אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
וינשטיין: "הביקורת על הפרקליטות חריפה מדי" צילום: עטא עוויסאת

וינשטיין: "הביקורת על הפרקליטות חריפה מדי"

היועמ"ש לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין סבור כי צריך גוף פיקוח על הפרקליטות ומתנגד נחרצות לפיצול תפקידו

17.01.2011, 09:22 | משה גורלי

"השופטים אינם מהססים להביע ביקורת, לעתים ביקורת חריפה מדי, לטעמי", אומר היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין, בראיון ראשון שנתן לכתב העת "עורך הדין" של לשכת עוה"ד. הביקורת של וינשטיין על השופטים מתייחסת לביקורת שמתחו בכמה פסקי דין על הפרקליטות. הדברים נאמרו בקשר לוויכוח על נחיצות הקמת גוף המפקח על הפרקליטות.

וינשטיין חושף חילוקי דעות בשאלה זו בינו לבין פרקליט המדינה משה לדור. "פרקליט המדינה סבור שאין גוף מבוקר יותר מן הפרקליטות", אומר וינשטיין ומונה את המבקרים הקיימים - בית המשפט, השיח המשפטי ("הפך להיות בוטה יותר"), השופטים ("ביקורת חריפה מדי"), מבקר המדינה, בית הדין למשמעת של שירות המדינה ובית הדין של לשכת עורכי הדין. ולמרות זאת, אומר וינשטיין: "יש לבחון הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות כדוגמת נציבות תלונות הציבור על שופטים. גוף מעין זה עשוי להגביר את אמון הציבור במערכת, ואמון זה חשוב כאוויר לנשימה".

וינשטיין גם מציג מחלוקת עם שר המשפטים יעקב נאמן בנוגע לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והפרדתו מתפקיד ראש התביעה הכללית. "הפיצול הוא רעיון לא מוצלח. ואם היו לי ספקות, ולא היו לי כאלה, אזי אלה הוסרו מניה וביה, נוכח הניסיון שרכשתי כאן", אמר. לשאלת המראיין עו"ד רון דרור, "האם הפיצול מת מות נשיקה?", השיב היועץ: "כן, ככל שהדבר תלוי בי, אבל מובן שאיני יכול לדבר בשם השר".

באשר להכשרתו את בחירת יוחנן דנינו למפכ"ל, בטרם התקבלה עמדת מבקר המדינה, אמר: "המסקנה של חוות דעת המשנה לפרקליט המדינה היתה כי לא נמצא פגם בהתנהלות דנינו. ויש לתת משקל ראוי לעמדת השר לביטחון פנים באשר לאינטרס הציבורי, שהיה קיים לדעתו במינוי מפכ"ל לאלתר, כך שיופסק מחול השדים שפגע מטבע הדברים בתפקוד משטרת ישראל".

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
חובה ראשונה במעלה להקים גוף ביקורת על הפרקליטות הפלילית והאזרחית כאחד.
צודק עו"ד וינשטיין. אכן שופטים מרשים לעצמם לכתוב בפסקי הדין שלהם דברים אשר אין זה מסמכותם. שופטים שמו עצמם כשומרי החומות בעוד אשר תפקידם הוא לקבל החלטות בגדר תחומיו של החוק ואין זה מסמכותם לחרוג ממנו אל מחוזות מוסריים ואחרים. השופט בוחן אך ורק את התנהגות הצדדים ולא את כוונותיהם שבלב . השופט איננו בוחן כליות ולב אך למצער יש בהם כדבריה של השופטת שטרסברג כהן : "..המתנהגים כאילו הם שליחיו של האלוהים..." ודבריה אלה של השופטת שטרסברג כהן ראוי ואף חובה לצרף את דבריה המאירים של השופטת הנכבדה סביונה רוטלוי. על היועץ המשפטי לממשלה להמליץ על הקמתו של גוף חוקר: המחלקה לחקירות פנים במשרד המשפטים. אליה יגויסו עורכי דין בעלי ניסיון באולמות המשפט וינתנו להם סמכויות נרחבות לחקור את התנהלותם של פרקליטי המדינה במשפטים אותם הם ניהלו . מחלקות לחקירות פנים פועלות במשרדי המשפטים של ארצות המשפט האנגלו אמריקאי והן מהוות כוח מרתיע כנגד פעולות פסולות והפוגעות בזכויות האדם במשפט.
עו"ד נפתלי גור אריה , תל אביב  |  17.01.11
2.
מר ויינשטיין הביקורת של ביה"מ היא עדינה ביותר בנסיבות...
בית המשפט שלא כפרקליטות נוהג בכפפות של משי באותן תופעות חמורות הנחשפות רק לאחרונה ככל שהדבר נוגע להתנהלות הפרקליטות. לעומת ביה"מ ,הפרקליטות בהרבה מקרים בהם קביעותיו של ביה"מ אינם לרוחה ,נוהגת בבית המשפט בזלזול; כמו ההתייחסות המפורסמת של פרקליטות מיסויי וכלכלה לפסק דינו של כבוד השופט רוזן ,אותה הגדירה כ''לא אינטלגנטית ''.וכן,האמירה המפורסמת של הגברת רובניק באותו עיניין בו היא בעצם מודיעה לבית המשפט המחוזי:" שפסיקותיו אינן מזיזות לה ריס". הרשימה ארוכה ומבישה ,אבל שיאה הוא כנראה בהצהרותיו המפורסמות של הפרקליט קורן שהגדיר את השופטים כ"חמורים!"
ידידה  |  17.01.11