כלל פיננסים על המהלך של פישר: "בנק ישראל דאג שתהיה מגבלה אפקטיבית"

בתי ההשקעות מגיבים לצעד עליו החליט היום בנק ישראל לריסון פעילות חריגה בשוק המט"ח.

"הביטחונות שדורשים הבנקים ממשקיעים בעסקאות מט"ח הם לטובת 'כרית' ביטחון מהפסד בפוזיציה שלהם. לעומת זאת, הנזילות הנדרשת מהבנקים בהוראה החדשה, אינה כרית ביטחון להפסד של הלקוח אלא להקשות על מתן מינוף. לכן, אם היקף העסקאות השקליות דרכו זניחות ביחס להון העצמי שלו, לא בטוח בכלל שהוא יגלגל את הדרישה הזאת ללקוחות וכך לא יהיה קשר ישיר בין השניים", כותב אמיר כהנוביץ', כלכלן המאקרו של כלל פיננסים.

"כלומר, קיימים תרחישים בהם הבנק יחזיק נזילות של 10% מעסקאות המט"ח בשקלים ומבחינת הלקוחות הם יוכלו להמשיך להיות ברמות מינוף של פי 100 ויותר", מסביר כהנוביץ'.

"עם זאת, כנראה שבנק לא אוהב להחזיק נזילות מיותרת, וגם אפשר להניח שבנק ישראל עשה את החישובים שלו ודאג שכן יהיה מדובר במגבלה אפקטיבית (שסך עסקאות המט"ח בשקלים אינן זניחות לעומת ההון של הבנק)", מוסיף עוד.

מיכאל שראל: "לא צפויה להיות השפעה על שער החליפין בטווח הארוך"

"היום יש פעילות גדולה מאוד של הזרים לווא דווקא בצד של ספקולציה על השקל, הזרים מנצלים את הפרשי הריבית. הם מחליפים דולרים בשקלים, קונים מק"מ, ואז עושים עסקת פורוורד לגידור החשיפה. פעילות הסיכון במקרה הזה היא הסיכון של מדינת ישראל, אם היא (מדינת ישראל) תצליח לשלם את המק"מ, לזרים יש רווח שהוא כמעט בטוח, חוץ מהסיכון של מדינת ישראל שהם לקחו. זה לא פוזיציה על השקל", אומר הכלכלן הראשי של קבוצת הראל, מיכאל שראל.

בשורה התחתונה אומר שראל כי "בנק ישראל מכין את הקרקע להעלאות ריבית מהירות יותר". שראל מסביר שבנק ישראל מביא לפיחות וככה מאפשר לעצמו עוד דרגות חופש להעלות את הריבית.

"ברזיל לפני חצי שנה הטילה מס מחזור על כניסת דולרים למדינה. זה לא מה שבנק ישראל עושה עכשיו", מסביר שראל.

"מבחינת שער חליפין לא בטוח שתהיה השפעה על הטווח הארוך. שער החליפין בטווח הארוך מושפע יותר מהכוחות של מאזן התשלומים במשק. יהיה קשה למנוע את ההתחזקות על ידי צעדים כאלה. בטווח הקצר נראה שתהיה השפעה של פיחות של בין 1.5%-2%" מסביר עוד שראל.

"חלק מהסיבות שהצעדים הללו לא אפקטיביים מאחר והמשקיעים לומדים איך לעקוף את הצעדים של בנק ישראל. בטווח הקצר הצעדים יהיו אפקטיביים", מדגיש.

"הייצוא ייפגע פחות ואז הצריכה הפרטית וההשקעות ייפגעו יותר. לפני שנתיים זה לא היה המצב, אז היה מיתון והייתה דיפלציה ובנק ישראל לא היה צריך להעלות את הריבית", מסביר עוד.