אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם המגזר השלישי יציל את החינוך בישראל צילום: עמית שעל

האם המגזר השלישי יציל את החינוך בישראל

היזם האמריקאי סם כץ, שייסד את עמותת YRF לתגבור לימודי הליבה בפריפריה, מספר בראיון ל"כלכליסט" למה "אומת ההייטק" מפגרת בחינוך אחר המדינות המפותחות, מדוע תוכנית "אופק חדש" נידונה לכישלון, וכמה פשוט ולא יקר לשפר את המצב

19.01.2011, 13:39 | רויטל חובל

כשסם כץ, יזם ופילנתרופ יהודי אמריקאי, פותח את עיתוני הבוקר בישראל, הוא משפשף את העיניים מתחושת הדז'ה־וו שמכה בו. התוצאות הנמוכות של תלמידי חטיבות הביניים במבחני פיז"ה, שהציבו את ישראל במקום ה־41 מתוך 60 מדינות, מדאיגות ומביכות, אך לא מפתיעות אותו. כבר 20 שנה שכץ משקיע בעמותת YRF (Youth Renewal Fund), שמנסה לתת הזדמנות שווה לילדים בפריפריה, על ידי הקמת מרכזים ללימוד נושאי הליבה.

בראיון ל"כלכליסט" אומר כץ כי תוצאות מבחני פיז"ה הן "אסון", וכי הן משקפות את "הפערים בסדרי העדיפויות של המדינות השונות. הסטטיסטיקה שלפיה רק 15%–20% מבוגרי התיכון הולכים לאוניברסיטה מראה כמה המצב גרוע, ומה שמדהים הוא שהכתבה שאני קורא היום בעיתון היא למעשה כמעט אותה כתבה שקראתי לפני 20 שנה".

אך תעשיית ההייטק הוכיחה את עצמה על אף החינוך המיושן.

"הצלחת ההייטק הישראלי אינה דוגמה למערכת חינוך טובה. צריך לזכור שההייטק נהנה גם מהכישרונות של העלייה הרוסית, והצבא מקנה המון מיומנות. כבר היום יש מחסור בפיזיקאים וצריך לטפל בדורות החדשים. כשהקמנו את YRF היו 250 אלף מתחת לקו העוני, היום יש 750 אלף מתחת לקו העוני. המצב רק הולך ומחמיר".

מה הסיבה למצב הזה, לדעתך?

"זאת שאלה של סדר עדיפויות. בישראל יש מציאות שבה צריכים להילחם בבעיות ביטחוניות. זה מצב לא שגרתי במדינות המערביות וזה יוצר קונפליקט. מצד שני, חינוך זה לא רק שאלה של כסף. הממשלה בוחרת להעביר כספים לדברים שאינם מהותיים לטווח ארוך, ומעדיפה לרכז מאמץ בטווח הקצר כדי לשמור על הקואליציה שלה".

המצב הביטחוני הוא תירוץ למצבה של מערכת החינוך ולהישגים הירודים?

"אני לא יודע אם זה תירוץ, אבל זו המציאות. ישראל אמנם נהפכה למעצמה כלכלית, מעין מיני־סינגפור, אבל במקביל נוצרו פערים גדולים בחתך הסוציו־אקונומי. עם כל ההצלחה הכלכלית הזאת, צריך שתהיה אחריות לייצור הזדמנויות כאלה לכל האוכלוסייה. ישראל אינה צריכה את האמריקאים שיגידו לה לתקן את מערכת החינוך שלה".

סם כץ. החל את דרכו כאנליסט ורק לאחרונה נהפך ליזם פרטי, צילום: עמית שעל סם כץ. החל את דרכו כאנליסט ורק לאחרונה נהפך ליזם פרטי | צילום: עמית שעל סם כץ. החל את דרכו כאנליסט ורק לאחרונה נהפך ליזם פרטי, צילום: עמית שעל

 

המטרה: ליצור דור חדש

בשבוע שעבר חנך כץ מרכז ללימודי אנגלית ברמלה, בהשקעה של מיליון דולר שנאספו מתרומות. כ־30 פרויקטים כאלה כבר קמו, ב־45 בתי ספר בפריפריה, ביישובים דוגמת עפולה, לוד, גן יבנה, טירת הכרמל ואשדוד. במרכזים אלה נהנות כיתות שלמות של תלמידים מכל הגילים משעות תגבור באנגלית, מתמטיקה, מדעים ולשון. השיטה היא קבוצות לימוד קטנות, יחס אישי לכל תלמיד ושעות נוספות של למידה. במלים אחרות, כל מה שמערכת החינוך הציבורית אינה מעניקה.

