דו"ח טכנולוגי: כשאפל שותקת

כת המנכ"ל הנעלם

סטיב ג'ובס יצא שוב בהודעה עמומה מאוד על חופשת המחלה שהוא לוקח, ועולם הטכנולוגיה כמרקחה. סטיב ג'ובס, יותר מכל מנכ"ל אחר, הוא דמות קאלט, מנהיג כת, שבנה את החברה שלו לפי מידותיו האישיות, עד שאין לדעת איך היא תתמודד עם לכתו.

התשובה ההגיונית צריכה להיות "כרגיל". יש לאפל צוות עיצוב מרשים, צוות שיווק מהטובים בעולם, ואומרים שאפילו צוותי פיתוח והנדסה. הם אמורים להיות מסוגלים לפתח מוצרים בעצמם. בניגוד לאגדות, סטיב ג'ובס לא מפתח מכשיר חדש תוך ישיבה בתנוחת לוטוס על הר טיבטי קירח. איך באמת בונים אותם בסדנאות היזע של פוקסקון כבר כולנו יודעים. אבל אפל, יותר מכל חברה אחרת, בנתה את עצמה על מסתורין, ועל באזז שניזון ממנו. ומסתורין לא מסתדר טוב עם אור שמש.

ואור השמש חודר. בניגוד למה שהתרחש בחופשת המחלה הקודמת, הפעם אפל לא מנסה לטעון שג'ובס סובל מאיזה וירוס או שפעת. כנראה שכבר אין טעם: המגזין פורצ'ן פירסם, במהלך שנוי במחלוקת מבחינה אתית, שג'ובס סובל מחזרה של סרטן הלבלב שלו, ובין השאר עבר טיפולים מחוץ לארה"ב. המידע הגיע לפורצ'ן מדירקטור של אפל בתנאי שלא יפורסם – אבל מאחר שהדירקטור, ג'רי יורק, כבר מת, במגזין אומרים שהם כבר לא כבולים להסכם.

אפל היא חברה ציבורית, לא הצעצוע של ג'ובס. הדירקטורים שלה חייבים לציבור מידע, ובעבר כבר נטען נגדם שבכך שהסכימו עם מופע השתיקה של ג'ובס, הם מעלו בתפקידם. עכשיו יש קבוצה של משקיעים, שדורשת מהחברה להצהיר בגלוי על תכניות הירושה שלה לימים שלאחר ג'ובס: מי יחליף אותו, ובאילו תנאים. היא העלתה את הנושא להצבעה בישיבת בעלי המניות הבאה של אפל, שתיערך במרץ. חבר המנהלים של הכת, כמובן, קורא למשקיעים שלא לקבל את ההצעה.

הפיראטים (חלקית) בשלטון

 

נראה שהמהומות בתוניסיה שוככות באיטיות, והממשלה הזמנית מצליחה לבסס את אחיזתה בשלטון. אף אחד לא יודע מה יהיו תוצאות הבחירות והשלכותיהן, ויכול לערוב לכך שגורמים חשוכים למיניהם לא יתפסו את השלטון. אבל בינתיים, נראים שם סממנים מעודדים.

אחד השרים הצעירים ביותר בממשלה הזמנית הוא סלים עממו, בלוגר וכותב טוויטר, שהיה מהפעילים להפלת הרודן בן עלי. הוא מונה בימים האחרונים ל"מזכיר המדינה לענייני ספורט וצעירים". לא ברור אם מדובר בתפקיד של שר בקבינט, או בתפקיד של סגן שר – כל העסק קצת מעורפל – אבל אין ספק שזה מהלך מהיר מאוד מבחינת עממו, שרק לפני חודש נעצר על ידי המשטרה החשאית בשל פעילותו נגד המשטר.

עממו מגדיר את עצמו כפעיל לחופש רשת, והוא חבר במפלגת הפיראטים – כך שאפשר לומר, בזהירות, שטוניסיה החדשה היא המדינה הראשונה בעולם שמכירה בפיראט כשר. העימותים בינו ובין הממסד הישן היו מיידיים: הם דרשו שהוא ילבש עניבה.

