מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים: "בישראל אין בועת נדל"ן יש בועה חברתית והשוק הפך לאגרסיבי"

"קשה לעמוד בשיטה המסורתית לפיה פועלות חברות הנדל"ן הגדולות, אנחנו ניגשים למכרזים בראשון לציון ומציעים 550 אלף שקל עבור קרקע ליחידת דיור אבל זזים בחוסר נוחות בכסא בגלל המחיר הגבוה שהצענו ובסוף המכרז נסגר במחיר של 720 אלף שקל עבור קרקע ליחידה. השוק הפך לאגרסיבי ולא ברור", כך אמר היום מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, גיל דקל, בכנס הנדל"ן של ארגון המי"ל שהתקיים בתל אביב.

דקל הוסיף, כי "מוניטין של חברת נדל"ן לא בונים ביומיים של מכירת דירות בפרויקט בתל אביב. מוניטין צריך לבנות במשך עשרות שנים ופרויקטים רבים שאתה מלווה מתחילתם ועד סופם. כשאנחנו משווקים שכונה אנחנו רוצים לראות את ההתפתחות שלה על ציר הזמן וגם מרוויחים יותר כאשר השוק עולה".

דקל התייחס לאפשרות שקיימת בישראל בועת נדל"ן ואמר, "אין בישראל בועת נדל"ן יש כאן בועה חברתית, השיווק הפך לאגרסיבי מאד"

היזם חנן מור שדיבר גם הוא בכנס התייחס לסוגיית התכנון בישראל, לדבריו, שר השיכון והמינהל עושים עבודת קודש ומנסים ככל יכולתם להוביל לפתרון אמיתי למצוקת הדיור, "החוק מגביל אותם מאחר והסמכות על מינהל התכנון היא על משרד הפנים. הבעיה היא בתכנון", אמר מור.

מור אמר כי ההתנהלות הנוכחית של הענף אינה תקינה, "המצב לא בסדר, מחיר הקרקע זינק מ-150 אלף שקל ל-350 אלף שקל. גם מחירי הבנייה עולים, מעמיסים על היזמים מסים, כל הרשויות חוגגות, מציפים אותנו בעלויות. חייבים לטפל בכל המרכיבים כי הכל מתגלגל לרוכשים" הוא אומר.

מור מעריך כי מחירי השכירות ימשיכו לעלות, "כולנו נרגיש תעוקה נפשית כי המצב יהפוך לקשה יותר. יש חוסר התאמה אמיתי בין הביקוש להיצע. למה צריך להוציא 1,800 יח"ד בבת אחת בשכונת אגמים ו-1,140 יח"ד בעיר ימים בנתניה? זה לא חכם, אלה דירות יקרות של מעל 2 מיליון שקל זה לא מוריד ביקושים. המונופול הוא בידיים של המדינה. יש ריבוי משרדים ואין סוף בירוקרטיה. ראשי ערים חוסמים היתרי בנייה, פרויקטים שלמים נתקעים ברמה המקומית ללא קשר לצרכים הלאומיים. גם בנושא המחקר אין גוף אחד ומחישובים שאני ערכתי הגעתי לתוצאות שונות לחלוטין מאלה שמפרסמים גופי המחקר", מסביר מור.

בנודע לפתרונות אומר מור, כי יש צורך בהצפת השוק בקרקעות במעגל השלישי ובישובים על כביש 6 או ישובים בצפון שממוצבים גבוה כמו כפר ורדים. פתרונות נוספים הם: תגמול ותמריצים לרשויות המקומיות והתחדשות עירונית, ומשרד אחד לפיתוח ולבנייה שישלוט בכל הגופים האחראים על הענף.

גיל גבע מנכ"ל חברת תדהר התייחס לקבוצות הרכישה ואמר כי בניגוד להרבה קולגות שלו הוא חושב שקבוצות הרכישה אינן טרנד חולף, "הן מהוות 4% מסך הדירות שנמכרות. זה מסמל תופעה של שינוי בהרגלי הצריכה שקשור ליכולת העברת מידע, לשיתוף של קהילות. השוק מתרחב ויש מקום לעוד מוצרים. הצטרפות לקבוצת רכישה כרוכה בלקיחת סיכון כדי להוזיל את המחיר וזה לגיטימי כל עוד הסיכון הוא מחושב ומנוהל נכון", הוא מסביר.

לדבריו, הקבוצות עברו מספר שלבים וכעת הן נמצאות עמוק בשלב ההתפכחות. "השלב הזה הגיע בעקבות בעיות רבות, הרבה קבוצות נמצאות במצב של חריגות תקציב עצומות שאנשים מתביישים לדבר עליהם, אני מדבר על חריגות של 20%-40%. אנשים כבולים בהסכמים שלא יכולים לצאת מהן, אין עמידה בלוחות הזמנים ויש בעיות באיכות התכנון.

הבנקים הפכו לרגולאטורים ולא מאשרים פרויקטים שאין להם "אבא" – מארגן אחראי שמלווה את הפרויקט. חייב להיות הגיון כלכלי והמודל של מארגני הקבוצות אינו הגיוני. לא יכול להיות שמארגן מרוויח כל כך הרבה כסף בתקופת זמן כל כך קצרה ובלי כל סיכון. אם משווים את הענף שלנו לשוק ההון מבינים את הפער. בשוק ההון הכל מבוקר החל מרכישת מניה בסכום של 10 אלף שקל, ואילו כשחותמים על הצטרפות לקבוצת רכישה בהיקף של מיליון שקל אין לכך כל בקרה", אומר גבע.