לכל שאלה תשובה: איך מחשבים יחס המרה באג"ח להמרה?

אג"ח להמרה היא איגרת חוב שכוללת בתוכה אופציה להמרתה למניה במועדים שנקבעו מראש. יחס ההמרה בין כמות האיגרות למניות נקבע בעת הנפקת האג"ח, וקובע את כמות איגרות החוב הנדרשות לקבל מניה אחת במקומן. למשל, אם יחס ההמרה הוא 4, הרי שיש להחזיק בארבע איגרות חוב כדי לקבל מניה אחת.

אג"ח להמרה יכולה להיסחר בשני מסלולים: האג"חי והמנייתי. היא נסחרת במסלול האג"חי כל עוד תרחיש מימוש אופציית ההמרה למניה נחשב לבעל סבירות נמוכה, נוכח המחיר הנמוך שבו נסחרת המניה בשוק בהשוואה ליחס ההמרה.

כאשר האג"ח נסחרת במסלול זה, בוחנים את ההשקעה בה כהשקעה באג"ח רגילה עם עדיפות קלה על פני סדרות אג"ח אחרות של החברה, שכן שוויין עשוי להאמיר אם תומר בעתיד למניה.

האג"ח עוברת אל המסלול המנייתי, כאשר ניתן להמירה למניה. כלומר, כששווייה של המניה גבוה משווי האג"ח לפי יחס ההמרה.

כדאיות המרת האג"ח למניה נובעת במישרין ממחיר המניה בשוק. כאשר משקיע מחזיק בארבע איגרות חוב להמרה (ביחס המרה 4), ישתלם לו להמיר את האג"ח למניה, כאשר ההמרה תקנה לאחזקה שלו בהן שווי שעולה על שוויין של ארבע האיגרות שהיו בידיו לפני ההמרה.

ניקח לדוגמה את האג"ח שלנו, בעלת יחס ההמרה 4, שנסחרת במחיר של 1.1 שקלים. אם מחיר המניה בשוק יעמוד על 6 שקלים, האג"ח יעברו למסלול המנייתי, שכן בתרחיש כזה כל אג"ח להמרה תיסחר במסלול המנייתי במחיר של כ־1.5 שקלים, והאג"ח תתנהג כמו מניה לכל דבר.

במקרים מסוימים, משקיעים מעדיפים להיחשף למניותיה של חברה דרך האג"ח להמרה שלה, שכן בעוד שלחברה אין התחייבות לפרוע את הערך הנקוב של המניה כלפי המשקיעים, הרי שבמקרה של אג"ח להמרה החברה מחויבת לפרוע את ערכה הנקוב של האג"ח בתוספת ריבית שנצברה (והצמדה למדד אם ישנה) במועד שנקבע מראש.

בכך למעשה, משקיע שרוכש את המניה דרך האג"ח להמרה הנסחרת במסלול האג"חי יכול ליהנות מהגנה מסוימת מפני ירידת ערך.