ליטא רוצה להיהפך ל"עמק הסיליקון" של אירופה
המדינה מעוניינת לחזק את מעמדה על ידי הפיכתה למעצמת הייטק. בראיון ל"כלכליסט" לרגל ביקורו בישראל, מסביר שר הכלכלה הליטאי כי הדרך הטובה ביותר לכך היא שחזור "הנס הישראלי"
בחודשים האחרונים שוטפות את ישראל משלחות זרות בדרגים בכירים, המבקשות ללמוד מניסיונה של ישראל בתחומי ההייטק, פארקי המדע והחממות הטכנולוגיות. מרביתן מגיעות ממדינות ברית המועצות לשעבר, כדי ללמוד מ"הנס הישראלי". המשלחת האחרונה היתה ממדינה קטנה בהרבה - ליטא, אולם נראה כי דווקא לה הסיכוי הרב ביותר להצליח בשחזור "הנס הישראלי" באקלים הקריר.
משלחת בכירים, ובראשם ראש ממשלת ליטא אנדריוס קוביליוס ושר הכלכלה דאיניוס קרייביס, סיירו בישראל בסוף 2010 וחתמו על הסכם לשיתוף פעולה בתחומי מחקר ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות. בראיון מיוחד ל"כלכליסט" אומר קרייביס כי הסכם זה יאפשר להעמיק את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות שדומות זו לזו במובנים רבים.
קרייביס, בן 42 בלבד, הוא משרי הכלכלה הצעירים בעולם. "מחצית מהשרים שלנו הם בשנות ה־40 המוקדמות לחייהם - עובדה שהופכת את הממשלה לצעירה מאוד, דינמית ורעבה לבצע שינויים מרחיקי לכת", הוא אומר. "בתחום הכלכלי, השינויים האלה משמעותיים במיוחד. עד כה המשק שלנו התבסס על תעשיות מסורתיות, כל הפעילות התרכזה בחברות קטנות ובינוניות ושותפות הסחר העיקריות שלנו היו מדינות סקנדינביה". לדבריו, ליטא לא ידעה לנצל את היותה חברה שוות זכויות באיחוד האירופי. "היום אנחנו פועלים להפיק את מרב התועלת המשותפות שלנו באיחוד", אומר קרייביס.
הייטק מכורח המציאות
כדי להבין את השאיפה של ליטא להיהפך ל"עמק הסיליקון" של האזור הבלטי ואירופה כולה, צריך להביט על הפוטנציאל הגלום באוכלוסייתה. "האוכלוסייה בליטא משכילה מאוד, כנראה המשכילה ביותר באירופה", אומר השר, ומוסיף כי 30% מהתושבים הם בעלי השכלה אקדמית, מתוכם כ־40% במקצועות ההנדסה. יש לציין כי יותר מ־50% מהליטאים שולטים בשתי שפות לפחות, והדבר מייצר את הבסיס ליצירת מעצמה טכנולוגית.
ואולם, לא רק האוכלוסייה המשכילה מאלצת את הממשלה לפנות לנתיב של קידום טכנולוגי, אלא גם כורח המציאות. "כשמתבוננים במפת אירופה רואים חלוקה ברורה", אומר קרייביס. "המדינות התעשייתיות הן פולין, הונגריה, צ'כיה, גרמניה ואוסטריה. מסביבן נמצאות מדינות שמזינות אותן בחומרי גלם ואוצרות טבע. ליטא לא יכולה לשמש בתפקיד זה, אבל אנחנו כן יכולים להפוך למרכז לפיתוח טכנולוגיות - 'עמק הסיליקון' של אירופה", מסביר השר את הדרך שבה בחרה ארצו.
ראש הממשלה קוביליוס הוא פיזיקאי במקצועו, ולכן רואה חשיבות רבה בקידום טכנולוגי של ארצו. "כפיזיקאי, אני מבין היטב את החוק השני של ניוטון שלפיו כוח מורכב ממסה ותאוצה. אם חסרה מסה, אפשר לפצות עליה בתאוצה", אמר בראיון לסוכנות ידיעות מקומית, והמחיש: "אין לנו מסה כמו לסין, לכן עלינו לפצות על כך בתאוצה של פיתוח המגזר הטכנולוגי".
"במובן מסוים אנחנו מאוד דומים לישראל", אומר קרייביס. "גם אנחנו אומה ותיקה, אבל ההיסטוריה המודרנית שלנו החלה לפני 20 שנה בלבד, עם פירוקה של ברית המועצות. היום אנחנו רואים את עצמנו כחלק בלתי נפרד ממשפחת העמים של אירופה. גם מבחינת הקשרים הכלכליים שלנו אנחנו מחוברים יותר לאירופה".
שומרים על דיסטנס מרוסיה
בימים אלה מציינים בליטא 20 שנה להתנתקות ההיסטורית מבריה"מ. המהלך החל באירועי הדמים של ינואר 1991, כאשר עשרות אלפים יצאו לרחובות בדרישה לעצמאות ודוכאו באכזריות על ידי הצבא האדום. 13 בני אדם נהרגו אז, ורק באוגוסט קיבלה ליטא את עצמאותה. היום הם מתגאים בחוסר תלותם ברוסיה. במהלך 2010 חלה הידרדרות ביחסי רוסיה וליטא, שהתאפיינו עד כה בשיתוף פעולה כלכלי מצומצם אך סדיר ותקין. בקיץ הודיעה הממשלה על כוונתה לבצע רפורמה בחברת הגז הלאומית, ולהכניס ספקיות גז שיתחרו במונופול של גזפרום הרוסית. מוסקבה זעמה על ההחלטה ובתגובה ביטלה את ההנחה שהובטחה לה כחלק מהסדר עם המדינות הבלטיות.
נראה כי שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי מספק את הליטאים. "הרוב המוחלט של היצוא שלנו מגיע לאיחוד האירופי", אומר השר. אולם לצד הישגים טכנולוגיים, המדדים המאקרו־כלכליים של ליטא פחות סימפטיים. בסיכומה של 2010 צמחה כלכלתה ב־0.5% בלבד - אחד הנתונים הנמוכים באיחוד. במקביל, נרשמה עלייה חדה בחוב הציבורי. גם שיעור האבטלה כיום עצום - 17.8%. גם ההצטרפות לגוש היורו נדחתה ל־2014, בשל המהלומות שספגה כלכלת ליטא במשבר הכלכלי הגלובלי. אולם בממשלה לא מתייאשים, ופועלים ביתר שאת להגן על הכלכלה מפני פגיעות דומות בעתיד.
תגובה אחת לכתיבת תגובה