בלעדי ל"כלכליסט" - הקנס על סירוב לפינוי־בינוי: 680 אלף שקל

המרדף אחרי סרבני החתימות במתחם פינוי־בינוי ברחובות בית אל ורמה בנווה שרת שבצפון תל אביב עלה מדרגה: ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע שעבר פסק שופט בית משפט השלום עודד מאור, כי שרית נבט (40), אם חד־הורית לילד נכה המתגוררת במתחם, תשלם 680 אלף שקל לדיירים אחרים המחזיקים בדירה בבניין, בעקבות סירובה לחתום על מסמכי התוכנית לפינוי־בינוי. נבט סירבה לחתום על המסמכים מול החברה היזמית, חברת גרין פארק נווה שרת. בכוונתה לערער לבית המשפט המחוזי.

הפסיקה בעניין נבט התקבלה שבוע בלבד לאחר החלטת שופטת בית משפט השלום רחל ערקובי בתביעת נזיקין שהוגשה נגד בני הזוג בר נתן, בשנות ה־50 לחייהם, שמחזיקים דירה באחד הבניינים בפרויקט. התביעה, בגובה 908 אלף שקל, הוגשה על ידי הדיירת רחל גואטה עקב סירובם של בני הזוג לחתום על מסמכי תוכנית הפינוי־בינוי. במקרה זה קבעה השופטת כי אם הצדדים יגיעו לפשרה ובני הזוג יחתמו על המסמכים, תידחה התביעה נגדם. בנוסף קבעה השופטת כי גואטה תשלם לבני הזוג 170 אלף שקל לכיסוי שכר טרחה - לאחר שהתגלה כי תביעתה מומנה בידי החברה הקבלנית.

מאבק זועם שהחל כיוזמה חברתית

המאבק במתחם נווה שרת החל לפני יותר משש שנים: ב־2003 הכריזה הממשלה על האזור ובו 368 דירות ב־21 מבנים כמתחם פינוי־בינוי. השטח חולק לשלושה מתחמים, ובהם מתחם ג' הכולל 154 דירות בעשרה בניינים, ברחוב בית אל 33–41 וברחוב רמה 2–10. פרויקט הפינוי־בינוי במתחם ג' החל כיוזמה של הדיירים, שפנו לעו"ד יריב בר דיין כדי שייצג אותם ויוציא את המתחם למכרז. לפי ההסכם עם הדיירים, שכר הטרחה של בר דיין צפוי להגיע מהחברה היזמית שתיבחר.

עם השנים עלה המתחם לכותרות בעקבות התביעה וההפגנות נגד בני הזוג בר נתן שהתנגדו לפרויקט, אך עתה מתגלה כי הם לא המתנגדים היחידים. עו"ד ברוך כצמן ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שייצג את הזוג בר נתן בבית המשפט, הסביר ל"כלכליסט" כי יש דיירים נוספים שמסרבים לחתום על מסמכי הפרויקט.

עו"ד אלקנא בישיץ, שייצג את נבט מטעם הסנגוריה הציבורית, הסביר בכתב ההגנה כי המקור להתנגדותה הוא מחלת התלסמיה שממנה סובל בנה, שגורמת לפגיעה ניוונית קשה, לאובדן הטחול ולפגיעה בכבד. לדבריו, הדירה שבבעלותה היא דירת קרקע המותאמת למצבו הפיזי של הילד. לטענת נבט, לא הוצעה לה דירה חלופית בתקופת הפינוי שמותאמת לצרכיו של נכה. בנוסף, שכר הדירה שהוצע, לטענתה, לדיירים עומד על 600 דולר לחודש - סכום שיצריך ממנה השלמה נוספת כדי לממן דירה באזור מגוריה, כל שכן דירה שתותאם לצורכי בנה.

בניין המיועד לפינוי-בינוי ברחוב בית אל 41 בנווה שרת | צילום: אריאל בשור

"150 דיירים שבויים בידי שלושה סרבנים"

בשיחה עם "כלכליסט" מוסיפה נבט כי לשם השוואה, במתחם פינוי־בינוי סמוך שבו החלה חברת אלדר למכור דירות בשבוע שעבר, הדיירים שיפונו יקבלו החזר חודשי של כ־1,000 דולר עבור שכר דירה. בנוסף, דירת התמורה החדשה שהוצעה להם תהיה בשטח של כ־120 מ"ר, בעוד שלפי פסק הדין נגד נבט, לתושבי המתחם שבו היא גרה הוצעה תוספת של 37 מ"ר בלבד.

