שמואל טננבוים, אף הוציא צו האוסר על פיטוריו של גרון, וחייב את משרד התקשורת בתשלום הוצאות המשפט, בסך 4,000 שקלים.

לפני כחודש התבטא גרון באופן לא הולם כנגד שר התקשורת, משה כחלון, שלא בנוכחותו אך בנוכחות גורמים אחרים במשרד התקשורת, ולאחר שימוע שערך לו מנכ"ל המשרד הוא הושעה מתפקידו. לטענת גרון, כבר בהמשך הדיון הבהיר כי ההתבטאות היתה הלצה, ומספר ימים לאחר מכן אף שלח מכתב התנצלות לשר התקשורת. עם זאת, בר טל החליט להשעות את גרון למשך שבועיים, וליטול ממנו את סמכויותיו.

גרון פנה לבית הדין לעבודה, ובדיון שהתקיים בנושא לא התייצבו עורכי דין מטעם משרד התקשורת עקב שביתת הפרקליטים שהתקיימה באותה תקופה. בית הדין הגיע להחלטה רק ביום חמישי האחרון, כשבועיים לאחר שההשעיה הסתיימה, אך בינתיים הספיק בר טל להשעות את גרון שוב למשך שבועיים, והפעם בגין הגעתו לדיון בוועדת הכלכלה, בעוד שלטענת בר טל הוא אסר על גרון להגיע לדיון. השעיה זו הינה עדיין בתוקף, כיוון שבית הדין טרם דן בה.

כאמור, בית הדין קיבל את טענתו של גרון, שיוצג בידי עו"ד גדעון רובין, מעין רבית וענת צוקר ממשרד רובין-שמואלביץ, כי השימוש בסעיף הרלוונטי בחוק המשמעת לצורך השעייתו בוצע שלא כדין, וכי סעיף זה יושם בעבר במקרים בהם יוחס לעובד מעשה פלילי או הפרת משמעת חמורה, בעוד לא נמצא כי במקרה הנוכחי ביצע גרון עבירות מסוג זה. בית הדין כותב בהחלטתו כי בידי המנכ"ל מצויים כלים נוספים לטיפול משמעתי בפקודיו, ולמרות שאין מחלוקת כי הדברים נאמרו, השימוש בהשעיה היה לא מידתי ודינו להתבטל.

בין גרון לבר טל מתקיימים יחסים מתוחים מזה זמן רב, וגרון אף עתר לבג"צ לפני מספר חודשים בטענה כי בר טל מונע ממנו לחתום על מסמכים בתואר עו"ד בו הוא מחזיק, אך התביעה נדחתה. בשבוע שעבר הגיש גרון תביעת דיבה כנגד בר טל וכנגד משרד התקשורת, בסכום כולל של 300 אלף שקלים, בטענה כי הפרסומים סביב השעייתו גרמו לו נזק. במקביל אמור להתקיים בימים הקרובים שימוע לגרון מטעם שר התקשורת, באשר להמשך שימוש בסמכויות שהואצלו לו מטעם השר. בעבר העניק השר לגרון את הסמכות לחתום על מסמכים שונים שעליהם נדרשת חתימת השר, אך לאור טענות כי סמכות זו נוצלה לרעה, החליט כחלון לבחון את הנושא. השר אינו נדרש לקיום שימוע בטרם נטילת סמכויות אלו, אולם הוא החליט לנקוט לפנים משורת הדין בהליך זה על מנת למנוע טענות נוספות על התנכלות של צוות המשרד לגרון.