האם באמת צריך לכבות מכשירים אלקטרוניים בטיסות?

כל מי שטס אי פעם במטוס מסחרי מכיר את ההודעה הקבועה - קצת אחרי שהדיילים והטייסים מורים על חגירת חגורות הבטיחות לקראת המראה מגיעה ההודעה כי על הנוסעים לכבות כל מכשיר אלקטרוני שברשותם עד סיום הטיסה.

למרות זאת, יש נוסעים שבוחרים להתעלם מהבקשה כי נדמה להם שנגן ה-MP3 או קורא הספרים האלקטרוני שלהם לא נחשב. אם כן, נשאלת השאלה - האם באמת משנה אם המכשירים פועלים או מכובים?

התשובה, מסתבר, היא שלפעמים זה באמת משנה.

"זה עניין של חדשות טובות כנגד חדשות רעות", אומר דיוויד קרסון, מהנדס בחברת בואינג. מכשירים אלקטרוניים לא תמיד גורמים לבעיות, הוא אומר, "וזה דבר טוב. אבל מה שלא טוב זה שאנשים מניחים שהמכשירים לעולם לא יגרמו לבעיה".

אנשים בימינו נוהגים לקחת איתם מגוון מכשירים שונים לתוך מטוסים - טלפונים סלולריים, מחשבים, מכשירי GPS ועוד. רבים מהמכשירים הללו משדרים אות, וכולם יוצרים גלים אלקטרו-מגנטיים שבאופן תיאורטי יכולים לשבש את המערכות האלקטרוניות של המטוס. כמו כן, למטוסים ישנים יותר ייתכן ואין הגנה מספקת מול מכשירים חדשים, לדברי מהנדסים שונים.

"האם מדובר בתופעה מדאיגה?", שאל ביל שטראוס, מהנדס שחקר את השימושים שעושים נוסעים במכשירים אלקטרוניים לפני מספר שנים. "בהחלט", ענה.

מכשירים אלקטרוניים במטוס. סוג של רולטה? | צילום: shutterstock

מומחי בטיחות חושדים כי הפרעות אלקטרונים היו בין הגורמים לתאונות אוויריות בעבר, אך מדובר בהשערה שקשה להוכיח. דוגמא להתרסקות מטוס שנחשד כי שימוש בטלפון סלולרי היה אחד מגורמיה היא ההתרסקות בכרייסטצ'רץ', ניו זילנד, בשנת 2003. שמונה אנשים נהרגו כאשר המטוס התרסק אל האדמה בקרבת מסלול הנחיתה.

באותה טיסה, ידוע כי הטייס התקשר הביתה וכי השיחה נמשכה לאורך כל שלוש הדקות האחרונות של הטיסה. בדו"ח הסופי, קבעו חוקרי תאונות התחבורה של ניו זילנד כי "ייתכן והטלפון הסלולרי של הטייס גרם להצגת נתונים שגויים" במכשיר הניווט.

מאז שנת 2000 התקבלו לפחות 10 דיווחים של טייסים במערכת דיווחי בטיחות התעופה של ארה"ב, המנוהלת על ידי נאס"א. ב-2007 דיווח טייס על מקרה בו מכשירי הניווט במטוס הבואינג 737 שהטיס הפסיקו לעבוד לאחר ההמראה. לאחר שאחד הדיילים הורה לנוסע במטוס לכבות את מכשיר ה-GPS שברשותו, נפתרה הבעיה. "נתקלתי באותה בעיה בדיוק גם לפני 10 שנים, באותן נסיבות", כתב הטייס.

רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב טוענת כי קיימים סיכונים הקשורים להפרעות אלקטרו-מגנטיות, ועל כן היא אוסרת כליל את השימוש במכשירים אלקטרוניים בטיסות נמוכות בהן לטייסים יש פחות זמן לפתור בעיות אפשריות. מעבר לכך, כל חברת תעופה קובעת את הכללים בטיסותיה.

למרות הכל, נוסעים רבים אינם נשמעים להוראות הללו מסיבות שונות. דיוויד קרסון מבואינג מסביר כי "ההבדל בין המכשירים השונים נהיה מטושטש. יומנים אלקטרוניים שהם גם טלפונים סלולריים, טלפונים שהם נגני מוזיקה. מבחינת הצרכן הממוצע, קשה לדעת מה בדיוק המכשיר שבידו עושה".

יש נוסעים כמו ניקול רודריגז מלוס אנג'לס, אשר מודה כי היא מאזינה למוזיקה בטלפון הסלולרי שלה גם כשהיא אינה אמורה לעשות זאת. "מבחינתי, אני משערת שאין עם זה בעיה", היא אומרת. "כל המטוס מלא במכשירים אלקטרוניים שכל הזמן פועלים. איזה הבדל הטלפון הקטן שלי כבר יכול לעשות?".

