ארגז הכלים של פישר רק נפתח

נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר סיים בסוף השבוע שעבר את הסיבוב הראשון במלחמת החורמה שהכריז על הספקולנטים במט"ח, ובניצחון מוחץ: שער סל המטבעות זינק ב־3% בתוך שלושה ימים. אולם, התוצאות המרשימות נובעות, ככל הנראה, בעיקר מבלבול זמני שנחת על הפעילים בשוק.

התגובה למהלך הראשון - הרחבת חובת הדיווח על עסקאות במט"ח ובמק"מ - היתה פושרת מזו שהעריך בנק ישראל. לעומת זאת, תגובת היתר למהלך שבא בעקבותיו, של הטלת חובת נזילות על עסקאות של זרים במט"ח, הפתיעה מאוד אפילו את ראשי הבנק.

1. האפקט הפסיכולוגי של פישר הצליח לפעול על הספקולנטים

ההוראה, שתיכנס לתוקף ביום חמישי הקרוב, מחייבת כל בנק הפועל בישראל שיבצע עם משקיע זר עסקת מט"ח מסוג עסקת החלף (Swap) או המרה עתידית (Forward), להפקיד בבנק ישראל 10% מהיקף העסקה, בפיקדון שאינו נושא ריבית. כך תתייקר העסקה עבור הבנק, והוא ינסה לגלגל לפחות חלק מהעלות הנוספת אל כיסו של המשקיע הזר.

סטנלי פישר. עלות תדמיתית | צילום: אוראל כהן

במונחים כספיים, לא מדובר במהלך משמעותי במיוחד, והוא צפוי לפגוע בכיסי הספקולנטים רק בשוליים. כך, עסקת החלף בסכום של מיליון שקל לתקופה של שלושה חודשים תתייקר עכשיו בעד כ־500 שקל בלבד עבור המשקיע הזר. מה שפעל כאן הוא, ככל הנראה, בעיקר האפקט הפסיכולוגי. המסר שהעביר בשבוע שעבר פישר לפעילים בשוק המט"ח הוא בערך זה: "פתחתי את ארגז הכלים שעד עכשיו העדפתי לא להשתמש בו, ולידיעתכם: יש לי עוד לא מעט כלים נוספים".

הספקולנטים הזרים מתחילים כנראה להפנים את נחישותו של הנגיד לפגוע בהם בכל דרך אפשרית, והם פעלו בסוף השבוע בעיקר תחת לחץ.

2. המלחמה של בנק ישראל לא בדיוק מתיישבת עם עמדותיו הקודמות

בניגוד לעמדה הנוכחית. לפני כשנה אמר מנהל חטיבת השווקים בארי טאף: "אני לא זוכר שבנק ישראל אמר שהספקולנטים הם אלה שגורמים להתחזקות השקל". חובת ההסבר חלה על בנק ישראל, אבל ביום הדין הוא תמיד יוכל לטעון שבאמת קשה מאוד לקבוע במדויק מיהו ספקולנט, וכי גם יצואנים יכולים לפעול בדרך דומה לזו שבה פועלים הספקולנטים. זו גם הסיבה לכך שההוראה החדשה של חובת הנזילות חלה רק על עסקאות של תושבי חוץ.

3. בנק ישראל מעדיף צעדים מדודים על פני שיטת "זבנג וגמרנו"

פישר למד והפנים היטב את לקח מחיר ההתערבות שלו במסחר במט"ח וברכישת הדולרים המסיבית. אז הוא היה החלוץ לפני המחנה, וספג ביקורות קשות ממקבלי ההחלטות במגרש המשחקים הפרטי שלו בקרן המטבע הבינלאומית ובארגון ה־OECD. עכשיו הוא העדיף להמתין ולנקוט פעולה שכבר בוצעה במדינות אחרות, והביקורת הבינלאומית על פעולתו תהיה מן הסתם קטנה יותר.

במהלך הדיונים הרבים שקיימו ראשי בנק ישראל בנושא, נדונה ההצעה להפעיל את כל מכלול המהלכים המתוכננים בפעם אחת. אבל מחשש שהפגיעה של מהלך אחד גדול בשוק המט"ח תהיה קשה מדי, הוחלט בסופו של דבר לנקוט כמה צעדים מדודים.

4. רמת הדיווח חריגה, אבל במדינות שונות בעולם כבר עשו את זה קודם

רמת הדיווח שדורש כעת בנק ישראל היא ללא ספק חריגה בהשוואה למקובל בעולם. עם זאת, יש לזכור שבעקבות המשבר הגלובלי השתנו כללי המשחק, ומתפתחת כעת גישה של דרישת פירוט רב יותר מהפעילים במערכת הפיננסית. בברזיל, למשל, דרישת הדיווח מחמירה יותר מזו שקבע בנק ישראל, וגם באוסטרליה קיימת דרישת דיווח מסוימת על עסקאות במט"ח. אפילו בארה"ב מקימים כעת מאגר מידע מרכזי על עסקאות פיננסיות.

ככל הידוע, אין כאן עבירה ממש על חוק כתוב, אבל השאלה שמעלה המהלך הלא שגרתי היא: מה יגידו אומות העולם? לזאת יש לבנק ישראל תשובה מוכנה: אנחנו לא הראשונים בעולם.

5. המהלכים האחרונים של בנק ישראל כרוכים, בעיקר, בעלות תדמיתית

אם רכישת הדולרים והגדלת יתרות המט"ח כרוכות בעלות כספית אמיתית, הפעם מדובר בעיקר בעלות תדמיתית. מדינת ישראל שואפת להצטייר כמדינה ליברלית, בעלת משק פתוח ונטול הגבלות שימשוך אלינו משקיעים זרים. המהלכים שננקטו בשבוע שעבר פועלים בכיוון ההפוך, אבל זה כנראה המחיר שבנק ישראל מוכן כעת לשלם.

6. לבנק ישראל יש עוד ארסנל שלם של מהלכים

לרשות בנק ישראל עומד ארסנל שלם של מהלכים - החל בצעדים נוספים לפגיעה בכדאיות של עסקות ההחלף, וכלה בהגדלת המינון של המהלך שכבר נקט. כמו כן, הוא יוכל להיעזר במהלכים הנמצאים באחריות האוצר, כמו הטלת מס על תנועות הון ספקולטיביות לטווח קצר, או ביטול הפטור ממס הכנסה הניתן היום למשקיעים זרים על רווחים במק"מ.

לבנק ישראל אין יעד שער חליפין שבו הוא צפוי לשוב לפעול. מה שמטריד אותו הוא פעילות חריגה שאינה נובעת מההתנהלות הבסיסית של היבוא והיצוא. כשהוא יזהה פעילות כזאת, הוא לא יהסס לשוב לפעול.

7. המהלך יקטין את הפסדי הבנק מהפרשי ריביות

מעבר להקטנה משמעותית, וככל הנראה גם זמנית, של הפסדי הבנק כתוצאה מהפרשי שערים, צפוי המהלך של בנק ישראל להקטין גם את הפסדיו כתוצאה מהפרשי ריביות.

כספי חובת הנזילות שיופקדו אצל בנק ישראל בלי ריבית, בהיקף משוער של כמיליארד דולר בשנה, יאפשרו לו להקטין את הנפקות המק"מ שעליהן הוא משלם כיום ריבית שנתית של 2.5%. הנפקות המק"מ גורמות לבנק ישראל הפסד של כ־2 מיליארד שקל בשנה.