אחרי 20 שנות פעילות, בעמותה מתגאים בסטטיסטיקה: 80% מבוגרי שכבה י"ב בפרויקטים השונים זכאים לתעודת בגרות, לעומת 45% בממוצע הארצי. 60% מבוגרי הפרויקטים של YRF ממשיכים ללימודים אקדמיים, לעומת 17% בממוצע הארצי. ב־20 שנותיה סייעה העמותה ל־80 אלף ילדים.

על המרכז החדש ברמלה אומר כץ: "המטרה היא לייצר דור חדש של 2,000 ילדים שאנגלית תהיה השפה הראשונה שלהם. זה לא תחליף לבית ספר, אבל אפילו במערכת החינוך ברמלה הבינו שעדיף שהם ילמדו אנגלית אצלנו. אין לנו כוונה להחליף את המערכת הקיימת, אלא להשביח אותה, בעיקר באזורים שבהם הפוטנציאל גבוה אבל ידם של ההורים אינה משגת.

"יש הרבה סיפורי הצלחה של ילדים שבלי הליווי של העמותה לא היו מגיעים ללימודים באוניברסיטה. רק בשבוע שעבר התקשרה אלי בוסנה, שעלתה לישראל בגיל 5 מאתיופיה עם שמונת אחיה והצטרפה לפרויקט בכיתה ב', בלוד. הוריה אינם מדברים עברית, אבל היא חדורת אמביציה ואמונה. היום היא סיימה את לימודי הרפואה שלה והיא מחפשת בית חולים להתמחות בו".

עמותת YRF נוסדה ב־1991, אז נהנו מפעילותה 100 תלמידים. בשנה האחרונה העניקה העמותה סיוע ל־6,000 תלמידים. כשהחליט כץ לייסד את YRF הוא היה בן 23 — צעד לא שגרתי לבחור צעיר שחי באמריקה הכל־יכולה. "אני לא קונפורמיסט. התמזל מזלי שהייתי במקום שבו אני יכול להחזיר לקהילה ולא אהבתי את החלופות בארה"ב. אני וחבריי רצינו לייסד מקום שיתמקד בחינוך.

תלמידים בישראל (ארכיון), צילום: טל שחר תלמידים בישראל (ארכיון) | צילום: טל שחר תלמידים בישראל (ארכיון), צילום: טל שחר

"זה לא שהחינוך בארה"ב הוא מודל לחיקוי, אבל הצלחה מתחילה קודם כל מחינוך. במקום שבו גדלתי בברוקלין חינכו אותי לתת בחזרה, וישראל מאוד חשובה לי. רצינו להקים ארגון משלנו ששונה מהמסורתיים, וחינוך בישראל היה משהו שכולנו הסכמנו עליו. מהר מאוד הבחנו כמה דלה מערכת החינוך, אפילו באותם ימים".

חינוך לא אמור להיות באחריות הממשלה?

"זו אכן צריכה להיות אחריות הממשלה, אבל זה לא העולם האמיתי, בואי נהיה מציאותיים. האידיאל הוא שהממשלה תיקח את האחריות כי לה יש היכולת הכי גדולה להשפיע. אנשים שהולכים לפוליטיקה באים עם רעיונות טובים ואחר כך עושים מפנה ומעדיפים להתרכז בעוצמה שלהם. דוגמה לכך היא שאף נציג ממשרד החינוך לא הגיע לאירוע החנוכה של המרכז החדש ברמלה. היו להם תירוצים שונים, אבל העובדה היא שבמשך שמונה חודשים הם מתעלמים מאיתנו".

