כללי משחק חדשים

הצעד העוצמתי בו נקט בשבוע שעבר נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, התקבל בהפתעה על ידי השוק והספקולנטים. האחרונים היו משוכנעים כי הם מכניעים את בנק ישראל, המנהל קרב מאסף באמצעות הרכישות השוטפות. אבל, הדברים לא הפתיעו אותנו.

להלן דברים שנכתבו בטור זה בתחילת החודש הנוכחי: "קשה להתעלם מהאמון אותו הספקולנטים בארץ ובעולם - נותנים בשקל... נראה כי בנק ישראל מיצה את יכולתו להשפיע על השער באמצעות הרכישות...." וכאן באה התובנה הבאה: "במצב זה, יהיה על בנק ישראל להפעיל את תכנית ב', קרי , שינוי נוסף בכללי המשחק בשוק המקומי. הדבר יכול להיעשות באמצעות קביעה כי רכישת שקלים מהיקף מסויים ומעלה, תהיה לזמן מינימלי של מספר שבועות. שינוי מסוג זה עשוי לשנות את הכדאיות הספקולטיבית לפעול בשקל".

מעקב אחר ההתרחשויות בשוקי המט"ח ואחר התנהגותו של הנגיד פישר בשנתיים האחרונות, בניגוד לכל הכללים שהיו מקובלים לפני המשבר, הביאה את הציפיה שלנו למהלך מסוג זה.

ההתערבות של הנגיד פישר, קוריאה, ברזיל, המדיניות של ארה"ב, כולן חלק מתהליך שינוי של מערכת השערים הגלובלית. לאט לאט הכל הולך ונפרם וכללי המשחק של מערכת שערי החליפין, אשר נוצרו לאורך שנים רבות, מוטלים שוב ושוב למבחן.

הנגיד פישר רואה את השינוי החיובי במשק אבל הוא רואה גם את המנגנונים הגלובליים אשר הולכים ונפרמים. ברקע, תגליות הגז עשויות לשנות לחלוטין את מצבו של המשק בעוד כמה שנים, אבל האופוריה מחזקת את השער כבר בהווה והדבר מביא להאטה כלכלית. האטה כלכלית בהווה, מול עושר גדול בעתיד. בתמרון זה, ברור לנגיד כי עליו לשנות את כללי המשחק כדי למנוע האטה זו.

לפיכך הוא קובע כללי משחק חדשים, אשר מחלישים את המניע הספקולטיבי בצורה דרמטית. מהלך זה יכול להחזיר את השקל לתאימות עם התנהלות הדולר בעולם ולמנוע את התחזקותו העוצמתית מול היורו, אחד משוקי היעד העיקריים של היצוא הישראלי.

כאמור, הצעד של הנגיד פישר מתאפשר בעולם בו כללי המשחק במערכת שערי החליפין הגלובלית, הולכים ומשתנים ומדינות מווסתות את כלכלתן ביחס שותפות הסחר שלהן. אם לסין וארה"ב מותר, אזי המשק הישראלי הקטן מחוייב להגן על כלכלתו באמצעות שערי החליפין.

בעולם: סין מווסתת את השערים

הממשלה הסינית נמצאת כידוע תחת לחץ רב המופעל עליה, לחזק את המטבע העממי, היואן הסיני. היא מצדה לא נכנעת ללחץ ואינה מתכוונת לשנות את כללי המשחק, אלא על פני שנים והקצב כנראה, יהיה תלוי בתהליכי הצמיחה הפנימית שלה.

למעשה, היא יוצרת משחק מטבעות גלובלי אשר משפיע רבות על הכלכלה העולמית. במסגרת משחק זה, היא לא מוכנה לכך שהדולר יהיה שחקן יחיד ודומיננטי. לכן – היא משפיעה על ערכו ובעיקר על התחלופה שלו מול היורו, השחקן החשוב הנוסף. בכך היא מכוונת למצב בו הדולר והיורו מהווים חלק ממשחק מטבעי ומכשירה את הקרקע להצטרפותו של היואן למשחק זה.

לאן פני הדברים? כנראה בכיוון של עולם בו קיימים שלושה גושי מטבע עיקריים: הדולר, היורו והיואן הסיני. הבעיה העיקרית היא שהדבר עשוי לארוך שנים ובינתיים – לא הכלכלה היא המדברת, אלא הרצון הסיני לקבוע את שערי החליפין. בסיבוב הקודם קראו לזה "מלחמת המטבעות", כאשר שערי החליפין בעולם השתנו באופן אינטנסיבי, ללא קשר לכלכלה.

גם בשבועות האחרונים אנו רואים את היורו הולך ומתחזק ואת הדולר נחלש, בניגוד לכללי הכלכלה, המצביעים על תהליך ברור של התאוששות באירופה ועל תהליך הסלמה בניהול משבר החוב האירופי. בארה"ב נרשמת התאוששות המתחילה לתת סימנים בשוק העבודה ואפילו בשוק הדיור. המדדים העיקריים ותשואות האג"ח משקפות זאת ועולות, אבל הדולר הולך בכיוון הפוך. זוהי טביעת רגלם הברורה של הסינים המווסתים את שערי החליפין של שתי הכלכלות הגדולות בעולם. המשחק הסיני במטבעות מתקיים כאשר ברקע קיים ויכוח אדיר ואף השמצות הדדיות הנסובות סביב ביקור הנשיא הסיני, בארה"ב.

בסיכומו של דבר, אנו עדים לתהליכים מדהימים בשוקי המטבע. תהליכים אלה נובעים מכך שהמסחר בשוקי המטבע, כגורם מאזן בין מדינות וכלכלות, הפך להיות גורם מטריד מדינות בניהול מדיניות כלכלית אינטרסנטית. הפרעה זו מביאה אותן להקטין את היעילות במסחר במטבע שלהן ולמעשה, להרחיק אותו מהשוק או להשפיע על שערו.

תופעה זו עשויה ללכת ולהחמיר וסופה, לא ברור. ייתכן כי אנו עדים להתפרקות מערכת שערי החליפין כפי שהכרנו אותה בשלושת העשורים האחרונים.

ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי