צילום: אוראל כהן
קרנות הפרייבט אקוויטי: המשיח החדש של ההייטק הישראלי?
התכווצות ההשקעות של קרנות ההון סיכון יצרה מצוקה אמיתית בקרב חברות טכנולוגיה רבות, אולם כעת נראה שקרנות הפרייבט אקוויטי מסוגלות למלא את החסר. האם השקעת הענק בת 50 מיליון הדולר שהעניקה קרן סילברלייק לפריימסנס היתה רק יריית הפתיחה?
קרנות הפרייבט אקוויטי (Private Equity) מסתמנות כמושיע החדש של ענף ההייטק הישראלי, שנקלע למצוקה מימונית קשה על רקע הירידה המתמשכת בהיקף ההשקעות בתעשיית ההון סיכון. שורה של רכישות שביצעו בחודשים האחרונים הקרנות הופכות אותן לשחקניות מרכזיות בענף ההייטק, ולפי כל ההערכות בענף, משקלן רק צפוי לגדול בשנה הקרובה.
קרנות הפרייבט אקוויטי הן קרנות הון פרטיות שהולכות על בטוח ומשקיעות סכומי ענק בעסקים בעלי מכפילי סיכון נמוכים. כותרות העיתונאים בתקופה האחרונה משקפות את מגמת ההתרחבות: פריימסנס, שהשלימה סבב גיוס של 50 מיליון דולר מקרן הפרייבט אקוויטי סילברלייק, סימנה את הכיוון. שמותיהן של קרנות כמו פלטינום, פרנסיסקו פרטנרס וקרלייל נכרכים ברכישת נכסי צאן ברזל של ההייטק הישראלי כמו קומברס, ורינט ונס טכנולוגיות.
בנוסף, הקרן האמריקאית הגדולה באטרי, מבעלי המניות המרכזיים בגרופון, חיזקה בשנה האחרונה את נוכחותה בארץ עם העתקות מגוריו לישראל של השותף הבכיר שלה, סקוט טובין, בכוונה לבצע עסקאות פרייבט אקוויטי מקומיות.
במקום לרכוש שליטה - משקיעים בצמיחה
עסקאות הפרייבט אקוויטי בישראל היו ברובן מסוג Buyout - עסקאות שבהן רוכשת הקרן חברה שלמה או את מרבית השליטה בה, לרוב חברה שהמשקיעים המקוריים נואשו ממנה או שנקלעה לצרות. בדרך זו הצליחו קבוצת יוצאי אמדוקס בשיתוף קרן פימי לרכוש אחזקות בריטליקס, כך השתלט שלמה דוברת וחבריו לקרן כרמל על לומניס ו־ECI. קרן פורטיסימו השתלטה על נור מקרופרינטרס, וקרן גריילוק השתלטה על פרסייס.
אלא שבהשקעות הפרייבט אקוויטי בשנה הקרובה בישראל צפוי להתחזק מעמדן של השקעות הצמיחה (Growth Equity). הסיבה: צימאון עצום של חברות בשלב הצמיחה, שזקוקות לכסף כדי להגדיל את מכירותיהן. השקעות אלו מאופיינות בהשקעת סכומים נמוכים יותר בשלבים מוקדמים יחסית של חברות הייטק, ולרוב אינן מקנות לקרן הרוכשת שליטה מוחלטת.
"כמות החברות הישראליות שזמינות להשקעת Buyout היא מצומצמת", מסביר את המגמה הראל בית און, מייסד-שותף של קבוצת ויולה ומייסד ויולה פרייבט אקוויטי. "אלה שזמינות הן ציבוריות או שפשוט מצבן טוב, אך אז הן לא יעניינו משקיעי פרייבט אקוויטי שמחפשים תשואות גבוהות יותר מאלה שמנפקות החברות הציבוריות".
"בעוד שקרנות ההון סיכון משקיעות ברעיונות ומצפות להחזרים של פי 10 או אפילו 100 על הכסף שלהן, קרנות הפרייבט אקוויטי משקיעות בעסקים קיימים, מעוטי סיכון, אך מצפות להחזרים מתונים יותר, בדרך כלל של פי 3-5 על הכסף, אז גם הסיכויים לתמותה של חברה נמוכים הרבה יותר".
500 חברות שמתקשות לגייס כסף ולצמוח
ב־1993 בית און ושלמה דוברת הנפיקו יחד בנאסד"ק את טכנומטיקס, חברת תוכנה צעירה שנהפכה לסיפור הצלחה. שנות התשעים העליזות אפשרו גם לחברה כמו טכנומטיקס, שהכניסה אז פחות מ-20 מיליון דולר בשנה, לצאת להנפקה מלאה ואפילו מוצלחת. אבל ימים אלה חלפו ואינם. יזם של חברה בסדר גודל דומה שיבקש לצאת להנפקה יזכה לגיחוך ממשקיעיו, היות שהנאסד"ק סגור לחברות שמכניסות פחות מ-100 מיליון דולר.
בדיקה שערכו בחודשים האחרונים בית און ודוברת גילתה כי בישראל קיימות כ-500 חברות הייטק שמכניסות מעל 20 מיליון דולר בשנה, יותר משהכניסה טכנומטיקס בימי ההנפקה שלה, אך הנאסד"ק חסום בפניהן.
