אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עובדי כוח צילום: עמית שעל

עובדי כוח

התביעה הייצוגית התקדימית שאושרה החודש נגד קבלן שמירה הפיחה תקווה באלפי עובדים מנוצלים, ונותנת דחיפה לשורת תביעות שאולי ישנו את פני שוק עבודת הקבלן בישראל. מוסף כלכליסט ראיין את גיבורי המאבק

20.01.2011, 10:18 | עמיר קורץ

עמיחי אלרואי - אחרי 20 שנה הצליח להזיז את אגד

 

בשנות השמונים, אז עבד עמיחי אלרואי (67) כמבקר הפנים של חברת אגד, הוא גילה שסכומי עתק שהובטחו לקרן הפנסיה של גמלאי אגד פשוט אינם מגיעים. הוא מספר שהתריע שוב ושוב, עד שבסופו של דבר עשו באגד את הדבר ההגיוני והעבירו אותו מתפקידו לג'וב שבו לא יוכל להפריע: נהג הקו תל אביב־נתניה. אבל אלרואי, שידע שיום אחד גם הוא יהיה גמלאי של החברה, סירב לוותר: במשך שנים המשיך להציק לחברה, במכתבים ובפגישות עם כל גורם שהסכים לשמוע, על הבעיות שמצא.

עמיחי אלרואי, צילום: עמית שעל עמיחי אלרואי | צילום: עמית שעל עמיחי אלרואי, צילום: עמית שעל

לפני כחצי שנה הגיש לראשונה בקשה לתביעה ייצוגית בסכום של 2.78 מיליארד שקל נגד קרן הגמלאות של חברת אגד ונגד "עמיתים", המנהלת מטעם משרד האוצר את קרנות הפנסיה מאז שהולאמו על ידי המדינה. בתביעה טען כי במשך שנים אגד לא העבירה כספים לקרנות. "לא יכולתי לישון בלילה כשידעתי שאת החברים הכי טובים שלי, קשישים ומבוגרים, עשקו במשך שנים", הוא מספר.

ואכן, בעקבות התביעה הייצוגית החלו לזוז דברים: עמיתים, ממש בדקה ה־90 לפני שחלה התיישנות, הגישה לפני כמה חודשים תביעה נגד אגד, בדרישה שזו תשיב 2 מיליארד שקל לגמלאי החברה. "שנים שאני נלחם במערכת, אנשים חשבו שאני משוגע, נידו אותי, פיטרו אותי. אבל עכשיו מתחילים להבין שמה שטענתי כל השנים היה נכון. בזכותי אולי ייעשה פה צדק".

טגניה טלטש - אשת התחזוקה של בנק ישראל נלחמת

 

טגניה טלטש (45) עלתה לארץ ב־1989 מאתיופיה. במשך שנתיים עבדה בחברת כוח האדם שזכתה במכרז לניקיון בנק ישראל בירושלים. היא עבדה בשעות הערב, והיתה מנקה את המסדרונות שנגיד הבנק סטנלי פישר מתהלך בהם, מרוקנת את הפחים וממרקת את הרצפות. "יום אחד האחראי שלי בא אליי באמצע העבודה ואמר: 'את צריכה לעזוב, את לא מנקה טוב'. שאלתי למה, אבל הוא צעק עליי ופיטר אותי, והבהיר שלא אקבל לא מכתב פיטורים ולא פיצויים".

טגניה טלטש, צילום: עמית שעל טגניה טלטש | צילום: עמית שעל טגניה טלטש, צילום: עמית שעל

טלטש הגישה תביעה נגד הקבלן. במהרה התגלה שמלבד פיצויים, היא לא קיבלה גם את שאר התנאים הסוציאליים המגיעים לה לאורך התקופה, וכל זה, למרבה האבסורד, במהלך עבודתה בניקיון משרדי בנק ישראל. טלטש לא הסתפקה רק בתביעה אישית אלא גם ביקשה להכיר בתביעה כייצוגית. אם זו תתקבל, היא תחול על עוד אלפי מועסקים אצל אותו קבלן, מהגדולים בישראל.

"אני לא מוכנה שיסובבו אותי כמו גלגל", אומרת טלטש, שכיום עובדת דרך קבלן אחר - בבוקר בטיפול בקשישים ובערב בניקיון במשרדי קופ"ח כללית. "מנצלים אותנו כי אנחנו חלשים. לפעמים מורידים לנו שעות, לפעמים לא נותנים מה שצריך, ככה זה לכולנו. המאבק הזה לא קל לי, אני גרושה ואין לי ילדים, ואני לבד בכל הסיפור הזה. אני לא אגיד שאני לא מפחדת. אני צריכה לשלם שכר דירה ולחיות ואני עובדת קשה בשביל זה. אבל אני יודעת שזה חשוב".

משה שרעבי - המאבטח נאבק בשני מעסיקים במקביל

 

משה שרעבי (55) מראש העין הועסק במשך שנתיים דרך חברת שמירה כמאבטח בבתי ספר בפתח תקווה. "עבדתי שישה ימים בשבוע, תשע שעות ביום, וקיבלתי שכר מינימום", הוא מספר. "מדי פעם שאלתי את הבוס שלי למה אני לא מקבל ימי חופש והפרשות לפנסיה, והוא התחמק. הייתי בטוח שזה יסתדר בסוף, כי זה מה שאומר החוק, אבל עברה שנה וכלום לא קרה. כשהתלוננתי אצל המפקח הראשי הוא אמר לי שחבל על המאמץ, ושלא אקבל כלום".