התרסקות מטוס (אילוסטרציה) | צילום: shutterstock

אפילו דיילים ודיילות, שתפקידם לוודא כי הנוסעים ממלאים אחר הכללים, עשויים לעתים לפספס בעיות אפשריות, אומר דינקר מוקדם, מומחה לבטיחות בעבודה בארגון הדיילים האמריקאי. "אני לא חושב שרוב האנשים יודעים ששימוש באייפוד יכול לפגוע במטוס – אפילו בקרב קהילת הטייסים והדיילים", אומר מוקדם.

לא נעשו לאחרונה סקרים שבדקו באיזו תדירות נוהגים נוסעים להתעלם מהוראות הבטיחות המטוס ולהשתמש במכשירים השונים, אך לפני שבע שנים ביצע ביל שטראוס מחקר דומה כחלק מהדוקטורט שלו באוניברסיטת קרנגי מלון. שטראוס בדק במחקר את עוצמתם של אותות הנובעים ממכשירים סלולריים בטיסות וגילה כי רבים מהם נשארים פועלים. "יותר מפעם בדקה זיהיתי כי המכשירים שולחים אות לאדמה או לביצוע שיחה", הוא סיפר למגזין התעופה "אוויאוניקס" ב-2006.

בכירים בחברות תעופה שונות אומרים כי לפחות בזמן הקרוב אין בכוונתם להחמיר את המדיניות הננקטת בטיסות. "אנחנו מתחשבים ברצונם של הנוסעים שלנו", אמר טום הנדריקס, ראש מערך הבטיחות בארגון הסחר של חברות התעופה, "הנוסעים רוצים להשתמש במכשירים הללו".

ג'ון דארבו, יועץ בטחוני ובכיר לשעבר בחברת תעופה אשר היה חבר בקבוצה אשר ניסחה את הכללים בארגון התעופה הפדרלי של ארה"ב, אמר כי חברות התעופה לא יכולות לשלוט בנוסעים ולמנוע מהם להעלות מכשירים אלקטרוניים על המטוס. "האם זה מה שאתם מצפים מאיתנו לעשות?", הוא שאל. "זה אבסורד. מה שאנחנו צריכים לעשות זה להסביר להם מה קורה, לבקש את שיתוף הפעולה שלהם ולחזק את המטוסים".

לפני שהחליטו האם לאפשר לנוסעים להשתמש בטלפונים לפני ההמראה, חברות תעופה רבות ביצעו מבחנים על הקרקע על מנת לבדוק אם הטלפונים מפריעים למערכות. בחברת אמריקן איירליינס, אנשים השתמשו בטלפונים סלולריים על מטוסים שחנו בשדות תעופה שונים. "לא נמצאה הפרעה כלשהי במכשירי הטיסה על כל סוגי המטוסים", אמר טים סמית', דובר החברה.

כתוצאה מכך, אמריקן איירליינס החליטה, בדומה לרוב החברות האחרות, להרשות את השימוש בטלפונים על גבי המטוס לפני ההמראה ולאחר הנחיתה. "לא נתקלנו בבעיות שנבעו מהטלפונים על הקרקע מאז שהתחלנו לאפשר את השימוש", אמר סמית'.

למטוסים חדשים יותר יש הגנה מתוחכמת נגד הפרעות אלקטרו-מגנטיות, לכן רוב הדיווחים על בעיות מגיעים מדגמי מטוסים ישנים יחסית. "ההתפתחות הטכנולוגית של מכשירים אלחוטיים וניידים כל כך מהירה בימינו, שהיא משתנה כמעט כל שבוע", אמר דאג יוז, מהנדס אלקטרוני וחוקר בטיחות אווירית. "ההתפתחות במטוסים לוקחת, בהשוואה, 20 שנה".

למרות זאת, שטראוס טוען כי התיישנות המטוסים והמכשירים אינה נלקחת בחשבון. "המטוס מעוצב לפי מפרט מסוים, אך אף אחד לא חוזר אחורה לבדוק האם אותו מפרט עדיין טוב מספיק", הוא אמר. "ואז יש את המכשירים עליהם אין לנו שליטה - טלפון סלולרי שנפל או התקלקל, בטריה שמוציאה יותר קרינה משהיא אמורה ומערכות בקרה שיכולות להיות רגישות יותר להפרעות בגלל תקלה כזו או אחרת. אלה המקרים בהם נוצרת הפרעה. כל מה שצריך זה צירוף מקרים בעייתי שכזה על מנת שתיגרם תאונה אווירית".