מצוקת המימון שבה נמצאות חברות אלה הופכת מהותית יותר כשמוסיפים לכך את הירידה בהון הראשוני שמשקיעות קרנות ההון סיכון. הון זה ירד מממוצע שנתי של 1.5 מיליארד דולר עד 2008 ל-1.2 מיליארד ב-2010 לפי הערכת חברת המחקר IVC, או ל-800 מיליון לפי הערכת פירמת PwC. "זה עולם שבו גם חברות שמוכרות במיליוני דולרים מתקשות לגייס כסף", אומר בית און.
זו בדיוק הנישה שאליה נכנסים בית און מקרן ויולה ועמיתיו לשוק קרנות הפרייבט אקוויטי. ב-2008 חבר בית און לאסנת רונן, יונתן קולבר וסמי תותח להקמת קרן ויולה פרייבט אקוויטי, קרן לא גדולה במיוחד, שגייסה 150 מיליון דולר להשקעות צמיחה. עד השבוע שעבר, עת נודע על השקעת הענק בת 50 מיליון הדולר של קרן סילברלייק בחברת פריימסנס, היתה ויולה הקרן היחידה בתחום זה בישראל עם אוריינטציה להשקעות הייטק.
"יש בארץ שכבה שלמה של חברות שלא מקבלות מענה מימוני מתאים, ובכל סיטואציה אחרת היו מצליחות לגייס", אומר ל"כלכליסט" יודה דורון, נציג סילברלייק בישראל ולשעבר בכיר בטקסס אינסטרומנטס. דורון מביא כדוגמה את חברת מסכי המגע הישראלית אנטריג ואת אמימון מהרצליה, שפיתחה תקן להעברה אלחוטית של שידורי טלוויזיה.
חברות אלה נמצאות, לדבריו, בקטגוריה דומה לזו של פריימסנס - חברות בוגרות יחסית הזקוקות להשקעה גדולה - ואולי אף רומז להשקעה פוטנציאלית. "סילברלייק היא סנונית ראשונה של קרנות פרייבט אקוויטי זרות שמזהות כאן שוק טכנולוגי צומח, אך כזה שצמא למימון שקשה למצוא במקומות שפעם הוא היה בהם. אני צופה שנראה עוד כמה השקעות כאלה במהלך השנה, בין אם מצד סילברלייק או מכיוונן של קרנות אחרות".
דורון משווה את המצב היום בשוק הפרייבט אקוויטי בישראל לתחילתו של ענף ההון סיכון בשנות התשעים בישראל. "ישנם שחקנים, רובם אמריקאים, שמזהים רק לאחרונה את ענף ההייטק הישראלי ומגיעים אליו, מי ברמת מחויבות גבוהה יותר, ומי ברמה האופורטוניסטית לעסקה ספציפית", הוא אומר.
"פרייבט אקוויטי מתאים למוסדיים"
אלא שגם כאן, כמו בענף ההון סיכון, המשקיעים המוסדיים הישראלים, דוגמת חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, אינם משתתפים במשחק, ומותירים את הזירה למוסדיים האמריקאים. קרנות הפרייבט אקוויטי הישראליות דוגמת אייפקס, פימי וסקיי ממעטות להשקיע בחברות הייטק.
אייפקס חיסלה בחודש שעבר את כל אחזקות ההייטק שלה, ופימי הפכה למעורבת רק לאחרונה ברכישת השליטה בריטליקס, אך נמנעת מהשקעות צמיחה. אפילו פורטיסמו של איש ההייטק יובל כהן, שכיהן בתפקידים בכירים ב־DSPG והיה שותף בקרן ההייטק JVP, ממעט להשקיע בהייטק, למעט רכישת נור והשקעות בטלרד, קדנט ואמבלייז.
"השקעות בהייטק דורשות התמחות", מסביר בית און, "וקרנות כלליות המשקיעות במגוון תחומים לא נוטות להשקיע בהייטק, שדורש ידע ספציפי שקשה למצוא במוסדות פיננסיים. נכון לעכשיו, אינני רואה קרנות ישראליות נוספות נכנסות לתחום השקעות הצמיחה".
ממשלת ישראל ניסתה לעודד את המשקיעים המוסדיים להשקיע בהייטק, אך עשתה זאת באמצעות מתן רשת ביטחון של 200 מיליון שקל, שתינתן רק להשקעות בקרנות הון סיכון - כלומר להשקעות שיופנו לתמיכה בחברות צעירות. בית און דורש מהממשלה לתמוך גם בקרנות הפרייבט אקוויטי שלוקחות חלק גם במימון חברות בוגרות יותר.
"חברות בשלב הצמיחה, שמוכרות בעשרות מיליוני דולרים ומתרחבות בקצב של עשרות אחוזים בשנה, יוצרות אפקט סביבתי גדול יותר על הכלכלה מחברות בשלב המוקדם. זה קורה כי קצב הגידול שלהן בתעסוקה וביצוא גבוה יותר", הוא אומר.
בית און סבור שעידוד המשקיעים המוסדיים להשקיע בפרייבט אקוויטי עשוי להיות אטרקטיבי יותר עבורם מהשקעה בהון סיכון. לדבריו, "פרופיל הסיכון של קרנות הפרייבט אקוויטי נמוך יותר ומתאים יותר לרמת הסיכון ולגודל ההשקעות של הגופים המוסדיים".
2 תגובות לכתיבת תגובה