אחרי הפוגה של שלושה חודשים: פישר העלה את הריבית ב-0.25%, ל-2.25%

אחרי הפוגה של שלושה חודשים בהעלאות הריבית, החליט הערב (ב') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לשוב ולהעלות את הריבית ב-0.25% נוספים, לרמה של 2.25%.

העלאת הריבית הערב תואמת את ההערכות המוקדמות של מרבית הפעילים בשוק ההון. העלאת הריבית לחודש פברואר 2011 היא ההעלאה השביעית שמבצע בנק ישראל מאז שינה את מדיניות הריבית המרחיבה שלו, בחודש ספטמבר בשנה שעברה. במהלך תקופה זו הועלתה הריבית במשק בשיעור מצטבר של 1.75%.

הסיבות העיקריות להעלאת הריבית הפעם הן התייצבות האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הבאים על הגבול העליון של יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%), העלייה המחודשת שנרשמה בחודש שעבר בסעיף הדיור במדד המחירים, והחשש של פישר שהמשך העלייה במחירי הדיור תגרום להתפתחות "בועה" במחירי הנדל"ן.

מנתוני המדד שפרסמה הלמ"ס בשבוע שעבר מתברר כי סעיף הדיור, המודד למעשה את השינויים בשכר הדירה, עלה בדצמבר ב- 0.3%, והשלים עלייה שנתית של 4.9%, לעומת עלייה של 2.7% במדד הכללי. מחירי הדירות בפועל עלו ב- 12 החודשים האחרונים (אוקטובר-נובמבר 2010 לעומת אוקטובר-נובמבר 2009) בשיעור מצטבר גדול הרבה יותר, של 17.3%.

שני גורמים עיקריים סייעו החודש לנגיד בנק ישראל להעלות את הריבית במטרה להתמודד עם איום האינפלציה. הראשון בהם הוא העליות החדות שנרשמו בשלושת ימי המסחר האחרונים בשערי הדולר והיורו מול השקל, כתוצאה מההגבלות שהטיל פישר בסוף השבוע שעבר על פעילותם של הספקולנטים במט"ח. העלאת הריבית בארץ ללא ביצוע מהלך מקביל בארצות הברית ובאיחוד האירופי תומכת בהתחזקות השקל. לכן, ההתחזקות שנרשמה בשבוע שעבר בשערי הדולר והיורו מהווה מעין "כרית ביטחון", המאפשרת לפישר להעלות את הריבית מבלי לחשוש להשלכות של המהלך על שער החליפין.

הגורם השני הוא אומדני הצמיחה המעודדים שפרסמה הלמ"ס בשבוע שעבר, המאפשרים להעלות את הריבית ללא חשש מפגיעה בפעילות הכלכלית במשק. מאומדנים אלה מתברר כי ברבעון השלישי של 2010 צמח המשק בשיעור שנתי גדול יחסית של 4.4%, בהמשך לצמיחה של 4.9% ברבעון הקודם ושל 4.5% ברבעון הראשון של השנה החולפת. אומדנים רבעוניים אלה תומכים באומדן קודם של הלמ"ס, לפיו הצמיחה בכל שנת 2010 הסתכמה ב- 4.5%.

"בשורת איוב למגזר העסקי"

יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו המתמחה בניהול סיכונים והשקעות, אמר כי "הריבית הנמוכה שבנק ישראל נוקט בה כיום היא ריבית שמעודדת אינפלציה שכן תוואי האינפלציה שוכן בקרבת רמת 3% בעוד ששער ריבית הבסיס היה ברמה של 2% בלבד. מכאן, שבנק ישראל מחויב היה להעלות את הריבית בכדי שלא להמשיך לעודד את ההתפרצות האינפלציונית שאמורה להתגבר בשל עלייה במחירי חומרי הגלם, האנרגיה והמזון. עידוד נוסף לאינפלציה נבע גם מעודפי השקלים שנוצרו בעקבות ההתערבויות המאסיביות של בנק ישראל בחודשים האחרונים".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "העלאת הריבית עלולה לגרום להורדת שער הדולר ולהתגברות הפעילות הספקולטיבית. אני תקווה כי הנגיד ימשיך לעמוד על המשמרת כפי שעשה עד כה ויגיב בחריפות במידת הצורך. כמו כן, אני מזכיר כי ישנם עוד כלים רבים לטיפול בשערי המט"ח, הם נמצאים על שולחנו של שר האוצר, ואני קורא לו לעשות מעשה ולקבל החלטות גם בתחום הפיסקאלי". 

יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה בתגובה להחלטת פישר: "העלאת הריבית הינה בשורת איוב למגזר העסקי, בייחוד נוכח הנתונים על העלייה באבטלה המעידים על מצוקתו של מגזר זה". לדברי אלחדיף, הנסיגה בייצוא, אי הוודאות הגלובלית וקיומה של רמת אינפלציה סבירה במשק הישראלי, כמו גם הצעדים שננקטו לאחרונה בשוקי המט"ח והנדל"ן, תומכים בהותרת שער הריבית על כנו. נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה אמר כי: "העלאת הריבית תייקר את עלויות המימון של המגזר העסקי בסכום של מיליארד שקל לשנה, סכום אשר אין ספק שיפגע בכושר התחרות שלו, ויאט את הצמיחה בעסקים רבים, בעיקר הקטנים והבינוניים שביניהם".

נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון אמר כי: "העלאת הריבית על ידי הנגיד היא שגיאה קשה שתפגע במגזר העסקי ותאט את פעילותו. לפני זמן לא רב פורסם, כי מסתמנים ניצני האטה במשק, ישנו גל של התייקרויות במוצרים שונים וכי הממשלה מתכננת שורה של מסים עקיפים. כל אלו יפגעו קשות בעסקים הקטנים והבינוניים והעלאת הריבית תקשה עוד יותר על המגזר העסקי ותעשה את חייו ופעילותו לבלתי אפשריים",

טלמון הוסיף ואמר כי "עליית המחירים איננה בשליטת המגזר העסקי. הממשלה היא זו היוצרת את האינפלציה והנגיד מנסה לעצור אותה ע"י העלאת הריבית. לצערנו, המגזר העסקי והאזרח הקטן ישלמו את המחיר פעמיים: ע"י עליית הריבית וע"י עליית המחירים. בעלי העסקים במדינת ישראל מצפים מהנגיד לנווט את המדיניות המוניטרית, לעידוד המגזר העסקי, מאחר והמדיניות התקציבית איננה הולכת להשתנות בשנתיים הקרובות, אך הנגיד בחר להעלות את הריבית - לרעת המגזר העסקי כולו".

ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל: "תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל צופה שהאינפלציה תסתכם במהלך 2011 ב-2.6% ושריבית בנק ישראל תעמוד ברבעון האחרון של 2011 על 3.3%. פירושה של תחזית זו היא עוד 4 העלאות ריבית במהלך 8 החודשים הקרובים. תחזית זו גבוהה מהצפי הנגזר משוק האג"ח, שצופה העלאת ריבית כל שלושה חודשים. להערכתנו, על רקע לחצי האינפלציה והציפיות לאינפלציה שהתבססו על רמה גבוהה יחסית, התחזית של בנק ישראל נראית סבירה יותר מאשר הצפי בשוק האג"ח, בהנחה שלא יהיה שינוי משמעותי בשער החליפין של השקל".