בנימה רצינית יותר, עממו מציג טענה שיש לה בסיס: לדבריו, השיטה היחידה שבה הממשלה החדשה תוכל לזכות בלגיטימיות היא באמצעות שקיפות וחופש מידע מוחלטים. רק כך אפשר להחזיר למדינה שהרגע השתחררה מעריצות אמון מסוים בשלטון. עממו התבקש להצטרף לממשלה מיד עם שחרורו מהכלא. הוא הסכים, לדבריו, כדי לקדם את תוניסיה לעידן חופשי יותר.

והמדינה עושה צעדים בכיוון: היא הפסיקה לחסום את יוטיוב ופייסבוק, ועכשיו הגישה אליהם מהירה יותר. פרט לעממו, שוחררו עוד בלוגר ועיתונאי שהוחזקו במאסר. עד לאחרונה עמדה תוניסיה במקום הרביעי ברשימת המדינות המסוכנות לבלוגרים, אחרי סין, איראן ומצרים. נקווה שעכשיו המצב הזה ישתנה.

ועכשיו בואו נשפוך על ההתלהבות קצת מים קרים.

גוגל יכולה? סין גם

עלייתה של הרשת כרוכה באמונה הנאיבית שהיא תשנה את העולם, ולטובה, באמצעות הפצת חופש. זה לפעמים נכון, אבל לעיתים קרובות מאוד לא. מנכ"ל גוגל, אריק "המצמרר" שמידט, עשה את הטעות הקלאסית שלו לאחרונה - פתח את הפה בנוכחות מיקרופון -  ואמר שסין לא תצליח לצנזר "מיליארד מכשירי סלולר שרוצים לתקשר ביניהם".

וזו, כפי שכותב יבגני מורוזוב במאמר קודר במיוחד, שגיאה. אנחנו חושבים על צנזורה כעל "חומת אש גדולה": מחסום שמונע גישה לרשת בצורה ברוטלית וטיפשה. אבל, הוא אומר, סין ודיקטטורות אחרות לא צריכות לפעול בצורה בוטה ומטומטמת כל כך, והן עוברות להתגונן בדרך מעודנת יותר.

אחרי הכל, מזכיר לנו מורוזוב, ההצהרה של שמידט מתעלמת ממה שהחברה שלו עושה: גוגל מתקיימת משום שהיא מסוגלת לפלח מיליארדי מקורות תוכן, מסלולרים ועד לחשבונות מייל, ולהתאים להם פרסומות במידה רבה של דייקנות. אם גוגל מסוגלת לבצע את הפילוח הזה, באמצעות מעקב אחרי הרגלי הגלישה של המשתמש, אין שום סיבה להניח שסין לא תהיה מסוגלת לבצע את אותו הפילוח, למטרותיה שלה כמובן.

אתה גולש לאתרים פיננסיים? אין בעיה, סע לשלום ומי ייתן שתכניס לנו יותר מיסים. אתה חבר של בלוגר דיסידנט? זה כבר סיפור אחר. צפה שספקית הרשת שלך תנתק אותך בהקדם. וכן, אריק, הממשלה מסוגלת לאתר משתמשי סלולר ספציפיים, וגם לקרוא את הודעות ה-SMS שלהם. טכנולוגיית המידע היא כלי, ואפשר לעשות בו שימוש לכל כיוון, גם כדי לקדם דיקטטורה.

הסמארטפון ישלם על הקפה

 

על חברת סטארבקס אמרו דברים שליליים רבים. באופן אישי הייתי מסתפק בציון העובדה שהרשת מעמידה פנים שהיא מוכרת קפה. אבל לפחות בתחום אחד היא אכן מתקדמת: זה של הארנק האלקטרוני.

בחודשים האחרונים ניסתה החברה שיטת תשלום חדשה במספר מוקדים, וכעת היא מפיצה אותה ל-6,800 מסניפיה בארה"ב. השיטה פשוטה: משתמשי אייפון ובלקברי מתבקשים להתקין אפליקציה על הסמארטפון שלהם, שמציג ברקוד שנסרק כאשר המכשיר מושט לעבר הקופה, ומחייב את הלקוח אוטומטית. כדי שזה יעבוד המשתמש צריך להיות חבר במועדון סטארבקס, אבל נראה שהשיטה החדשה תופסת כאש בשדה קוצים.