"יש כאן אוכלוסייה חלשה שלא מבינה על מה החתימו אותה ואין לנו כוח לצאת נגד היזמים", אומרת נבט. "הם ענקיים ודורסניים. הם שולחים דיירים שיתבעו אותנו, אבל את כולם מייצג עו"ד טל בננסון בשם החברה הקבלנית. גם עו"ד יריב בר דיין, שהיה אמור לייצג את הדיירים, פועל עם הקבלן. אומרים שזה פרויקט חברתי ושזה בעד הדיירים, אבל אף אחד לא מייצג אותנו".

הצד המכוער של יוזמת שיפור הדיור איך נהפך הפינוי־בינוי לאיום חברתי? הממשלה מסיימת את מעורבותה לאחר ההכרזה על מתחם כמיועד לפינוי־בינוי, ומשאירה את הדיירים לבדם לחתום על עסקה מול היזם, מבלי לספק להם סיוע משפטי או הכוונה שירלי ששון-עזר, 12 תגובותלכתבה המלאה

"אנשים פה חתמו לפני שהם הבינו על מה הם חותמים", אומר מאיר בוכניק (58), שמשפחתו מחזיקה שלוש דירות במתחם. גם בוכניק לא רואה בבר דיין כמי שמייצג את הדיירים. "הוא כאילו מייצג את הדיירים, אבל עובד עם היזם. הוא אומר לאנשים שלא חתמו שיש רק דייר אחד שלא חתם, וככה גורם להם לחתום".

"הורגים אותנו בשקט", אומרת דיירת אחרת בבניין (62) שביקשה להישאר בעילום שם, ומצהירה כי גם נגדה הוגש כתב תביעה. "שלוש פעמים התקשרו אליי ואיימו עליי שאם יראו אותי בקופת חולים, ישברו לי את הרגל. בינתיים כבר שילמתי 100 אלף שקל לעורכי דין. פתחתי תוכנית חיסכון של 28 שנה, הכל הלך".

יריב בר דיין מסר: "אין שופטים אדם בצערו. יותר משש שנים אני מייצג במקצועיות את דיירי הפרויקט ומקדם אך ורק את האינטרסים שלהם. יותר מ־150 דיירים כבר חתמו פעמיים על הסכם שלפיו אני עורך הדין שלהם. שלושה דיירים לא חתמו, ובהם גם הגברת נבט. למרות הניסיונות האדירים שנעשו כדי לטפל בענייניה, היא מתבצרת בעמדותיה". בר דיין

מציין כי הוא אכן מקבל תשלום מחברת גרין פארק כנהוג, לדבריו, בפרויקטים של פינוי־בינוי, ומוסיף כי שכר הדירה שמוצע לדיירים בתקופת הפינוי עלה ל־3,200 שקל. מעו"ד טל בננסון נמסר: "במסגרת ההליכים המשפטיים היה שיתוף פעולה מלא בין היזם לבין כ־150 משפחות, השבויות בידי שלושה דיירים סרבנים. לנוכח חוסר היכולת והאמצעים של הדיירים, שהנם אנשים קשיי יום, סייע היזם במימון ההליכים המשפטיים, ועם קבלת הכספים מהדייר הסרבן יושבו ליזם רק ההוצאות הישירות, ואילו מלוא סכום הפיצוי יישאר בידי הדייר התובע".

מגרין פארק נמסר: "בית המשפט קבע שחברת גרין פארק הציעה תמורה הולמת וצודקת לדיירי הפרויקט בכלל (כפי שנקבע גם בשני פסקי דין קודמים בפרויקט), ולשרית נבט בפרט. גרין פארק אף הציעה עזרה ותמיכה בדירה החדשה שיקלו על שרית נבט בחיי היום יום כמו כן לרכוש ולהתאים עבורה מייד דירה חלופית העונה על צרכיה הייחודיים חרף הדירה המגיעה לה בפרויקט אולם היא סירבה. יצוין שגם בפרוטוקול בית המשפט הצהרנו שגרין פארק מממנת את ההליך. בית המשפט האזין קשב רב לדברי שרית נבט ופסק - ואנו מצטטים מפסק הדין: 'התרשמתי שנעשו מאמצים אמיתיים וכנים להתאים את הצרכים לצרכיה המתחייבים והמבקשים של הנתבעת. אולם הנתבעת לא נתנה לשום עובדה לבלבל אותה והמשיכה בסירובה הבלתי סביר. התנגדותה של הנתבעת התנגדות סרק היא'. גרין פארק מוכנה גם היום להתקשר עם הגב' נבט בהסכם פינוי-בינוי תוך מתן מענה ראוי לצרכיה".