שרעבי עזב את החברה והחליט להגיש תביעה ייצוגית. "אמרו לי שזה יימשך יותר זמן מהרגיל, אבל שאם אצליח זה יעזור לשאר העובדים", הוא אומר. "אם אני אשכח אותם מי יזכור?".

משה שרעבי, צילום: עמית שעל משה שרעבי | צילום: עמית שעל משה שרעבי, צילום: עמית שעל

שרעבי מצא עבודה בחברת שמירה אחרת, אך העבר שב לרדוף אותו. "פתאום קיבלתי טלפון מהמנהל של החברה החדשה, שדרש ממני להסיר את התביעה הייצוגית מהחברה הקודמת, אחרת אפוטר. הרגשתי שיש פה קליקה של כל החברות, ושכולם יחד מעבירים מידע מאחד לשני. זה גרם לי עוד יותר לחשוב שאסור לוותר וחייבים ללכת עד הסוף".

שרעבי הקליט את המעסיק החדש מאיים עליו, והגיש גם נגדו תביעה. בקרוב בית הדין לעבודה ייתן פסק דין לגבי תביעתו הייצוגית. "אני מרגיש שאני עושה את זה לא רק בשביל עצמי, אלא בשביל כל העובדים שדפקו אותם פה. לכן אני יודע שגם לא אשבר, לא משנה כמה יאיימו עליי", הוא אומר.

סרגיי סוטירין - השומר שחילק 4 מיליון שקל לעובדים

 

סרגיי סוטירין (51) עלה מרוסיה ב־1998 עם אשתו ושני ילדיו. שם הוא היה מורה לאנגלית. בישראל נאלץ לעבוד כשומר בסניף קופת חולים מכבי בראשון לציון, דרך חברת קבלן. הוא עבד שם כמעט שבע שנים. "שילמו לנו שכר מינימום, בלי נסיעות או שעות נוספות, אמרו לי שככה זה באבטחה. גם לא קיבלתי זכויות סוציאליות או פנסיה, לא ידעתי בדיוק מה מגיע לי. אבל עבדתי הרבה שעות, כ־200 בחודש".

כשסוטירין החליט לדרוש את שמגיע לו, זכה לתגובה מזלזלת מצד הבוס הישיר שלו. הוא פנה לקו לעובד שהפנה אותו לעו"ד גל ורם גורודיסקי. בעקבות התערבות משפטית הסכים המעסיק לשלם חלק מהכסף, אך התחמק מכך במשך חודשים. סוטירין הגיש תביעה חדשה - הפעם ייצוגית, בשם שאר העובדים בחברה.

סרגיי סוטירין, צילום: עמית שעל סרגיי סוטירין | צילום: עמית שעל סרגיי סוטירין, צילום: עמית שעל

באותה תקופה חברת השמירה החלה לעבור תהליך פירוק. בית המשפט אפשר למשרד עורכי הדין גורודיסקי לנהל משא ומתן מול המנהל המיוחד שמונה לחברה, ובעקבותיו נחתם הסכם פשרה שבו אושרה התובענה הייצוגית, והעובדים יוכלו לתבוע את כספם מביטוח לאומי. עד כה קיבלו 100 עובדים סכום כולל של 4 מיליון שקל. "סרגיי לא נשבר והמאבק שלו הצליח", אומר עו"ד גל גורודיסקי.

"למדתי שהבעלים של החברות האלה נעשים יותר חוצפנים לאורך זמן, כשהם רואים שמצליח להם", מסביר סוטירין. "מי שכבר אומר משהו עושה את זה בשקט ומפסיד. אני שמח שבחרתי בדרך השנייה".

רינה בלאושטיין - המנקה לא נשברת תחת הלחץ

 

רינה בלאושטיין (56) מבני ברק עלתה מרוסיה לפני כמעט 20 שנה. במשך שלוש שנים עבדה תחת קבלן ניקיון בסניף של ביטוח לאומי בבני ברק כמפקחת ניקיון. "עבדתי 11 וחצי שעות בכל יום בלי הפסקה, משבע בבוקר עד שש וחצי בערב, חמישה ימים, והרווחתי מינימום", היא מספרת.

ב־2008 זכה במכרז קבלן ניקיון חדש, ובלאושטיין ושאר עובדות הניקיון הושארו לעבוד במקום תחת הקבלן החדש. מנהל הסניף הסביר לעובדות שמגיעים להן פיצויי פיטורים, אלא שהקבלן הקודם לא הסכים לשלם. רינה ושאר עובדות הניקיון החליטו לצאת למאבק ולהגיש תביעה ייצוגית נגד הקבלן העוזב.

רינה בלאושטיין, צילום: עמית שעל רינה בלאושטיין | צילום: עמית שעל רינה בלאושטיין, צילום: עמית שעל

אלא שהמלחמה שלה רק החלה: שבועיים אחרי שהודיעה למעסיקה על כוונתה לתבוע, היא קיבלה לביתה מכתב הדורש ממנה לשלם 16 אלף שקל בגין עזיבת מקום העבודה ללא הודעה מוקדמת ואי־החזרת ביגוד, ובמכתב נטען גם שהיא צריכה להחזיר הוצאות נסיעה שניתנו לה. בתוך זמן קצר הגיעו גם המכתבים מההוצאה לפועל, וחשבון הבנק שלה עוקל. "התביעה של המעסיק שלה מצוצה מהאצבע", מסביר עורך דינה גל גורודיסקי, "כל המטרה היא להפעיל עליה לחץ בתקווה שתתקפל". "אני אלך עם זה עד הסוף", אומרת בלאושטיין. התיק שלה נמצא בימים אלה בשלבים המוקדמים בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. "אני פשוט רוצה לקבל את מה שמגיע לי", היא אומרת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות