איחרו את הרכבת: רק ארבע קרנות חיפושי גז ונפט הוקמו בישראל בשנה האחרונה

תגליות מאגרי הגז הטבעי מול ישראל בשנה האחרונה הביאו לרמות ריגוש ואופוריה אדירות בשוק ההון. אנליסטים, מנהלי השקעות ושאר פעילי השוק מדברים בעגה גיאולוגית מתקדמת, והשיח הפיננסי רווי מונחי באזז כמו "פרוספקט", "Pure Play" ו"שכבות קרקע".

המשקיעים עומדים מדי יום בפני מטר של הודעות בורסה על מצבורים נוספים של מיליוני יחידות גז או מיליארדי חביות נפט בפוטנציה השוכבות לנו מתחת לפני המים, והחלטות ההשקעה קשות, מצריכות הבנה עמוקה יותר בתהליכים היקרים והמורכבים של חיפוש והפקת גז, ואינן נטולות סיכונים.

החלטות ועדת ששינסקי על מבנה חלוקת הרווחים מהפקת הגז והנפט, המעידות על רמת מעורבות ממשלתית ורגולציה גבוהות בתחום, תהליכים בירוקרטיים ארוכים וסבוכים להשגת היתרים ורישיונות קידוח בשטחים השונים, וכן העובדה שפועלות בישראל יותר מ־30 חברו ושותפויות לחיפושי גז ונפט הופכים את ההשתתפות בשוק זה להימור לא קטן, ואת מלאכת בחירת המניות לקשה עוד יותר.

עבור משקיעים שהשמות אוהד, שרה, מירה, גל ושמשון מזכירים להם בעיקר איזה דוד או גננת מהילדות, ובכל זאת רוצים להשתתף בחגיגת תגליות הגז שמשתלטת על השוק, הקימו כמה בתי השקעות קרנות נאמנות המתמחות בהשקעה בחברות ושותפויות גז ונפט בישראל.

"כבר לא נישה"

בדרך זו אין כמעט צורך להכיר אישית כל חברה או שותפות, או לבחון פרטנית את הרקע, הניסיון ומיקום הפרוספקט של כל אחת מהן, משום שכמעט כולן נכללות בתיק ההשקעות בתמהילי אחזקה משתנים. חשוב לציין כי בגלל שתחום חיפושי הגז בישראל במתכונתו הנוכחית מאוד חדש - פעילות חיפוש גז ונפט בישראל קיימת כבר שנים אך התגליות האחרונות הפכו את העניין מתחום ספקולטיבי מאוד לתחום שכבר רואים בו פוטנציאל רווחיות גבוה - ההשקעות בחברות השונות נעשות בעיקר על בסיס מיקום רישיונות הקידוח שלהן ופוטנציאל ההפקה הגלום בהם על פי דו"חות גיאולוגיים.

"הכלכלה הישראלית עברה שינוי משמעותי לאחרונה", אומר גיא שיקר, מנכ"ל קרנות כלל פיננסים, בראיון יחד עם ארז שפירא, מנהל קרן חיפושי הגז ונפט של כלל פיננסים. "תחום הגז והנפט כבר אינו איזה טרנד חולף ובא. לא מדובר כבר במשהו נישתי או ספקולטיבי, אלא זו הפעם הראשונה שיש לנו כאן פרויקטים עם שווי כלכלי מהותי. אפילו המדד המוביל של שוק המניות, מדד ת"א־25, משקף את כיוון הרוח כששלוש חברות מתוכו הן חברות חיפושי אנרגיה: אבנר, עם שווי שוק של 8 מיליארד שקל, דלק קידוחים, ששווה היום 7.5 מיליארד, וישראמקו עם שווי של 4 מיליארד".

כיום קיימות בישראל ארבע קרנות המשקיעות באופן ממוקד בתחום חיפושי הגז והנפט: די.בי.אם גז ונפט, אקסלנס חיפושי גז - נפט ישראל, מיטב נפט וגז עד 120% וכלל משאבי גז ואנרגיה. ארבעתן צעירות, כך שניתן להסתכל, תוך הסתייגות רבה כמובן, על ביצועיהן בטווח הקצר של חצי שנה.

למעשה ארבעתן שינו את מדיניות ההשקעה שלהן בשנה האחרונה. כך לדוגמא, הקרן של כלל ושל אקסלנס שינו מדיניות מתחום הנדל"ן, הקרן של מיטב עברה מהשקעה במניות ת"א־75 והקרן של די.בי.אם הגיעה מתחום הגמישות.

אקסלנס מול כלל

בששת החודשים האחרונים הניבה קרן כלל משאבי גז ואנרגיה תשואה של 33.6% - התשואה הגבוהה בקבוצה, והיא גם זו שגייסה הכי הרבה כסף בקרב אותן קרנות - כ־36.6 מיליון שקל. אחריה נמצאת הקרן של אקסלנס עם תשואה של 32.4% שגייסה כ־34.8 מיליון שקל.

קרנות הגז והנפט בישראל גייסו ב־2010 כ־88 מיליון שקל בלבד, ועל פי הדעות בשוק, ככל שהממצאים והתגליות יתקדמו לכדי עובדות בדוקות בשטח, הגיוסים יעלו וכנראה שגם היצע הקרנות צפוי לצמוח. מבחינת דמי הניהול, כלל ואקסלנס הן היקרות ביותר מאחר שהן גובות 2.5% בשנה. לשם השוואה ממוצע גובה דמי הניהול בקרב קרנות האנרגיה באירופה עומד על 2.13% בלבד.

עם זאת, חשוב לציין שמכיוון שמדובר בקרנות חדשות, יועצי ההשקעות בבנקים לא יכולים להמליץ עליהן, שכן אין להם היסטוריית ביצועים מספקת כדי להיכנס למערכות הדירוג שלהם.

בבחינה מעמיקה יותר של קרנות האנרגיה בישראל, כלומר השוואה בין תיקי ההשקעות של שתי הקרנות הגדולות בתחום, כלל משאבי גז ואנרגיה ואקסלנס חיפושי גז - נפט ישראל, נמצאה קורלציה גבוהה יחסית של 66% בין שני התיקים.

נכון לסוף ספטמבר, שתיהן השקיעו באחוזים ניכרים במניות אבנר, דלק קידוחים, דלק אנרגיה ונובל אנרג'י. ארבע המניות הללו מהוות בקרן של כלל כ־41% מהתיק והן אחראיות לכ־10% מתשואתו בחצי השנה האחרונה. אותן מניות בתיק של אקסלנס מהוות 48% והן אחראיות לכ־12.7% מהתשואה בששת חודשים האחרונים.

בהשוואה בין שני התיקים עלה כי ישנן 17 מניות זהות בשניהם מתוך 25 מניות בתיק של אקסלנס ו־24 מניות בתיק של כלל. השונות העיקרית בין שני התיקים היא האחזקה של כלל במניית הזדמנות ישראלית, ביואל ובאורמת (1.2%) מול אחזקה של אקסלנס במניות גבעות עולם ופז.

בנוסף, בשתי הקרנות החשיפה ממוקדת לחברות החיפושים בישראל. מלבד חשיפה משמעותית למניית נובל אנרג'י, חברת חיפושי הגז האמריקאית והשותפה העיקרית במאגר לווייתן ובקידוחי דלית ותמר, כמעט אין חשיפה לחברות אנרגיה בינלאומיות אחרות.

"כמו בתחומים אחרים בשוק הישראלי, גם כאן יש העדפה ברורה למניות המקומיות. היו ניסיונות בעבר ליצור קרנות המשקיעות יותר בחברות גלובליות ובשווקים בחו"ל, אולם הקהל מצביע ברגליו ולכן ההתמקדות היא מקומית", אומר שיקר. בקרן של מיטב יש מעט חשיפה לחברות כגון שברון, אקסון־מוביל וחברת הנפט הרוסית AOA Gazprom.

חמש המניות הפופולריות בקרב הקרנות הן דלק אנרגיה המהווה בממוצע של ארבע הקרנות כ־9.41% מסך התיק, אבנר חיפושי נפט המהווה בממוצע 8.37% מתיקי ההשקעות, דלק קידוחים עם 8.23%, ישראמקו עם 7.72% ורציו עם 7.08%.

ממתינים לחדשות

לדעת שיקר מכלל פיננסים, דווקא בתחום חיפושי הגז והנפט, המהווה הימור לא קטן, היתרון ברכישת קרן היא בפיזור הסיכונים על פני מספר רב של מניות: "ברור שלא כל השותפויות יצליחו, ולכן קרן מספקת למשקיע פיזור סיכונים נוסף".

שיקר ושאר המשקיעים בתחום מצפים לחדשות מכיוון השותפות במאגר לווייתן לגבי האפשרות שהוא אף מכיל כמויות גדולות של נפט, כפי שניתוחים שונים מנבאים. "אם יתברר לנו שיש נפט בלווייתן, אזי כמעט כל המניות המחזיקות ברישיונות הקרובים מתומחרות היום בחסר", אמר שיקר.

השורה התחתונה: השקעה בתחום חיפושי הגז והנפט מהווה הימור לא קטן. היתרון ברכישת קרן נאמנות בתחום היא בפיזור הסיכונים על פני מספר רב של מניות

IFO מפיצת מוצרי מורנינגסטאר בישראל