גיורא רום: "תפקידי להפוך את רת"א לגוף בעל סטנדרטים בינלאומיים"

"היעד שלי הוא לאפשר לאזרחי ישראל להרחיב את אפשרויות הטיסה שלהם, ובמחירים זולים", כך אמר היום (ו') מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א), גיורא רום, בהרצאה שנשא בפני חברי המועדון המסחרי-תעשייתי, בתל אביב. מדובר במועדון המהווה מקום מפגש לאנשי עסקים, ובין היתר נכחו בהרצאה גד פרופר מבעלי חברת אסם, אמנון דותן יו"ר חברת משאב, ושמעון שקל מנכ"ל מולטילוק.

רום התייחס בדבריו לשיחות על פתיחת השמים בין ישראל ואירופה, שצפויות להתחדש בתחילת השבוע הבא בבריסל, ועיקרן לאפשר לחברות תעופה משני הצדדים לפעול ללא הגבלות בין המדינות. זאת, בניגוד למצב הנוכחי שבו יש הסכמים בילטרליים בין המדינות שמגבילים את מספר התדירויות, חברות התעופה והיעדים. "מדובר בהסכם בין גוף של 27 מדינות עם 4,000 מטוסים, לבין ישראל שבה יש לחברות התעופה המקומיות 40 מטוסים, ולכן צריך ליצור את האיזון המתאים", אמר רום, "במסגרת משאים ומתנים כאלה, כפי שלמשל היו לנו עם אתיופיה או עם אוקראינה, צריך להילחם על התעופה הישראלית".

אחד המשתתפים באירוע, פנה לרום ואמר: "לאורך השנים אל על פגעה בתיירות לישראל, לא פתחה את השמים ולמעשה אף סגרה אותם. מילא כשהייתה חברה ממשלתית, אבל גם לאחר מכן היא השתלטה על הקווים. גם היום אל על עוד 'משחקת' כאילו היא חברת התעופה הלאומית, והשאלה היא האם ההסתכלות של רת"א כרגולטור כוללת מה טוב לצרכן, או מה טוב לאל על? נשיא ארה"ב לשעבר, רונלד רייגן, שבר כבר בשנות השמונים את המונופולים התעופתיים באמריקה".

על כך השיב לו מנהל רת"א, רום: "בשנתיים-שלוש האחרונות כבר לא קיים מונופול של חברות ישראליות על קווים ספציפיים. הוספנו מובילים ותדירויות כמעט בכל מדינה שיכולנו. אם אתה רוצה להגיע לאיזה מקום אתה לא חייב לנסוע עם אל על".

יחד עם זאת, התייחס רום לחשיבות חיזוק התעופה הישראלית, בעיקר בעתות מלחמה: "ברגע של 'אמת' שקורה במדינה בערך פעם בשנתיים, גם עם משקפת לא תצליח לראות בנתב"ג את חברות התעופה הזרות. אז צריך לוודא שלא 'נשפוך את אל על עם המים'. אל על, כמו גם ארקיע וישראייר, סוחבות על הגב שני דברים: האחד, את הוצאות הביטחון המוכתבות להן, והן משתתפות במימון חלקי. הדבר השני: המון אנשים מעדיפים לטוס בחברות שהן חלק משלוש בריתות התעופה הגדולות. בנושא הזה מכים את חברות התעופה הישראליות אל החומש. אל על לא חברה בברית, וזה לא פשוט, כי בכל ברית כזאת יש לפחות חברת תעופה ערבית אחת שלא רוצה לראות מטוס של אל על נוחת בתחומה. אז יש לאל על גם נכויות מסוימות".

"אין בעיה למדינת ישראל לפתוח את השמים עם ירדן למשל", המשיך רום, "אלא שאז נמוטט את כל התנועה הישירה מישראל למזרח הרחוק, שכן תגדל כמות הישראלים שטסים דרך ירדן. האם אנחנו רוצים את זה? האם חשוב לנו שתהיה עבודה לעובדי חברות התעופה הישראליות? האוסטרים רצו להוסיף עוד שבע תדירויות שבועיות שישמשו נוסעים בעיקר לטיסות המשך מווינה. אם היינו עושים זאת, אל על הייתה נמחקת בקו לאוסטריה. לכן הנושא מאוד מורכב".

"אני כרגולטור לא מייצג חברה ישראלית כזאת או אחרת", אמר רום, "אבל אנחנו צריכים למצוא את דרך הביניים בין קיום תעופה בישראל, לבין דאגה למחירים עבור הצרכנים. אולי אפשר בלי תעופה ישראלית ביום רגיל, אבל ביום שקורה משהו במדינה אנחנו צריכים את התעופה הישראלית".

רום התייחס גם להצעת חוק הטיס החדש שנדונה בוועדת הכלכלה של הכנסת. מדובר בחוק שאם וכאשר יעבור, יהווה את אחד הצעדים המשמעותיים לקראת חזרת רת"א לדירוג בטיחות התעופה הגבוה, קטגוריה 1, של מינהל התעופה הפדרלי האמריקאי (FAA). "מדובר בטיוטת חוק שכוללת 13 פרקים ונשאר עוד פרק אחד", אמר רום, "זהו חוק מסובך, אנחנו דנים עליו שמונה חודשים בוועדת הכלכלה, ואני מקווה שעד סוף מושב הכנסת הנוכחי נסיים איתו. אני מעריך שתפקידי יסתיים כשאצליח להפוך את רת"א לגוף בעל סטנדרטים בינלאומיים, כי אנחנו חיים בעולם גלובלי".