שר החינוך, גדעון סער, צילום: מיכאל קרמר שר החינוך, גדעון סער | צילום: מיכאל קרמר שר החינוך, גדעון סער, צילום: מיכאל קרמר
כסף הוא תירוץ

לכץ יש משנה סדורה על היתרונות של פעילות פילנתרופית בתחום החינוך: "היתרון בחינוך, בניגוד לרווחה, הוא שעם מעט כסף אפשר לשנות חיים של ילדים. חינוך זה לא הקמה של בית חולים או ניתוחים יקרים, זה באמת מאוד פשוט: כיתות בגודל הנכון, הכשרה של מורים והשקעה פרטית בתלמידים. פשוט לתת להם הזדמנות. הבעיה היא שהממשלה אינה מספיק ערה ואינה עושה מאמץ לבחון מה דרוש כדי לחולל שינוי במערכת החינוך. היא משתמשת בשמות מפוצצים כמו 'יום חינוך ארוך', 'אופק חדש'... משהו לא בסדר קורה פה".

מה דעתך על "אופק חדש"?

"ההגדרה המילונית של טיפשות היא לעשות את אותו דבר באותו אופן, או שזה סתם אי־שפיות. תוכנית אופק חדש מעניקה העלאת שכר למורים, אבל איך זה יכוון להצלחה? ההיסטוריה מלמדת שזה ייכשל. בישראל לא מבינים את החשיבות של שעות תגבור. יש ספר ששואל למה ביל גייטס הוא כזה מצליח. התשובה היא כי הוא ואחרים עשו אותו דבר במשך שעות וכך הם רכשו מיומנות ומומחיות. ובעניין הזה 'אופק חדש' מפספס את הנקודה, כי לתלמידים אין שעות נוספות".

אך אולי המורים חסרי מוטיבציה בגלל השכר העלוב?

"כסף זה תירוץ. הבעיה היא שהמורים עובדים בתת־תנאים עם 30–40 תלמידים בכיתה. אין התייחסות אמיתית אליהם, מזלזלים בהם, לא מכבדים אותם. אף אחד לא הולך להיות מורה כי הוא חושב שזה רווחי ומשתלם, אלא כי יש לו מטרה לשפר חיי תלמידים. אבל אם אני מסתכל על טבלאות השכר בחברות עסקיות שאני משקיע בהן, אני רואה שמשלמים יותר למי שהוא בעל השפעה גדולה יותר. אם כך, מורה משפיע צריך לתגמל, לתת לו בונוסים ואחריות. לא סתם לשלם מבלי להתחשב במעמד ובכישרון".

חינוך גמיש יותר

YRF ממומנת מכספי תרומות של אנשי עסקים אמריקאים וישראלים. כץ עצמו הוא יזם, שותף ומנכ"ל של קרן ההשקעות הפרטית האמריקאית TZP, המתמחה בהשקעות בחברות בתחום הצרכנות והעסקים בארה"ב. הוא גדל בבית מהמעמד הבינוני, בן לשני מורים, שבחר ללמוד כלכלה ולנסות את דרכו בעולם העסקים. בתחילת הדרך עבד כאנליסט בדרקסל בורנהם, ובהמשך שימש אחראי המיזוגים והרכישות בחברת הנסיעות והנדל"ן האמריקאית סנדנט, עד שנהפך ליזם פרטי לפני כשלוש שנים. העובדה שהוא איש עסקים שהקים עמותה משכנעת אנשי עסקים אחרים להתעניין ולרשום לו את הצ'ק. כץ גייס את מנכ"ל קרן מרקסטון בישראל רון לובש כיו"ר העמותה, ואת מנכ"ל פלאפון גיל שרון כחבר בוועד המנהל. בזכות שרון הפכה פלאפון לתורמת הגדולה ביותר של העמותה.

"אפשר לעשות שינוי בצורה פשוטה וזה באמת לא עולה הרבה. אם אתה משקיע 100 אלף דולר זה מספיק לתגבור של 5 שעות ל־350 תלמידים. התוצאה אחרי 4–5 שנים היא שילד שהיה ברמה הכי נמוכה מסיים בגרות".

איך מטפלים בבריחת המוחות?

"צריך ליצור פה מקומות טובים כדי שהם יישארו פה והכלכלה הישראלית מסוגלת לכך היום הרבה יותר מאשר לפני 20 שנה. הטבע של הכלכלה הגלובלית גורם לאנשים להיות ניידים יותר, בינלאומיים יותר, וזה גם משהו יהודי בסקרנות לחקור ולחפש עוד ועוד. בחו"ל יש סוג אחר של חינוך, גמיש יותר ומתאים לעולם דינמי יותר. אין סיכוי שהמערכת המיושנת תביא לתוצאות האלה. היא צריכה סיוע מבחוץ".

תגיות