בסטארבקס טוענים שבכך הם הפכו לחברה הגדולה ביותר בתחום התשלומים הסלולריים: לדבריהם, כשליש מהלקוחות שלהם מצוידים בסמארטפונים, ו-75% מתוכם משתמשים באייפון או בבלקברי. החברה עובדת גם על אפליקציית אנדרואיד, אם כי לא ברור מתי היא תגיע.

קצרצרים

המנכ"ל בפועל של אפל, טים קוק, היה שחצן כהרגלו כאשר דיווח על הכנסות אפל אמש, והצהיר שטאבלטים מבוססי אנדרואיד הם "ביזאריים". תזכורת: כבר ברבעון השלישי של 2010 טאבלטים שאינם של אפל תפסו נתח שוק של יותר מ-12%, וערימה של כאלה (רבים מהם מבוססי אנדרואיד) עומדת להגיע ב-2011. כך שיש סיכוי לא רע שהאמירה הזו של קוק תזכה לגורל דומה לאמירה של סטיב ג'ובס, שלפיה אפל לא יודעת לייצר מחשב שעולה פחות מ-500 דולר: משהו שאפל תעדיף שכולם ישכחו.

פייסבוק עשתה אתמול את תרגיל השני-צעדים-קדימה-אחד-אחורה שלה: בעקבות הזעם על כך שהיא חושפת את פרטי הסלולר וכתובות המגורים של המשתמשים למפרסמים, היא הודיעה שהיא מקפיאה את השטיק החדש. הקטץ': הוא יחזור בעוד כמה שבועות, רק עם אזהרה משופצרת. ואז, מאחר ואלה כבר יהיו חדשות ישנות, אף אחד לא ישים לב. האסטרטגיה של מארק צוקרברג, להמיר את הפרטיות שלנו בכסף בחשבון הבנק שלו, תעשה עוד צעד קדימה.

אופס: מברק של ויקיליקס חשף שמנכ"ל חברה גרמנית לייצור לוויינים אמר שתוכנית גליליאו של האיחוד האירופי, שאמורה להחליף את ה-GPS, היא חסרת כל טעם, ואין כל סיבה להוצאה הכספית המזעזעת הנלווית. אז למה בכל זאת האיחוד האירופי אישר את התכנית המגלומנית? לדברי המנכ"ל, ברי שמוטני, משום שהתעשיה הצבאית הצרפתית צריכה לחיות ממשהו. בעקבות פרסום הידיעה, פוטר שמוטני בזריזות מרשימה. העובדה שהוא האשים את צרפת בריגול תעשייתי שלעומתו רוסיה וסין נראות כמו ילדות תמימות כנראה לא עזרה לו.

אם אתם רוצים לתבוע את החברה שלכם, ומנהלים התכתבות עם עוכר דין בנושא, רצוי שתעשו את זה – דה! – מחשבון מייל פרטי ולא מזה של החברה. בית משפט לערעורים בקליפורניה קבע כי במייל של החברה אין לעובד זכות לצפות לפרטיות, ולא חל עליו חסיון עו"ד-לקוח, במיוחד כאשר אלה מלכתחילה תנאי השימוש של המייל.

ובחדשות משפטיות אחרות לאחינו הגרים בארה"ב – אם חשבתם שחשבון הפייסבוק שלכם חשוף רק למשובותיו של מארק צוקרברג, חשבו שוב. תובע מחוזי כלשהו דורש לחשוף את חשבונות הפייסבוק של מועמדים לתפקיד מושבעים, כדי שאפשר יהיה לאמוד את התאמתם לתפקיד. כמובן, הגיונית אין שום סיבה לעצור שם, ועל בסיס אותו עיקרון יש לדרוש מהמושבע העתידי לחשוף את כל היסטוריית הגלישה שלו. אבל איכשהו, זה כנראה לא יקרה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"