חיללת שבת? יצאת מהפורטפוליו

בשנתיים האחרונות, לנוכח הביקוש הגובר, הופיעו בשוק מכשירי השקעה מסוג חדש: קרנות המשווקות את עצמן כ"קרנות כשרות" למגזר החרדי. את ההכשר לקרנות הללו העניקו מוסדות כגון בד"ץ העדה החרדית לפי מבחנים ייחודיים. למשל, אחת המגבלות שהקרנות נוטלות על עצמן הוא איסור השקעה בחברות המחללות שבת.

כיום ישנן כמעט 30 קרנות נאמנות כשרות אשר מנהלות יחדיו כ־2 מיליארד שקל. חלקן הוקמו מראש כקרנות ייעודיות לקהל החרדי, ואחרות קיבלו את ההכשר הנדרש במרוצת הזמן. החברות המובילות בתחום הן מור והילת שוהם - שפעילותה נרכשה לאחרונה על ידי בית ההשקעות מיטב.

מדווחים לרב

כיצד מתבטאת הכשרות בתשקיפי הקרנות? ניקח לדוגמה את קרן "איילון (0A) שפע אג"ח חברות ללא מניות". בתשקיף מצוין כי "מנהל הקרן מתחייב להשקיע את נכסיה אך ורק בני"ע אשר יימצאו מתאימים להשקעה, בהתאם להערכת הרב דביר, שהנו ראש מכון כלכלה על פי ההלכה".

בקרן נאמנות, אשר מחויבת להשקיע רק באג"ח ממשלתיות, קל יחסית לעמוד בדרישות הכשרות מאחר שאין חשיפה למניות או לאג"ח של חברות.  

למשל, לפי תשקיף הקרן "אקסלנס (00) שקלית מנוהלת ללא מניות", "בידי מנהל הקרן אישור מאת ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים שעל יד בד"ץ העדה החרדית ירושלים, ולפיו קרן הנאמנות משקיעה את נכסיה אך ורק בנכסים שאושרו על ידיו מבחינה הלכתית, כגון: איסור ריבית, חילול שבת קודש וחמץ בפסח". אגב, את הבעיה ההלכתית הקשורה באיסור ריבית פתרו הרבנים באמצעות "היתר עסקא", שלפיו הריבית מוגדרת כרווח כך שלא מדובר ביחסים בין לווה ומלווה אלא בשותפות עסקית.

גם לקרנות שמחזיקות במק"מ או באופציות על מדד ת"א־25, אין בעיית כשרות, שכן הן אינן משקיעות ישירות בחברות. כזו היא למשל הקרן "מיטב (B3) אסטרטגיות ממונפת עד 40%".

להערכתנו, תופעת הקרנות הכשרות רק תלך ותתעצם עם השנים, ותקדם חשיפה גדולה יותר של הציבור החרדי לתעשיית הקרנות בפרט ולשוק ההון בכלל. המגמה לשילוב המגזר החרדי בעולם ההשקעות אינה נעצרת בתחום הקרנות ובאה לידי ביטוי בתעשייה שלמה של מוצרים פיננסיים כגון קופות גמל.

נוסף על כך, חלק מבתי ההשקעות מפנים משאבים ומחלקות ייעודיות לטיפול באוכלוסייה החרדית לנוכח מפגש האינטרסים שבין הציבור החרדי השואף להעמיק את החשיפה לתחום הפיננסי, לבין בתי ההשקעות הרוצים לחדור לפלחי אוכלוסייה נוספים. כיום ניתן להרכיב תיק השקעות מפוזר ודינמי באמצעות קרנות נאמנות כשרות בלבד.

תרומה לקהילה

ישנות קרנות ייחודיות נוספות המציעות ערך מוסף שונה: לא כשרות כי אם התחייבות לתרום חלק מההכנסות לקהילה. דוגמה לקרן שכזו היא "ילין (00) לפידות שקל קצר לקהילה" המנהלת כ־45 מיליון שקל ומתחייבת, לפי התשקיף, לתרום 40%–60% מהכנסותיה לאגודות ולעמותות שנקבעו על ידי הדירקטוריון כגון האגודה למלחמה בסרטן, לתת, יד שרה, האגודה למען החייל, אקי"ם ועוד. בפועל, זוהי קרן נאמנות שקלית לכל דבר אך עם "עטיפה" שונה המקנה למשקיע בקרן, לצד התשואה, גם תחושה של תרומה לקהילה.

אחד העם פינת רבי עקיבא: משגיחי הכשרות של הבורסה "כלכליסט" חושף את הגופים שקובעים למגזר החרדי איפה אפשר לשים את הכסף בלי חשש לחילול שבת או אכילת חמץ. בואו להכיר את המניות הכשרות של מדד ת"א 25 והאג"חים באישור המהר"ם ישראל הס, 11 תגובותלכתבה המלאה

קבוצת קרנות מוכרת בהקשר זה הן שלוש הקרנות של MORE. אצל הגדולה שבהן, MORE מעשר אג"ח, מתחייב המנהל לתרום 10% מדמי הניהול לארבעה ארגונים ועמותות צדקה: יד שרה, עזר מציון, עזרא למרפא וקו לחיים. מאחר שקרן זו מנהלת כ־270 מיליון שקל וגובה דמי ניהול של 1.6% בשנה, מדובר בתרומה שנתית נאה של כ־430 אלף שקל.

השורה התחתונה: תופעת הקרנות הכשרות רק תלך ותתעצם עם השנים, לנוכח מפגש האינטרסים שבין הציבור החרדי השואף להעמיק את החשיפה לתחום הפיננסי, לבין בתי ההשקעות הרוצים לחדור לפלחי אוכלוסייה נוספים. כיום ניתן להרכיב תיק השקעות מפוזר ודינמי באמצעות קרנות נאמנות "כשרות" בלבד

צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי במיטב. רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות